מאגר הכתר עמוס פרק ב עם פירוש ר' יוסף קרא

פרק ב
(א) פשעי מואב. על שורפו עצמות מלך אדום לשיד - מלך אדום הניח בנו ערבון למלך מואב שלא יפשע בו; כיון שבא מלך אדום עם ישראל על מואב , וחזק מלך אדום ממנו , ולקח שבע מאות איש אתו שולף חרב להקיף מלך אדום ולא יכול , מיד לקח מלך מואב את בנו הבכור של מלך אדום אשר ימלוך אחריו ויעלהו עולה על החומה (ראה מ"ב ג , כו - כז); וזהו שאמר כאן: על שורפו עצמות מלך אדום לשיד. (ו) כה אמר יי' על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו - אינו אומר שחטאו ארבעה חטאים בלבד , אלא מאתים וארבעה; ואם הקדוש ברוך הוא סולח להם השלשה , הרביעי אינו מחול. וזהו על מכרם בכסף צדיק - אם שני בני אדם באים לדין , האחד צדיק בריבו והאחד רשע בריבו , והם לוקחים שוחד מן החייב להצדיקו בריבו ולחייב את הזכאי בריבו - בדבר זה הם מוכרים בכסף צדיק. ואביון בעבור נעלים - כתרגומו: "וחשיכיא בדיל דיחסנון". זהו שאמרו רבותינו (ראה סנה' פט , א): נבואות - סיגנון אחד עולה לכמה נביאים. הרי ישעיה הוא אומר: "הוי מגיעי בית בבית שדה בשדה יקריבו עד אפס מקום" (ה , ח) , וכן עמוס הוא אומר: ואביון בעבור נעלים - זה מגיע שדהו בחלק חבירו העני מצידו וזה מגיע שדהו בחלק חברו העני מצידו , עד אפס מקום לעני , כדי לנעול ולסגור נחלתו שלא יפריד אדם ביניהם. (ז) השואפים על עפר ארץ בראש דלים - כל שאיפתם שהם שואפים ומצפים על הארץ אינו אלא בראש דלים , כדי לחמסם. ודרך ענוים יטו - מני דרך (ע"פ יש' ל , יא) , מפני פחדם המושלת עליהם. וכל לשון 'ענוים' שבמקרא - לשון 'עוני'; כמו "לענות מפני" (שמ' י , ג) , ותרגומו: "לאיתכנעאה" (ת"א). איש ואביו ילכו אל הנערה - פתרון: איש ואביו הולכים לבעול נערה המאורסה קודם חופתה. (ח) ועל בגדים חבולים יטו - כתרגומו: "על לבושין דמשכּוֹן מסחרין" , והוא לשון אכילה; כמו "וישבו לאכל לחם" (בר' לז , כה) , ותרגומו: "ואסחרו" (ת"א). וכה פתרונו: על בגדים חבולים - על בגדים ממושכנים , שחָבלו שלמת ריעיהם (ע"פ שמ' כב , כה) - על אותן בגדים הם מסובין לאכל דרך הטייה; והוא עיניין שררה. אצל כל מזבח - של עבודה זרה , לאכל ולשתות. ויין ענושים ישתו - פתרון ויין ענושים: שאנסו וגזלו מן האדם. (ט) ואנכי השמדתי את האמרי מפניהם - בשביל כי את כל התועבות האל עשו (ראה וי' יח , כד - כז) , כל אילו העבירות , ולא לקחו מוסר (ע"פ יר' ז , כח) מן האמרי אשר כגובה ארזים גובהו וחסון הוא כאלונים וכארזים - לא נוצל בעשותו כל אלה (ע"פ יח' טז , ל). ואשמיד פריו ממעל ושרשיו מתחת - פירושו: השמדתי אבות ובנים יחדיו: הבן הוא פרי , והאב הוא שורש בנו. (י) לרשת את ארץ האמרי - שהשמדתי את האמרי ונתתי לכם את ארצם לרשת אותה (ע"פ במ' לג , נג) כדי שתהיו לי קדושים , ואתם נטמאתם בכל התועבות האלה. (יא) ושמא תאמרו: לא היו לנו נביאים ומורים לשמוע את דבריהם! לכך נאמר: ואקים מבניכם לנביאים ומבחוריכם לנזירים - כתרגומו: "ומעולימיכון למאלפין" - אילו נזירים שהם ראויים להורות לכם הוראה. האף אין זאת בני ישראל - בתמיה; כלומר: אי איפשר לכם לומר שאף זאת לא עשיתי לכם. (יב) ותשקו את הנזירים יין - אתם השקיתם והשְׁכרתם לנעריכם יין כדי שלא יעשו לכם הוראה , ששיכור אסור להורות (ראה עירובין סד , ב). וגם על הנביאים המתנבאים לכם צויתם לאמר: לא תנבאו. וכן הוא אומר למטה מן העיניין "ויאמר אמציה אל עמוס: חוזה... ברח לך אל ארץ יהודה ואכול שם לחם ושם תינבא. וביתאל (בנוסחנו: ובית - אל) לא תוסיף עוד להנבא" וגו' (עמ' ז , יב - יג). (יג) הנה אנכי מעיק תחתיכם - הנני מביא עליכם צרה ומעיק לכם במושבותיכם כאשר תעיק העגלה המלאה לה עמיר - שמרוב בר שיש בה , העגלה נשברת ומתפרקת; כן תעיקו לכם במלאות סיפקכם וצר לכם (ע"פ איוב כ , כב). (טז) ערום ינוס ביום ההוא נאם יי' - כתרגומו: "ערטילאי בלא זיינא".