מאגר הכתר עמוס פרק ב עם פירוש ר' ישעיה מטראני

פרק ב
[א] כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה עַל־שְׁלֹשָׁה֙ פִּשְׁעֵ֣י מוֹאָ֔ב וְעַל־אַרְבָּעָ֖ה לֹ֣א אֲשִׁיבֶ֑נּוּ עַל־שָׂרְפ֛וֹ עַצְמ֥וֹת מֶלֶךְ־אֱד֖וֹם לַשִּֽׂיד:
[ב] וְשִׁלַּחְתִּי־אֵ֣שׁ בְּמוֹאָ֔ב וְאָכְלָ֖ה אַרְמְנ֣וֹת הַקְּרִיּ֑וֹת וּמֵ֤ת בְּשָׁאוֹן֙ מוֹאָ֔ב בִּתְרוּעָ֖ה בְּק֥וֹל שׁוֹפָֽר:
[ג] וְהִכְרַתִּ֥י שׁוֹפֵ֖ט מִקִּרְבָּ֑הּ וְכָל־שָׂרֶ֛יהָ אֶהֱר֥וֹג עִמּ֖וֹ אָמַ֥ר יְהוָֽה: פ
[ד] כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה עַל־שְׁלֹשָׁה֙ פִּשְׁעֵ֣י יְהוּדָ֔ה וְעַל־אַרְבָּעָ֖ה לֹ֣א אֲשִׁיבֶ֑נּוּ עַֽל־מָאֳסָ֞ם אֶת־תּוֹרַ֣ת יְהוָ֗ה וְחֻקָּיו֙ לֹ֣א שָׁמָ֔רוּ וַיַּתְעוּם֙ כִּזְבֵיהֶ֔ם אֲשֶׁר־הָלְכ֥וּ אֲבוֹתָ֖ם אַחֲרֵיהֶֽם:
[ה] וְשִׁלַּ֥חְתִּי אֵ֖שׁ בִּֽיהוּדָ֑ה וְאָכְלָ֖ה אַרְמְנ֥וֹת יְרוּשָׁלִָֽם: פ
[ו] כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה עַל־שְׁלֹשָׁה֙ פִּשְׁעֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְעַל־אַרְבָּעָ֖ה לֹ֣א אֲשִׁיבֶ֑נּוּ עַל־מִכְרָ֤ם בַּכֶּ֙סֶף֙ צַדִּ֔יק וְאֶבְי֖וֹן בַּעֲב֥וּר נַעֲלָֽיִם:
[ז] הַשֹּׁאֲפִ֤ים עַל־עֲפַר־אֶ֙רֶץ֙ בְּרֹ֣אשׁ דַּלִּ֔ים וְדֶ֥רֶךְ עֲנָוִ֖ים יַטּ֑וּ וְאִ֣ישׁ וְאָבִ֗יו יֵֽלְכוּ֙ אֶל־הַֽנַּעֲרָ֔ה לְמַ֥עַן חַלֵּ֖ל אֶת־שֵׁ֥ם קָדְשִֽׁי:
[ח] וְעַל־בְּגָדִ֤ים חֲבֻלִים֙ יַטּ֔וּ אֵ֖צֶל כָּל־מִזְבֵּ֑חַ וְיֵ֤ין עֲנוּשִׁים֙ יִשְׁתּ֔וּ בֵּ֖ית אֱלֹהֵיהֶֽם:
[ט] וְאָ֨נֹכִ֜י הִשְׁמַ֤דְתִּי אֶת־הָאֱמֹרִי֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם אֲשֶׁ֨ר כְּגֹ֤בַהּ אֲרָזִים֙ גָּבְה֔וֹ וְחָסֹ֥ן ה֖וּא כָּאַלּוֹנִ֑ים וָאַשְׁמִ֤יד פִּרְיוֹ֙ מִמַּ֔עַל וְשָׁרָשָׁ֖יו מִתָּֽחַת:
[י] וְאָנֹכִ֛י הֶעֱלֵ֥יתִי אֶתְכֶ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וָאוֹלֵ֨ךְ אֶתְכֶ֤ם בַּמִּדְבָּר֙ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה לָרֶ֖שֶׁת אֶת־אֶ֥רֶץ הָאֱמֹרִֽי:
[יא] וָאָקִ֤ים מִבְּנֵיכֶם֙ לִנְבִיאִ֔ים וּמִבַּחוּרֵיכֶ֖ם לִנְזִרִ֑ים הַאַ֥ף אֵֽין־זֹ֛את בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל נְאֻם־יְהוָֽה:
[יב] וַתַּשְׁק֥וּ אֶת־הַנְּזִרִ֖ים יָ֑יִן וְעַל־הַנְּבִיאִים֙ צִוִּיתֶ֣ם לֵאמֹ֔ר לֹ֖א תִּנָּבְאֽוּ:
[יג] הִנֵּ֛ה אָנֹכִ֥י מֵעִ֖יק תַּחְתֵּיכֶ֑ם כַּאֲשֶׁ֤ר תָּעִיק֙ הָֽעֲגָלָ֔ה הַֽמֲלֵאָ֥ה לָ֖הּ עָמִֽיר:
[יד] וְאָבַ֤ד מָנוֹס֙ מִקָּ֔ל וְחָזָ֖ק לֹא־יְאַמֵּ֣ץ כֹּח֑וֹ וְגִבּ֖וֹר לֹא־יְמַלֵּ֥ט נַפְשֽׁוֹ:
[טו] וְתֹפֵ֤שׂ הַקֶּ֙שֶׁת֙ לֹ֣א יַעֲמֹ֔ד וְקַ֥ל בְּרַגְלָ֖יו לֹ֣א יְמַלֵּ֑ט וְרֹכֵ֣ב הַסּ֔וּס לֹ֥א יְמַלֵּ֖ט נַפְשֽׁוֹ:
[טז] וְאַמִּ֥יץ לִבּ֖וֹ בַּגִּבּוֹרִ֑ים עָר֛וֹם יָנ֥וּס בַּיּוֹם־הַה֖וּא נְאֻם־יְהוָֽה: פ

פרק ב
(א) על שרפו עצמות מלך אדום לסיד (בנוסחנו: לשיד) - כדכתיב במלכים , שנתחברו יהורם מלך ישראל ויהושפט מלך יהודה ומלך אדום והלכו על מואב (ראה מ"ב ג , ו - י); וכתיב שם "ויקח את בנו הבכור אשר ימלוך תחתיו ויעלהו עולה על החומה ויהי קצף גדול על ישראל ויסעו מעליו וישובו לארץ" (ראה שם , כז). שמלך אדום שָׂם בנו הבכור מַשכּוֹן ביד מלך מואב שלא ילך עליו למלחמה. וכשהלכו עליו מלך ישראל ומלך יהודה , ומלך אדום נתחבר עמהם , ולקח מואב את בנו שלמלך אדום ושרפו על החומה; ויהי קצף גדול למלך אדום על ישראל , שעל ידם נשרף בנו. (ו) על מכרם בכסף צדיק - בדינו. ואביון - היו מטים דינו בעבור נעלים שהיה נותן מי שכנגדו. ומִכרם - כמו "בִּקעם" (עמ' א , יג). (ז) השואפים על עפר ארץ בראש דלים - מקרא מסורס: שהיו שואפים ליטול מה שבראש דלים , להגיעם על עפר ארץ. ודרך ענוים יטו - שמטים דינם ומחייבים אותם במשפט. (ח) ועל בגדים חבולים יטו אצל כל מזבח - שחובלים בגדי העניים וממשכנים אותם במקום שזובחים בשר , באִטְלס. ויין ענושים ישתו בבית אלהיהם - שגוזלים יין הענושים הגזולים , ושותים אותו ושמחים בבית עבודה זרה שלהם. (יא) ומבחוריכם לנזירים - שהיו נודרים בנזיר והיו קדושים. האף אין זאת אמת , בית (בנוסחנו: בני) ישראל? (יב) ואתם השקיתם את הנזירים יין - לחלל אותם. (יג) המלאה לה עמיר. לה - יָתֵר , כמו "ופגריכם אתם" (במ' יד , לב). (טז) ערום ינוס - שישליך כל כלי זיינו מעליו להיות קל לנוס.