פרק ג
[א]
שִׁמְע֞וּ
אֶת־הַדָּבָ֣ר
הַזֶּ֗ה
אֲשֶׁ֨ר
דִּבֶּ֧ר
יְהוָ֛ה
עֲלֵיכֶ֖ם
בְּנֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֑ל
עַ֚ל
כָּל־הַמִּשְׁפָּחָ֔ה
אֲשֶׁ֧ר
הֶעֱלֵ֛יתִי
מֵאֶ֥רֶץ
מִצְרַ֖יִם
לֵאמֹֽר:
[ב]
רַ֚ק
אֶתְכֶ֣ם
יָדַ֔עְתִּי
מִכֹּ֖ל
מִשְׁפְּח֣וֹת
הָאֲדָמָ֑ה
עַל־כֵּן֙
אֶפְקֹ֣ד
עֲלֵיכֶ֔ם
אֵ֖ת
כָּל־עֲוֺנֹתֵיכֶֽם:
[ג]
הֲיֵלְכ֥וּ
שְׁנַ֖יִם
יַחְדָּ֑ו
בִּלְתִּ֖י
אִם־נוֹעָֽדוּ:
[ד]
הֲיִשְׁאַ֤ג
אַרְיֵה֙
בַּיַּ֔עַר
וְטֶ֖רֶף
אֵ֣ין
ל֑וֹ
הֲיִתֵּ֨ן
כְּפִ֤יר
קוֹלוֹ֙
מִמְּעֹ֣נָת֔וֹ
בִּלְתִּ֖י
אִם־לָכָֽד:
[ה]
הֲתִפֹּ֤ל
צִפּוֹר֙
עַל־פַּ֣ח
הָאָ֔רֶץ
וּמוֹקֵ֖שׁ
אֵ֣ין
לָ֑הּ
הֲיַֽעֲלֶה־פַּח֙
מִן־הָ֣אֲדָמָ֔ה
וְלָכ֖וֹד
לֹ֥א
יִלְכּֽוֹד:
[ו]
אִם־יִתָּקַ֤ע
שׁוֹפָר֙
בְּעִ֔יר
וְעָ֖ם
לֹ֣א
יֶחֱרָ֑דוּ
אִם־תִּֽהְיֶ֤ה
רָעָה֙
בְּעִ֔יר
וַיהוָ֖ה
לֹ֥א
עָשָֽׂה:
[ז]
כִּ֣י
לֹ֧א
יַעֲשֶׂ֛ה
אֲדנָ֥י
יְהֹוִ֖ה
דָּבָ֑ר
כִּ֚י
אִם־גָּלָ֣ה
סוֹד֔וֹ
אֶל־עֲבָדָ֖יו
הַנְּבִיאִֽים:
[ח]
אַרְיֵ֥ה
שָׁאָ֖ג
מִ֣י
לֹ֣א
יִירָ֑א
אֲדנָ֤י
יְהֹוִה֙
דִּבֶּ֔ר
מִ֖י
לֹ֥א
יִנָּבֵֽא:
[ט]
הַשְׁמִ֙יעוּ֙
עַל־אַרְמְנ֣וֹת
בְּאַשְׁדּ֔וֹד
וְעַֽל־אַרְמְנ֖וֹת
בְּאֶ֣רֶץ
מִצְרָ֑יִם
וְאִמְר֗וּ
הֵאָֽסְפוּ֙
עַל־הָרֵ֣י
שֹׁמְר֔וֹן
וּרְא֞וּ
מְהוּמֹ֤ת
רַבּוֹת֙
בְּתוֹכָ֔הּ
וַעֲשׁוּקִ֖ים
בְּקִרְבָּֽהּ:
[י]
וְלֹא־יָדְע֥וּ
עֲשׂוֹת־נְכֹחָ֖ה
נְאֻם־יְהוָ֑ה
הָא֥וֹצְרִ֛ים
חָמָ֥ס
וָשֹׁ֖ד
בְּאַרְמְנוֹתֵיהֶֽם:
פ
[יא]
לָכֵ֗ן
כֹּ֤ה
אָמַר֙
אֲדנָ֣י
יְהֹוִ֔ה
צַ֖ר
וּסְבִ֣יב
הָאָ֑רֶץ
וְהוֹרִ֤יד
מִמֵּךְ֙
עֻזֵּ֔ךְ
וְנָבֹ֖זּוּ
אַרְמְנוֹתָֽיִךְ:
[יב]
כֹּה֘
אָמַ֣ר
יְהוָה֒
כַּאֲשֶׁר֩
יַצִּ֨יל
הָרֹעֶ֜ה
מִפִּ֧י
הָאֲרִ֛י
שְׁתֵּ֥י
כְרָעַ֖יִם
א֣וֹ
בְדַל־אֹ֑זֶן
כֵּ֣ן
יִנָּצְל֞וּ
בְּנֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֗ל
הַיֹּֽשְׁבִים֙
בְּשֹׁ֣מְר֔וֹן
בִּפְאַ֥ת
מִטָּ֖ה
וּבִדְמֶ֥שֶׁק
עָֽרֶשׂ:
[יג]
שִׁמְע֥וּ
וְהָעִ֖ידוּ
בְּבֵ֣ית
יַעֲקֹ֑ב
נְאֻם־אֲדנָ֥י
יְהֹוִ֖ה
אֱלֹהֵ֥י
הַצְּבָאֽוֹת:
[יד]
כִּ֗י
בְּי֛וֹם
פָּקְדִ֥י
פִשְׁעֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל
עָלָ֑יו
וּפָֽקַדְתִּי֙
עַל־מִזְבְּח֣וֹת
בֵּֽית־אֵ֔ל
וְנִגְדְּעוּ֙
קַרְנ֣וֹת
הַמִּזְבֵּ֔חַ
וְנָפְל֖וּ
לָאָֽרֶץ:
[טו]
וְהִכֵּיתִ֥י
בֵית־הַחֹ֖רֶף
עַל־בֵּ֣ית
הַקָּ֑יִץ
וְאָבְד֞וּ
בָּתֵּ֣י
הַשֵּׁ֗ן
וְסָפ֛וּ
בָּתִּ֥ים
רַבִּ֖ים
נְאֻם־יְהוָֽה:
ס
פרק ג
(ג)
הילכו
שנים
יחדיו
בלתי
אם
נועדו
-
וזימנו
זה
את
זה
שילכו
ביחד?
כך
כל
החיילות
הבאים
עליכם:
אילולי
שאני
צויתי
לבוא
עליכם
,
לא
היו
באים.
(ד)
הישאג
אריה
ביער
וטרף
אין
לו
-
כך
לא
ישאגו
נבוכדנצר
וסנחריב
עליכם
,
כי
אם
מפני
נַצְחָם.
(ה)
התפול
צפור
על
פח...
ומוקש
אין
לה
-
כך
לא
תהיה
מפלתכם
,
כי
אם
מאת
השם.
היעלה
פח
מן
האדמה
ולכד
לא
ילכד
(בנוסחנו:
ילכוד)
-
כשהעוף
נלכד
בפח
רוצה
לפרוח
,
ומעלה
הפח
מן
הארץ
והעוף
נלכד;
כך
כל
כלי
משחית
שיעשו
-
כולם
יצליחו.
(ו)
אם
יתקע
שופר
בעיר
-
להודיע
כי
באים
חיילות.
ועם
לא
יחרדו
-
כך
תהיו
אתם
חרידים
כשיבואו
האויבים
עליכם.
אם
תהיה
רעה
בעיר
ויי'
לא
עשה
-
כך
כל
הרעה
שתבוא
עליכם
מאת
השם
הוא.
(ח)
אריה
שאג
מי
לא
יירא
,
כך
יי'
דבר
מי
לא
ינבא
-
אי
זה
נביא
רשאי
לכבוש
נבואתו
,
שלא
יעשה
שליחות
השם?!
ואל
תכעסו
על
הנביאים
,
שמאת
הבורא
הם
שלוחים!
(יא)
צר
וסביב
הארץ
-
הוי"ו
יתירה
,
כמו
"ואיה
וענה"
(בר'
לא
,
כד).
(יב)
שתי
כרעים
-
שאין
שם
בשר
כלל;
או
בדל
אוזן
-
זהו
ראש
האוזן
,
המובדל
ממנו
,
שאינו
אלא
עור
בלא
בשר
,
ומפני
זה
מניחם
האריה
ואיננו
אוכלם
-
כך
ינצלו
בני
ישראל
היושבים
בשומרון
מן
המלחמה
-
שכולם
יהרגו;
ולא
ינצלו
כי
אם
מן
החולים
העומדים
בפאת
מטה
ובדמשק
ערש
-
ובפירנוס
ערש;
כמו
"ובן
משק
ביתי..."
(בר'
טו
,
ב).
שאין
דרך
האויבים
להרוג
החולים.
(טו)
והכיתי
בתי
(לפנינו:
בית)
החורף
עם
בית
הקיץ
-
כמו
"האנשים
על
הנשים"
(שמ'
לה
,
כב).
ואבדו
בתי
השן
-
אילו
בתי
מלכים;
כדכתיב
באחאב
"ובית
השן
אשר
בנה"
(מ"א
כב
,
לט)
-
שהיו
מחפים
הקירות
בשן
הפיל.