מאגר הכתר עמוס פרק ג עם פירוש ר' יוסף קרא

פרק ג
[א] שִׁמְע֞וּ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהוָ֛ה עֲלֵיכֶ֖ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל עַ֚ל כָּל־הַמִּשְׁפָּחָ֔ה אֲשֶׁ֧ר הֶעֱלֵ֛יתִי מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לֵאמֹֽר:
[ב] רַ֚ק אֶתְכֶ֣ם יָדַ֔עְתִּי מִכֹּ֖ל מִשְׁפְּח֣וֹת הָאֲדָמָ֑ה עַל־כֵּן֙ אֶפְקֹ֣ד עֲלֵיכֶ֔ם אֵ֖ת כָּל־עֲוֺנֹתֵיכֶֽם:
[ג] הֲיֵלְכ֥וּ שְׁנַ֖יִם יַחְדָּ֑ו בִּלְתִּ֖י אִם־נוֹעָֽדוּ:
[ד] הֲיִשְׁאַ֤ג אַרְיֵה֙ בַּיַּ֔עַר וְטֶ֖רֶף אֵ֣ין ל֑וֹ הֲיִתֵּ֨ן כְּפִ֤יר קוֹלוֹ֙ מִמְּעֹ֣נָת֔וֹ בִּלְתִּ֖י אִם־לָכָֽד:
[ה] הֲתִפֹּ֤ל צִפּוֹר֙ עַל־פַּ֣ח הָאָ֔רֶץ וּמוֹקֵ֖שׁ אֵ֣ין לָ֑הּ הֲיַֽעֲלֶה־פַּח֙ מִן־הָ֣אֲדָמָ֔ה וְלָכ֖וֹד לֹ֥א יִלְכּֽוֹד:
[ו] אִם־יִתָּקַ֤ע שׁוֹפָר֙ בְּעִ֔יר וְעָ֖ם לֹ֣א יֶחֱרָ֑דוּ אִם־תִּֽהְיֶ֤ה רָעָה֙ בְּעִ֔יר וַיהוָ֖ה לֹ֥א עָשָֽׂה:
[ז] כִּ֣י לֹ֧א יַעֲשֶׂ֛ה אֲדנָ֥י יְהֹוִ֖ה דָּבָ֑ר כִּ֚י אִם־גָּלָ֣ה סוֹד֔וֹ אֶל־עֲבָדָ֖יו הַנְּבִיאִֽים:
[ח] אַרְיֵ֥ה שָׁאָ֖ג מִ֣י לֹ֣א יִירָ֑א אֲדנָ֤י יְהֹוִה֙ דִּבֶּ֔ר מִ֖י לֹ֥א יִנָּבֵֽא:
[ט] הַשְׁמִ֙יעוּ֙ עַל־אַרְמְנ֣וֹת בְּאַשְׁדּ֔וֹד וְעַֽל־אַרְמְנ֖וֹת בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְאִמְר֗וּ הֵאָֽסְפוּ֙ עַל־הָרֵ֣י שֹׁמְר֔וֹן וּרְא֞וּ מְהוּמֹ֤ת רַבּוֹת֙ בְּתוֹכָ֔הּ וַעֲשׁוּקִ֖ים בְּקִרְבָּֽהּ:
[י] וְלֹא־יָדְע֥וּ עֲשׂוֹת־נְכֹחָ֖ה נְאֻם־יְהוָ֑ה הָא֥וֹצְרִ֛ים חָמָ֥ס וָשֹׁ֖ד בְּאַרְמְנוֹתֵיהֶֽם: פ
[יא] לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדנָ֣י יְהֹוִ֔ה צַ֖ר וּסְבִ֣יב הָאָ֑רֶץ וְהוֹרִ֤יד מִמֵּךְ֙ עֻזֵּ֔ךְ וְנָבֹ֖זּוּ אַרְמְנוֹתָֽיִךְ:
[יב] כֹּה֘ אָמַ֣ר יְהוָה֒ כַּאֲשֶׁר֩ יַצִּ֨יל הָרֹעֶ֜ה מִפִּ֧י הָאֲרִ֛י שְׁתֵּ֥י כְרָעַ֖יִם א֣וֹ בְדַל־אֹ֑זֶן כֵּ֣ן יִנָּצְל֞וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל הַיֹּֽשְׁבִים֙ בְּשֹׁ֣מְר֔וֹן בִּפְאַ֥ת מִטָּ֖ה וּבִדְמֶ֥שֶׁק עָֽרֶשׂ:
[יג] שִׁמְע֥וּ וְהָעִ֖ידוּ בְּבֵ֣ית יַעֲקֹ֑ב נְאֻם־אֲדנָ֥י יְהֹוִ֖ה אֱלֹהֵ֥י הַצְּבָאֽוֹת:
[יד] כִּ֗י בְּי֛וֹם פָּקְדִ֥י פִשְׁעֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל עָלָ֑יו וּפָֽקַדְתִּי֙ עַל־מִזְבְּח֣וֹת בֵּֽית־אֵ֔ל וְנִגְדְּעוּ֙ קַרְנ֣וֹת הַמִּזְבֵּ֔חַ וְנָפְל֖וּ לָאָֽרֶץ:
[טו] וְהִכֵּיתִ֥י בֵית־הַחֹ֖רֶף עַל־בֵּ֣ית הַקָּ֑יִץ וְאָבְד֞וּ בָּתֵּ֣י הַשֵּׁ֗ן וְסָפ֛וּ בָּתִּ֥ים רַבִּ֖ים נְאֻם־יְהוָֽה: ס

פרק ג
(ב) רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה על כן אפקוד עליכם את כל עוונותיכם - כל אדם שלא ידעתי בצרתו ולא הטיבותי לו , אם חטאו לי אין לפקוד עליו כל כך; אבל אתם , בית ישראל , שידעתי בצרתכם , כמה דאת אמר "כי ידעתי את מכאוביו" (שמ' ג , יז) , ועשיתי עמכם טובה , ואתם שלמתם לי גמול רע - על כן אפקוד עליכם את כל עוונותיכם. (ג) הילכו שנים יחדיו - וכי יכול , אם שני בני אדם הולכים ביחד ומדברים זה עם זה , ומצוה אחד לחבירו כלום דבר , יכול שיעבור על ציוויו שלא יתוועדו דבריהם ביחד? וכשם שדבריהם יתוועדו יחד , כך דבריו של הקדוש ברוך הוא יתוועדו ביחד עם דבריי , ואני אגיד לכם אותם הדברים; ולמה אתם אומרים שלא אדבר לכם כלום , דכתיב "אל תטיפו יטיפון" (מי' ב , ו)?! (ד) וכי ישאג אריה ביער וטרף אין לו? וכי היתן כפיר קולו ממעונתו אם לא ילכוד שום טרף? (ה) התפול צפור על פח הארץ ואין לו מוקש? כולם הם בתמיה אילו הפסוקים. כי לא הייתי מתנבא אם לא מיי'! (ו) אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו וכו' - אני מתנבא לכם כאדם שתוקע בעיר ואע"פ כן אחד מכם לא יחרד. אבל תדעו , אם יהיה רעה בעיר - ויי' לא עשה , אלא בחטאתיכם תבוא עליכם הרעה הזאת. (ז) כי לא יעשה יי' אלהים דבר אם לא גלה סודו אל עבדיו הנביאים - ולהגיד להם. (ח) אריה שאג מי לא יירא - אותו אריה דבי עילאה (ראה חולין נט , ב). יי' אלהים דבר מי לא ינבא - וכי לא אנבא?! (ט) השמיעו - הכריזו. על ארמנות באשדוד , על עשרת השבטים שבהרי שומרון - שיבוא סנחריב להחריבם על מהומות רבות וכו'. (יא) כה אמר יי'. צר וסביב הארץ - אויב הבא , סביבות ארץ ישראל יבוא. (יב) שתי כרעים או בדל אזן - פתרונו: כשבא הארי ונשא שה מהעדר , והרועה קורא אחריו והוא מקולו לא יחת (ע"פ יש' לא , ד); ואינו יכול להצילו , כי אם שתי כרעים או תנוך אוזן השה להביא עדות שנטרפה באונס , כמה דאת אמר "אם טרוף יטרף יביאהו עד" (שמ' כב , יב) - כן ינצלו בית ישראל בפאת מיטה. וזהו ששנינו ב'סדר עולם' (סע"ר כב): אמר רבי נהוראי בשם רבי יהושע: לא נשתייר מהם אלא אחד משמונה שבהן. ובדמשׂק (בנוסחנו: ובדמשׁק) ערש - פתרון: בדמשק יִגְלו כל מיטה וערש ביחד; וכן הוא אומר "והגליתי אתכם מהלאה לדמשק" (עמ' ה , כז). ענין אחר: ובדמשק ערש - כפול הוא על בפאת מיטה; ובאחת מלשון העמים קורין לפאת מיטה - 'דמשק' , כי כן היה מנהגם להביא בשר מן השדה במיטות. כך פירש רבינו שמואל. (טו) והכיתי בית החורף על בית הקיץ - בית העשוי לחורף ובית העשוי לקיץ , שניהם יאבדו. ואבדו בתי השן - הוא היכל מְכוּבָּש בשיני הפיל , והן עשויין לנוי; כולם יִספו ואבדו.