מאגר הכתר עמוס פרק א עם פירוש ר' אליעזר מבלגנצי

פרק א
[א] דִּבְרֵ֣י עָמ֔וֹס אֲשֶׁר־הָיָ֥ה בַנֹּקְדִ֖ים מִתְּק֑וֹעַ אֲשֶׁר֩ חָזָ֨ה עַל־יִשְׂרָאֵ֜ל בִּימֵ֣י׀ עֻזִּיָּ֣ה מֶלֶךְ־יְהוּדָ֗ה וּבִימֵ֞י יָרָבְעָ֤ם בֶּן־יוֹאָשׁ֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל שְׁנָתַ֖יִם לִפְנֵ֥י הָרָֽעַשׁ:
[ב] וַיֹּאמַ֓ר׀ יְהוָה֙ מִצִּיּ֣וֹן יִשְׁאָ֔ג וּמִירוּשָׁלִַ֖ם יִתֵּ֣ן קוֹל֑וֹ וְאָֽבְלוּ֙ נְא֣וֹת הָרֹעִ֔ים וְיָבֵ֖שׁ רֹ֥אשׁ הַכַּרְמֶֽל: פ
[ג] כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה עַל־שְׁלֹשָׁה֙ פִּשְׁעֵ֣י דַמֶּ֔שֶׂק וְעַל־אַרְבָּעָ֖ה לֹ֣א אֲשִׁיבֶ֑נּוּ עַל־דּוּשָׁ֛ם בַּחֲרֻצ֥וֹת הַבַּרְזֶ֖ל אֶת־הַגִּלְעָֽד:
[ד] וְשִׁלַּ֥חְתִּי אֵ֖שׁ בְּבֵ֣ית חֲזָאֵ֑ל וְאָכְלָ֖ה אַרְמְנ֥וֹת בֶּן־הֲדָֽד:
[ה] וְשָֽׁבַרְתִּי֙ בְּרִ֣יחַ דַּמֶּ֔שֶׂק וְהִכְרַתִּ֤י יוֹשֵׁב֙ מִבִּקְעַת־אָ֔וֶן וְתוֹמֵ֥ךְ שֵׁ֖בֶט מִבֵּ֣ית עֶ֑דֶן וְגָל֧וּ עַם־אֲרָ֛ם קִ֖ירָה אָמַ֥ר יְהוָֽה: פ
[ו] כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה עַל־שְׁלֹשָׁה֙ פִּשְׁעֵ֣י עַזָּ֔ה וְעַל־אַרְבָּעָ֖ה לֹ֣א אֲשִׁיבֶ֑נּוּ עַל־הַגְלוֹתָ֛ם גָּל֥וּת שְׁלֵמָ֖ה לְהַסְגִּ֥יר לֶאֱדֽוֹם:
[ז] וְשִׁלַּ֥חְתִּי אֵ֖שׁ בְּחוֹמַ֣ת עַזָּ֑ה וְאָכְלָ֖ה אַרְמְנֹתֶֽיהָ:
[ח] וְהִכְרַתִּ֤י יוֹשֵׁב֙ מֵֽאַשְׁדּ֔וֹד וְתוֹמֵ֥ךְ שֵׁ֖בֶט מֵֽאַשְׁקְל֑וֹן וַהֲשִׁיב֨וֹתִי יָדִ֜י עַל־עֶקְר֗וֹן וְאָֽבְדוּ֙ שְׁאֵרִ֣ית פְּלִשְׁתִּ֔ים אָמַ֖ר אֲדנָ֥י יְהֹוִֽה: פ
[ט] כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה עַל־שְׁלֹשָׁה֙ פִּשְׁעֵי־צֹ֔ר וְעַל־אַרְבָּעָ֖ה לֹ֣א אֲשִׁיבֶ֑נּוּ עַֽל־הַסְגִּירָ֞ם גָּל֤וּת שְׁלֵמָה֙ לֶאֱד֔וֹם וְלֹ֥א זָכְר֖וּ בְּרִ֥ית אַחִֽים:
[י] וְשִׁלַּ֥חְתִּי אֵ֖שׁ בְּח֣וֹמַת צֹ֑ר וְאָכְלָ֖ה אַרְמְנוֹתֶֽיהָ: פ
[יא] כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה עַל־שְׁלֹשָׁה֙ פִּשְׁעֵ֣י אֱד֔וֹם וְעַל־אַרְבָּעָ֖ה לֹ֣א אֲשִׁיבֶ֑נּוּ עַל־רָדְפ֨וֹ בַחֶ֤רֶב אָחִיו֙ וְשִׁחֵ֣ת רַחֲמָ֔יו וַיִּטְרֹ֤ף לָעַד֙ אַפּ֔וֹ וְעֶבְרָת֖וֹ שְׁמָ֥רָה נֶֽצַח:
[יב] וְשִׁלַּ֥חְתִּי אֵ֖שׁ בְּתֵימָ֑ן וְאָכְלָ֖ה אַרְמְנ֥וֹת בָּצְרָֽה: פ
[יג] כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה עַל־שְׁלֹשָׁה֙ פִּשְׁעֵ֣י בְנֵֽי־עַמּ֔וֹן וְעַל־אַרְבָּעָ֖ה לֹ֣א אֲשִׁיבֶ֑נּוּ עַל־בִּקְעָם֙ הָר֣וֹת הַגִּלְעָ֔ד לְמַ֖עַן הַרְחִ֥יב אֶת־גְּבוּלָֽם:
[יד] וְהִצַּ֤תִּי אֵשׁ֙ בְּחוֹמַ֣ת רַבָּ֔ה וְאָכְלָ֖ה אַרְמְנוֹתֶ֑יהָ בִּתְרוּעָה֙ בְּי֣וֹם מִלְחָמָ֔ה בְּסַ֖עַר בְּי֥וֹם סוּפָֽה:
[טו] וְהָלַ֥ךְ מַלְכָּ֖ם בַּגּוֹלָ֑ה ה֧וּא וְשָׂרָ֛יו יַחְדָּ֖ו אָמַ֥ר יְהוָֽה: פ

פרק א
(א) בנקדים - כמו "ומישע מלך מואב היה נוקד" (מ"ב ג , ד) - שהיה בעל מקנה , כי אֹהב מקנה היה; אף עמוס מתחלתו היה בעל מקנה. ולפי שדרך הרועים לפצל מקלות , להוליד הצאן נקדים (ראה בר' ל , לז - לט) , קוראו 'נוקד' על שם השבט. ונתנבא על הרעש שנתים לפניו. וכך אמר: (ב) יי' מציון ישאג ומירושלם מקום מקדשו יתן קולו - ותגעש ותרעש הארץ לפניו (ע"פ תה' יח , ח). ונראה שרעש השאגה הזו היה אז על גזר דינם של אומות גדולות ורבות , כאֵילו שֶמֹנֶה והולך , שנִתְחַתֵם אז והגיע זמנם ללקות. ראש הכרמל - גובהו. (ג) על שלשה פשעי דמשק - הקרוב קרוב ללקות מונה ראשון. ואע"פ שיהודה וישראל לקו קודם לצור ומואב ועמון ואדום (ראה להלן , ט ואי') , מְשַיְירן לבסוף , לפי שמאריך בהם ועיקר נבואתו עליהם. ודמשק קרובה ללקות עתה על ידי תלגת פלאסר מלך אשור , כמפורש במלכים (ראה מ"ב טז , ט). ומקצת נבואתו על חרב אשור , ומקצתה על חרב נבוכד נצר מלך בבל. על שלשה פשעי דמשק ועל ארבעה לא אשיבנו - פתרונו: הרבה פשעו בי , וכמה פעמים הרעו מלכי ארם לעמי כל ימי מלכי ישראל , ועל כלם סבלתי ולא השיבֹתי גמולם בראשם לגזור עליהם כליה; אבל על דושם במורג (ראה יש' מא , טו) חרוצות הברזל את עמי ישבי הגלעד - לחתך את גופם בייסורים קשים - לא אשתוק , ואשיבם גמולם. (ד) ושלחתי אש בבית חזאל - על ידי תלגת פלאסר מלך אשור (ראה מ"ב טז , ט). (ה) בריח דמשק - לפני מלך אשור , וייכנס. בקעת און ובית עדן הן מארם , והוא בני ארם האמור במלכים (ראה מ"ב יט , יב - יג). קירה - לְקיר , למקום שבאו משם , כדכתיב "וארם מקיר" (עמ' ט , ז). וכאשר אומר על ישראל "והשיבך יי' מצרים" (דב' כח , סח) , כן אילו ישובו למקום שבאו משם; והוא שנאמר במלכים "ויגלה קירה" (מ"ב טז , ט). (ו-ז) על שלשה פשעי עזה - ואף על ארבעה עדיין לא אשיבנו גמולו , ואסבול על כל מה שהרעו לעמי; אבל על הגלותם עמי גלות שלמה וגמורה , שלא להשאיר שריד ופליט (ע"פ יהו' ח , כב) בארצם , להסגיר פליטי עמי הבורחים אליהם לאדום השונאים אותם , והם מסגירים אותם לאשור ולכשדים להוליכם בשבי - על זה לא אשתוק , ושלחתי אש בחומת עזה. (ט) ולא זכרו ברית אחים - שלמה וחירם שנעשו אחים בברית (ראה מ"א ה , כו). ואדום מה תהא עליו? לכך נאמר: (יא) על שלשה פשעי אדום. ושחת רחמיו - מלרחם על אחיו בצרתו. ויטרף לעד - את אחיו. אפו - שהיה לו על אחיו , ועברתו לשמר נצח. (יג) על בקעם הרות הגלעד - שאף העוברים שבמעי אמם היו דוקרים , להשמיד להם זכר ויורש , להרחיב גבולם.