פרק א
[א]
דִּבְרֵ֣י
עָמ֔וֹס
אֲשֶׁר־הָיָ֥ה
בַנֹּקְדִ֖ים
מִתְּק֑וֹעַ
אֲשֶׁר֩
חָזָ֨ה
עַל־יִשְׂרָאֵ֜ל
בִּימֵ֣י׀
עֻזִּיָּ֣ה
מֶלֶךְ־יְהוּדָ֗ה
וּבִימֵ֞י
יָרָבְעָ֤ם
בֶּן־יוֹאָשׁ֙
מֶ֣לֶךְ
יִשְׂרָאֵ֔ל
שְׁנָתַ֖יִם
לִפְנֵ֥י
הָרָֽעַשׁ:
[ב]
וַיֹּאמַ֓ר׀
יְהוָה֙
מִצִּיּ֣וֹן
יִשְׁאָ֔ג
וּמִירוּשָׁלִַ֖ם
יִתֵּ֣ן
קוֹל֑וֹ
וְאָֽבְלוּ֙
נְא֣וֹת
הָרֹעִ֔ים
וְיָבֵ֖שׁ
רֹ֥אשׁ
הַכַּרְמֶֽל:
פ
[ג]
כֹּ֚ה
אָמַ֣ר
יְהוָ֔ה
עַל־שְׁלֹשָׁה֙
פִּשְׁעֵ֣י
דַמֶּ֔שֶׂק
וְעַל־אַרְבָּעָ֖ה
לֹ֣א
אֲשִׁיבֶ֑נּוּ
עַל־דּוּשָׁ֛ם
בַּחֲרֻצ֥וֹת
הַבַּרְזֶ֖ל
אֶת־הַגִּלְעָֽד:
[ד]
וְשִׁלַּ֥חְתִּי
אֵ֖שׁ
בְּבֵ֣ית
חֲזָאֵ֑ל
וְאָכְלָ֖ה
אַרְמְנ֥וֹת
בֶּן־הֲדָֽד:
[ה]
וְשָֽׁבַרְתִּי֙
בְּרִ֣יחַ
דַּמֶּ֔שֶׂק
וְהִכְרַתִּ֤י
יוֹשֵׁב֙
מִבִּקְעַת־אָ֔וֶן
וְתוֹמֵ֥ךְ
שֵׁ֖בֶט
מִבֵּ֣ית
עֶ֑דֶן
וְגָל֧וּ
עַם־אֲרָ֛ם
קִ֖ירָה
אָמַ֥ר
יְהוָֽה:
פ
[ו]
כֹּ֚ה
אָמַ֣ר
יְהוָ֔ה
עַל־שְׁלֹשָׁה֙
פִּשְׁעֵ֣י
עַזָּ֔ה
וְעַל־אַרְבָּעָ֖ה
לֹ֣א
אֲשִׁיבֶ֑נּוּ
עַל־הַגְלוֹתָ֛ם
גָּל֥וּת
שְׁלֵמָ֖ה
לְהַסְגִּ֥יר
לֶאֱדֽוֹם:
[ז]
וְשִׁלַּ֥חְתִּי
אֵ֖שׁ
בְּחוֹמַ֣ת
עַזָּ֑ה
וְאָכְלָ֖ה
אַרְמְנֹתֶֽיהָ:
[ח]
וְהִכְרַתִּ֤י
יוֹשֵׁב֙
מֵֽאַשְׁדּ֔וֹד
וְתוֹמֵ֥ךְ
שֵׁ֖בֶט
מֵֽאַשְׁקְל֑וֹן
וַהֲשִׁיב֨וֹתִי
יָדִ֜י
עַל־עֶקְר֗וֹן
וְאָֽבְדוּ֙
שְׁאֵרִ֣ית
פְּלִשְׁתִּ֔ים
אָמַ֖ר
אֲדנָ֥י
יְהֹוִֽה:
פ
[ט]
כֹּ֚ה
אָמַ֣ר
יְהוָ֔ה
עַל־שְׁלֹשָׁה֙
פִּשְׁעֵי־צֹ֔ר
וְעַל־אַרְבָּעָ֖ה
לֹ֣א
אֲשִׁיבֶ֑נּוּ
עַֽל־הַסְגִּירָ֞ם
גָּל֤וּת
שְׁלֵמָה֙
לֶאֱד֔וֹם
וְלֹ֥א
זָכְר֖וּ
בְּרִ֥ית
אַחִֽים:
[י]
וְשִׁלַּ֥חְתִּי
אֵ֖שׁ
בְּח֣וֹמַת
צֹ֑ר
וְאָכְלָ֖ה
אַרְמְנוֹתֶֽיהָ:
פ
[יא]
כֹּ֚ה
אָמַ֣ר
יְהוָ֔ה
עַל־שְׁלֹשָׁה֙
פִּשְׁעֵ֣י
אֱד֔וֹם
וְעַל־אַרְבָּעָ֖ה
לֹ֣א
אֲשִׁיבֶ֑נּוּ
עַל־רָדְפ֨וֹ
בַחֶ֤רֶב
אָחִיו֙
וְשִׁחֵ֣ת
רַחֲמָ֔יו
וַיִּטְרֹ֤ף
לָעַד֙
אַפּ֔וֹ
וְעֶבְרָת֖וֹ
שְׁמָ֥רָה
נֶֽצַח:
[יב]
וְשִׁלַּ֥חְתִּי
אֵ֖שׁ
בְּתֵימָ֑ן
וְאָכְלָ֖ה
אַרְמְנ֥וֹת
בָּצְרָֽה:
פ
[יג]
כֹּ֚ה
אָמַ֣ר
יְהוָ֔ה
עַל־שְׁלֹשָׁה֙
פִּשְׁעֵ֣י
בְנֵֽי־עַמּ֔וֹן
וְעַל־אַרְבָּעָ֖ה
לֹ֣א
אֲשִׁיבֶ֑נּוּ
עַל־בִּקְעָם֙
הָר֣וֹת
הַגִּלְעָ֔ד
לְמַ֖עַן
הַרְחִ֥יב
אֶת־גְּבוּלָֽם:
[יד]
וְהִצַּ֤תִּי
אֵשׁ֙
בְּחוֹמַ֣ת
רַבָּ֔ה
וְאָכְלָ֖ה
אַרְמְנוֹתֶ֑יהָ
בִּתְרוּעָה֙
בְּי֣וֹם
מִלְחָמָ֔ה
בְּסַ֖עַר
בְּי֥וֹם
סוּפָֽה:
[טו]
וְהָלַ֥ךְ
מַלְכָּ֖ם
בַּגּוֹלָ֑ה
ה֧וּא
וְשָׂרָ֛יו
יַחְדָּ֖ו
אָמַ֥ר
יְהוָֽה:
פ
פרק א
(א)
בנוקדים
מתקוע.
בנוקדים
-
ברועים;
שהיה
עמוס
רועה
צאן.
'נוקד'
-
רועה:
"ומישע
מלך
מואב
היה
נוקד"
(מ"ב
ג
,
ד).
שנתיים
לפני
הרעש
-
עמוס
נתנבא
לפני
ישעיה;
שישעיה
נתנבא
ביום
הרעש
,
כמו
שמפרש:
"וינועו
אמות
הסיפים"
(ו
,
ד).
(ג)
כה
אמר
יי'
על
שלשה
פשעי
דמשק
-
דמשק
היו
יושבין
לארץ
ישראל
במזרח
,
וגבול
ארץ
ישראל
-
פתרון:
שבעים
אומות
,
צור
וצידון
וכל
גלילות
פלשת
במערב
(ע"פ
יואל
ד
,
ד)
,
מואב
ועמון
ואדום
בדרום.
על
שלשה
פשעי
דמשק
ועל
ארבעה
לא
אשיבנו
-
הדא
הוא
דכתיב
"הן
כל
אלה
יפעל
אל
פעמים
שלש
עם
גבר"
(איוב
לג
,
כט):
כשאדם
חוטא
פעם
ראשונה
,
שנייה
,
שלישית
-
כך
מידתו
של
הקדוש
ברוך
הוא
,
סולח
לו;
אבל
כשהוא
מוסיף
רביעית
אינו
סולח
לו
(ראה
יומא
פו
,
ב).
בחרוצות
הברזל
-
במסרק
של
ברזל
,
ובהן
היו
מדוששין
את
ישראל;
וכן
הוא
אומר
"כי
איבדם
מלך
ארם
וישימם
כעפר
לדוש"
(מ"ב
יג
,
ז).
(ה)
ותומך
שבט
-
אוחז
ממשלה
,
(וכן)
שמו
של
'שבט';
כמו
"לא
יסור
שבט
מיהודה"
(בר'
מט
,
י)
,
שהוא
לשון
ממשלה.
(ט)
על
שלשה
פשעי
צור.
ולא
זכרו
בה
ברית
אחים
-
לא
זכרו
אותו
ברית
שהיה
בין
חירם
ובין
שלמה
,
כמו
שנאמר
"ויכרתו
ברית
שניהם"
(מ"א
ה
,
כו);
וחירם
היה
קורא
לשלמה
'אחיו'
,
כמה
דאת
אמר
"מה
הערים...
אשר
נתתה
לי
אחי"
(מ"א
ט
,
יג).
(יא)
על
רדפו
בחרב
אחיו
-
על
יעקב
הוא
אומר.
(יג)
על
בקעם
הרות
הגלעד
-
שהיו
מבֻקעות
הנשים
ההרות
כדי
שלא
יהיה
להם
זָכָר
ויורש
אחריהם
,
כדי
שהם
ירשו
את
ארץ
ישראל;
וכן
ירמיה
אומר
"לבני
עמון
כה
אמר
יי'
הבנים
אין
לישראל
אם
יורש
אין
לו
מדוע
ירש
מלכם
את
גד
ועמו
בעריו
ישב"
(מט
,
א).
(יד)
ואכלה
ארמנותיה
בתרועה
ביום
מלחמה
בסער
ביום
סופה
-
וכן
ירמיה
אומר
"לכן
הנה
ימים
באים
נאם
יי'
והשמעתי
את
(בנוסחנו:
אל)
רבת
בני
עמון
תרועת
מלחמה
והיתה
תל
שממה
ובנותיה
באש
תצתנה
וירש
ישראל
את
יורשיו
אמר
יי'"
(ראה
יר'
מט
,
ב).