פרק ג
[א]
שִׁמְע֞וּ
אֶת־הַדָּבָ֣ר
הַזֶּ֗ה
אֲשֶׁ֨ר
דִּבֶּ֧ר
יְהוָ֛ה
עֲלֵיכֶ֖ם
בְּנֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֑ל
עַ֚ל
כָּל־הַמִּשְׁפָּחָ֔ה
אֲשֶׁ֧ר
הֶעֱלֵ֛יתִי
מֵאֶ֥רֶץ
מִצְרַ֖יִם
לֵאמֹֽר:
[ב]
רַ֚ק
אֶתְכֶ֣ם
יָדַ֔עְתִּי
מִכֹּ֖ל
מִשְׁפְּח֣וֹת
הָאֲדָמָ֑ה
עַל־כֵּן֙
אֶפְקֹ֣ד
עֲלֵיכֶ֔ם
אֵ֖ת
כָּל־עֲוֺנֹתֵיכֶֽם:
[ג]
הֲיֵלְכ֥וּ
שְׁנַ֖יִם
יַחְדָּ֑ו
בִּלְתִּ֖י
אִם־נוֹעָֽדוּ:
[ד]
הֲיִשְׁאַ֤ג
אַרְיֵה֙
בַּיַּ֔עַר
וְטֶ֖רֶף
אֵ֣ין
ל֑וֹ
הֲיִתֵּ֨ן
כְּפִ֤יר
קוֹלוֹ֙
מִמְּעֹ֣נָת֔וֹ
בִּלְתִּ֖י
אִם־לָכָֽד:
[ה]
הֲתִפֹּ֤ל
צִפּוֹר֙
עַל־פַּ֣ח
הָאָ֔רֶץ
וּמוֹקֵ֖שׁ
אֵ֣ין
לָ֑הּ
הֲיַֽעֲלֶה־פַּח֙
מִן־הָ֣אֲדָמָ֔ה
וְלָכ֖וֹד
לֹ֥א
יִלְכּֽוֹד:
[ו]
אִם־יִתָּקַ֤ע
שׁוֹפָר֙
בְּעִ֔יר
וְעָ֖ם
לֹ֣א
יֶחֱרָ֑דוּ
אִם־תִּֽהְיֶ֤ה
רָעָה֙
בְּעִ֔יר
וַיהוָ֖ה
לֹ֥א
עָשָֽׂה:
[ז]
כִּ֣י
לֹ֧א
יַעֲשֶׂ֛ה
אֲדנָ֥י
יְהֹוִ֖ה
דָּבָ֑ר
כִּ֚י
אִם־גָּלָ֣ה
סוֹד֔וֹ
אֶל־עֲבָדָ֖יו
הַנְּבִיאִֽים:
[ח]
אַרְיֵ֥ה
שָׁאָ֖ג
מִ֣י
לֹ֣א
יִירָ֑א
אֲדנָ֤י
יְהֹוִה֙
דִּבֶּ֔ר
מִ֖י
לֹ֥א
יִנָּבֵֽא:
[ט]
הַשְׁמִ֙יעוּ֙
עַל־אַרְמְנ֣וֹת
בְּאַשְׁדּ֔וֹד
וְעַֽל־אַרְמְנ֖וֹת
בְּאֶ֣רֶץ
מִצְרָ֑יִם
וְאִמְר֗וּ
הֵאָֽסְפוּ֙
עַל־הָרֵ֣י
שֹׁמְר֔וֹן
וּרְא֞וּ
מְהוּמֹ֤ת
רַבּוֹת֙
בְּתוֹכָ֔הּ
וַעֲשׁוּקִ֖ים
בְּקִרְבָּֽהּ:
[י]
וְלֹא־יָדְע֥וּ
עֲשׂוֹת־נְכֹחָ֖ה
נְאֻם־יְהוָ֑ה
הָא֥וֹצְרִ֛ים
חָמָ֥ס
וָשֹׁ֖ד
בְּאַרְמְנוֹתֵיהֶֽם:
פ
[יא]
לָכֵ֗ן
כֹּ֤ה
אָמַר֙
אֲדנָ֣י
יְהֹוִ֔ה
צַ֖ר
וּסְבִ֣יב
הָאָ֑רֶץ
וְהוֹרִ֤יד
מִמֵּךְ֙
עֻזֵּ֔ךְ
וְנָבֹ֖זּוּ
אַרְמְנוֹתָֽיִךְ:
[יב]
כֹּה֘
אָמַ֣ר
יְהוָה֒
כַּאֲשֶׁר֩
יַצִּ֨יל
הָרֹעֶ֜ה
מִפִּ֧י
הָאֲרִ֛י
שְׁתֵּ֥י
כְרָעַ֖יִם
א֣וֹ
בְדַל־אֹ֑זֶן
כֵּ֣ן
יִנָּצְל֞וּ
בְּנֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֗ל
הַיֹּֽשְׁבִים֙
בְּשֹׁ֣מְר֔וֹן
בִּפְאַ֥ת
מִטָּ֖ה
וּבִדְמֶ֥שֶׁק
עָֽרֶשׂ:
[יג]
שִׁמְע֥וּ
וְהָעִ֖ידוּ
בְּבֵ֣ית
יַעֲקֹ֑ב
נְאֻם־אֲדנָ֥י
יְהֹוִ֖ה
אֱלֹהֵ֥י
הַצְּבָאֽוֹת:
[יד]
כִּ֗י
בְּי֛וֹם
פָּקְדִ֥י
פִשְׁעֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל
עָלָ֑יו
וּפָֽקַדְתִּי֙
עַל־מִזְבְּח֣וֹת
בֵּֽית־אֵ֔ל
וְנִגְדְּעוּ֙
קַרְנ֣וֹת
הַמִּזְבֵּ֔חַ
וְנָפְל֖וּ
לָאָֽרֶץ:
[טו]
וְהִכֵּיתִ֥י
בֵית־הַחֹ֖רֶף
עַל־בֵּ֣ית
הַקָּ֑יִץ
וְאָבְד֞וּ
בָּתֵּ֣י
הַשֵּׁ֗ן
וְסָפ֛וּ
בָּתִּ֥ים
רַבִּ֖ים
נְאֻם־יְהוָֽה:
ס
פרק ג
(ב)
רק
אתכם
ידעתי
-
פירוש:
יאמר
הקדוש
ברוך
הוא
לישראל:
רק
אתכם
היכרתי
מכל
משפחות
האדמה
,
וצויתי
לכם
חוקים
,
ולא
שמרתם
אותם;
על
כן
אפקד
עליכם
את
כל
עונותיכם.
(ג-ז)
וכשתבוא
עליכם
הרעה
,
אל
תאמרו
כי
מקרה
הוא
ולא
מהקדוש
ברוך
הוא
בשביל
החטא
שעשינו.
כי
יתכן
שילכו
שנים
יחדיו
,
אלא
אם
כן
נועדו
מקודם?!
או
יתכן
שישאג
אריה
ביער
,
אלא
אם
כן
יש
לו
טרף?!
או
יתכן
שיתן
כפיר
קולו
ממעונתו
,
אלא
אם
כן
לכד?
או
יתכן
שיתקע
שופר
בעיר
,
ועם
שבתוכה
לא
יחרדו?!
בתימה.
כך
לא
יתכן
שתהיה
רעה
בעיר
,
אלא
הקדוש
ברוך
הוא
עשה;
כי
לא
יעשה
יי'
(בנוסחנו:
אדני)
אלהים
דבר
כי
אם
גלה
סודו
אל
עבדיו
הנביאים.
(יא)
לכן
כה
אמר
יי'
אלהים
(לפנינו:
אדני
יי')
צר
וסביב
הארץ
-
כלומר:
הצר
,
פשט
הגדוד
בסביב
הארץ.
(יב)
שתי
כרעים
או
בדל
אזן
-
פירוש:
כשיבוא
הארי
ויקח
מן
הצאן
,
וירדף
אחריו
הרועה
כדי
להציל
ממנו
מן
הכרעים
או
מן
האוזן
כדי
להראותם
לבעל
הצאן
שנטרף
―
וכאשר
נאמר
"אם
טרף
יטרף
יביאהו
עד
הטרפה"
(שמ'
כב
,
יב)
―
כן
ינצלו
בני
ישראל
היושבים
בשומרון
בפאת
מטה
ובדמשק
ערש
-
כלומר:
כל
אותם
היוצאים
למלחמה
ייהרגו
,
ולא
ינצלו
אלא
אותם
החולים
ששוכבים
בפאת
המטה
ולא
יכלו
לצאת
למלחמה.
ובדמשק
ערש
-
דמיונו:
"בן
משק
ביתי"
(בר'
טו
,
ב)
,
שפירושו:
שוקד
ביתי;
כך
זה
שוקד
המטה
,
כלומר:
חולה.
(טו)
והכיתי
בית
החרף
-
שעשה
לו
המלך
בשביל
לישב
לשם
בחרף
,
הכיתי
אתו
עם
בית
הקיץ.