פרק ב
[א]
כֹּ֚ה
אָמַ֣ר
יְהוָ֔ה
עַל־שְׁלֹשָׁה֙
פִּשְׁעֵ֣י
מוֹאָ֔ב
וְעַל־אַרְבָּעָ֖ה
לֹ֣א
אֲשִׁיבֶ֑נּוּ
עַל־שָׂרְפ֛וֹ
עַצְמ֥וֹת
מֶלֶךְ־אֱד֖וֹם
לַשִּֽׂיד:
[ב]
וְשִׁלַּחְתִּי־אֵ֣שׁ
בְּמוֹאָ֔ב
וְאָכְלָ֖ה
אַרְמְנ֣וֹת
הַקְּרִיּ֑וֹת
וּמֵ֤ת
בְּשָׁאוֹן֙
מוֹאָ֔ב
בִּתְרוּעָ֖ה
בְּק֥וֹל
שׁוֹפָֽר:
[ג]
וְהִכְרַתִּ֥י
שׁוֹפֵ֖ט
מִקִּרְבָּ֑הּ
וְכָל־שָׂרֶ֛יהָ
אֶהֱר֥וֹג
עִמּ֖וֹ
אָמַ֥ר
יְהוָֽה:
פ
[ד]
כֹּ֚ה
אָמַ֣ר
יְהוָ֔ה
עַל־שְׁלֹשָׁה֙
פִּשְׁעֵ֣י
יְהוּדָ֔ה
וְעַל־אַרְבָּעָ֖ה
לֹ֣א
אֲשִׁיבֶ֑נּוּ
עַֽל־מָאֳסָ֞ם
אֶת־תּוֹרַ֣ת
יְהוָ֗ה
וְחֻקָּיו֙
לֹ֣א
שָׁמָ֔רוּ
וַיַּתְעוּם֙
כִּזְבֵיהֶ֔ם
אֲשֶׁר־הָלְכ֥וּ
אֲבוֹתָ֖ם
אַחֲרֵיהֶֽם:
[ה]
וְשִׁלַּ֥חְתִּי
אֵ֖שׁ
בִּֽיהוּדָ֑ה
וְאָכְלָ֖ה
אַרְמְנ֥וֹת
יְרוּשָׁלִָֽם:
פ
[ו]
כֹּ֚ה
אָמַ֣ר
יְהוָ֔ה
עַל־שְׁלֹשָׁה֙
פִּשְׁעֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֔ל
וְעַל־אַרְבָּעָ֖ה
לֹ֣א
אֲשִׁיבֶ֑נּוּ
עַל־מִכְרָ֤ם
בַּכֶּ֙סֶף֙
צַדִּ֔יק
וְאֶבְי֖וֹן
בַּעֲב֥וּר
נַעֲלָֽיִם:
[ז]
הַשֹּׁאֲפִ֤ים
עַל־עֲפַר־אֶ֙רֶץ֙
בְּרֹ֣אשׁ
דַּלִּ֔ים
וְדֶ֥רֶךְ
עֲנָוִ֖ים
יַטּ֑וּ
וְאִ֣ישׁ
וְאָבִ֗יו
יֵֽלְכוּ֙
אֶל־הַֽנַּעֲרָ֔ה
לְמַ֥עַן
חַלֵּ֖ל
אֶת־שֵׁ֥ם
קָדְשִֽׁי:
[ח]
וְעַל־בְּגָדִ֤ים
חֲבֻלִים֙
יַטּ֔וּ
אֵ֖צֶל
כָּל־מִזְבֵּ֑חַ
וְיֵ֤ין
עֲנוּשִׁים֙
יִשְׁתּ֔וּ
בֵּ֖ית
אֱלֹהֵיהֶֽם:
[ט]
וְאָ֨נֹכִ֜י
הִשְׁמַ֤דְתִּי
אֶת־הָאֱמֹרִי֙
מִפְּנֵיהֶ֔ם
אֲשֶׁ֨ר
כְּגֹ֤בַהּ
אֲרָזִים֙
גָּבְה֔וֹ
וְחָסֹ֥ן
ה֖וּא
כָּאַלּוֹנִ֑ים
וָאַשְׁמִ֤יד
פִּרְיוֹ֙
מִמַּ֔עַל
וְשָׁרָשָׁ֖יו
מִתָּֽחַת:
[י]
וְאָנֹכִ֛י
הֶעֱלֵ֥יתִי
אֶתְכֶ֖ם
מֵאֶ֣רֶץ
מִצְרָ֑יִם
וָאוֹלֵ֨ךְ
אֶתְכֶ֤ם
בַּמִּדְבָּר֙
אַרְבָּעִ֣ים
שָׁנָ֔ה
לָרֶ֖שֶׁת
אֶת־אֶ֥רֶץ
הָאֱמֹרִֽי:
[יא]
וָאָקִ֤ים
מִבְּנֵיכֶם֙
לִנְבִיאִ֔ים
וּמִבַּחוּרֵיכֶ֖ם
לִנְזִרִ֑ים
הַאַ֥ף
אֵֽין־זֹ֛את
בְּנֵ֥י
יִשְׂרָאֵ֖ל
נְאֻם־יְהוָֽה:
[יב]
וַתַּשְׁק֥וּ
אֶת־הַנְּזִרִ֖ים
יָ֑יִן
וְעַל־הַנְּבִיאִים֙
צִוִּיתֶ֣ם
לֵאמֹ֔ר
לֹ֖א
תִּנָּבְאֽוּ:
[יג]
הִנֵּ֛ה
אָנֹכִ֥י
מֵעִ֖יק
תַּחְתֵּיכֶ֑ם
כַּאֲשֶׁ֤ר
תָּעִיק֙
הָֽעֲגָלָ֔ה
הַֽמֲלֵאָ֥ה
לָ֖הּ
עָמִֽיר:
[יד]
וְאָבַ֤ד
מָנוֹס֙
מִקָּ֔ל
וְחָזָ֖ק
לֹא־יְאַמֵּ֣ץ
כֹּח֑וֹ
וְגִבּ֖וֹר
לֹא־יְמַלֵּ֥ט
נַפְשֽׁוֹ:
[טו]
וְתֹפֵ֤שׂ
הַקֶּ֙שֶׁת֙
לֹ֣א
יַעֲמֹ֔ד
וְקַ֥ל
בְּרַגְלָ֖יו
לֹ֣א
יְמַלֵּ֑ט
וְרֹכֵ֣ב
הַסּ֔וּס
לֹ֥א
יְמַלֵּ֖ט
נַפְשֽׁוֹ:
[טז]
וְאַמִּ֥יץ
לִבּ֖וֹ
בַּגִּבּוֹרִ֑ים
עָר֛וֹם
יָנ֥וּס
בַּיּוֹם־הַה֖וּא
נְאֻם־יְהוָֽה:
פ
פרק ב
(א)
על
שרפו
עצמות
מלך
אדום
לשיד
-
פירוש:
בנו
שלמלך
אדום
היה
אצל
מלך
מואב;
וכשנתחברו
שלשת
המלכים
,
מלך
ישראל
ומלך
יהודה
ומלך
אדום
,
להלחם
על
מלך
מואב
(ראה
מ"ב
ג)
,
לקח
מלך
מואב
בנו
שלמלך
אדום
ושרף
אותו
,
כאשר
נאמר
"ויקח
את
בנו
הבכור
אשר
ימלוך
תחתיו
ויעלהו
עולה
על
החומה
ויהי
קצף
גדול
על
ישראל
ויסעו
מעליו
וישובו
לארץ"
(שם
,
כז).
(ו)
על
מכרם
בכסף
צדיק
-
פירוש:
כשיבאו
לדין
,
ימכרו
הצדיק
בשביל
הכסף
שלוקחין
מן
הרשע;
כלומר:
מטים
המשפט
ולא
ישפטו
ביושר.
ואביון
בעבור
נעלים
-
כלומר:
והאביון
-
מטים
המשפט
שלו
בשביל
דבר
מועט.
(ז)
השואפים
על
עפר
ארץ
בראש
דלים
-
פירוש:
כשהדל
אין
לו
מה
ליתן
שוחד
,
מטין
המשפט
שלו
ומשליכין
ראשו
בעפר.
וגם
רעה
אחרת
יעשו
,
כי
איש
ואביו
ילכו
אל
הנערה
למען
חלל
את
שם
קדשי.
(ח)
ועל
בגדים
חבולים
יטו
-
פירוש:
בשביל
הבגדים
שלוקחין
משכון
מטין
המשפט
,
ולוקחין
ולובשין
אותן
הבגדים
אצל
כל
מזבח.
ויין
ענושים
ישתו
-
פירוש:
ויין
שעונשין
מן
האחרים
ישתו
בית
אלהיהם.
(ט-יא)
ואנכי
השמדתי
-
פירוש:
ואני
עשיתי
להם
טובות
,
שהשמדתי
את
האמורי
מפניכם
(בנוסחנו:
מפניהם)
,
והעליתי
אתכם
מארץ
מצרים
,
ועשיתי
מבניכם
נביאים
ומבחוריכם
נזירים.
האף
אין
זאת
-
כלומר:
לא
עשיתי
לכם
אילו
הטובות
,
נאם
יי'?
(יב)
ואתם
הייתם
מכעיסים
אותי
,
ותשקו
את
הנזירים
יין
,
ועל
הנביאים
צויתם
לאמר:
לא
תנבאו!
(יג)
הנה
אנכי
מעיק
תחתיכם
-
פירוש:
לפי
שאתם
הכעסתם
אותי
,
הנה
אנכי
מציק
תחתיכם
כאשר
מציק
העגלה
כשהיא
מליאה
עמיר
,
שאינה
יכולה
לזוז
ממקומה;
כך
אני
מציק
מקומכם
,
שלא
תוכלו
לזוז.
(יד)
ואבד
מנוס
מקל
-
פירוש:
הקל
לא
יוכל
לנוס
,
ומי
שהוא
חזק
לא
יוכל
לאמץ
כוחו.
(טז)
ואמיץ
לבו
בגיבורים
-
פירוש:
ומי
שהוא
אמיץ
לב
בגיבורים
,
ערום
ינוס
ביום
ההוא
נאם
יי'
-
כלומר:
ערום
בלא
בגדים
ינוס.