מאגר הכתר עמוס פרק ד עם פירוש ר' אליעזר מבלגנצי

פרק ד
(א) פרות הבשן - הנשים השׂרות השאננות (ע"פ יש' לב , ט) המעונגות. העושקות דלים - כענין איזבל (ראה מ"א כא , טו ואי'). דוחקות בעליהן ליקח של אחרים: הביאה צאנו ובקרו של עני , ונעשה משתה; וחומלות לקחת מצאנם ובקרם (ע"פ ש"ב יב , ד). (ב) ונשא אתכם - בהר שמרון (ראה לעיל , א). בצנות - כמו "קח צנצנת אחת" (שמ' טז , לג); מענין סירות הכפול עליו; וכמו "בצנות... ובצלחות" (דה"ב לה , יג). ואחריתכן - וסוף שתהיו בתוכה כמו בסירות דוגה ― כענין "היא הסיר ואנחנו הבשר" (יח' יא , ג); "חלליכם אשר הרביתם לתוכה המה הבשר והיא הסיר" (ראה שם , ו - ז); "היא לא תהיה לכם לסיר ואתם תהיו בתוכה לבשר" (שם , יא) ― שיהא הר שמרון להם לסיר , והֵנָה תהיֵנה בתוכה כדגה , המתבשלת ומתפרדת מרוב בישול. ובישול האנשים , שהם חזקים , מדמה לבשר (ראה שם) , ובישול הנשים הרכות מדמה לדגה. ומשל הוא , כאותו של יחזקאל , לומר שבחרב וברעב יהיו בתוכה. גם יש לומר: בצנות - כמו "צנה ומגן" (יח' כג , כד): שישאו אותן מתות בצנות , בבזיון , וישליכו אותן חוץ לחומה; ואחריתן: יסחבו ויגררו אותן האויבים הצרים על העיר בסירות - בקוצים מסובכים , שהבשר נאחז בהם ונקרע. דוגה - אחיזה; כמו "וידגו לרוב בקרב הארץ" (בר' מח , טז) - לפי ענינו: ויֵאחזו לרוב בקרב הארץ; וכן הוא "ודיגום" (יר' טז , טז) - וצדום ואחזום. בסירות - כמו "בטרם יבינו סירותיכם אטד" (תה' נח , י). ונשא - כמו "ונשאו דודו ומשרפו" (בנוסחנו: ומסרפו; עמ' ו , י). ודרך נביא זה לגזמם בכך. (ג) ומפני הרעב תצאנה מן העיר דרך הפרצים. אשה נגדה - מרוב פרצות; שלא יצטרכו לסובב ולפזר למצוא שער ופתח לצאת , כי כל אחת תצא נגדה; כענין "ועלו העם איש נגדו" (יהו' ו , ה). ובצאתם תהיינה מושלכות סחוב והשלך במורד ההר מהלאה (ע"פ יר' כב , יט) בחריצים ובפחתים , ושם תאכל נבלתם חית השדה ועוף השמים , כמעשה איזבל (ראה מ"א כא , כד; מ"ב ט , לו - לז). (ד) והביאו לבקר זבחיכם - למחרת הנדר , בלי איחור; ושלי הייתם מאחרים. לשלשת ימים - ליום השלישי להפרשת מעשר בקר וצאן. ולפי שפעמים הוא כחוש , שאין בוררין אותו כמו זבח הנדור , אלא העשירי מה שהוא , וצריך להאכילו ולפטמו - תפס בו שלשת ימים; ולעולם בלא איחור. (ה) וקטר מחמץ תודה - בלי חמץ , אלא הכל מצה , שלא לעכב ולאחר. וקראו נדבות (השמיעו) - לעם , שיתנדבו ויביאו זבחיהם. כי כן אהבתם - לזבוח בגלגל ובביתאל (ראה לעיל , ד) , ולא בביתי. (ו) נקיון שנים - מדיבוק מאכל. וכל 'נקיון' הוא מריקה וקינוח ושיפשוף. (ז) וגם אנכי - וגם מנעתי עוד מכם בעוד שלשת חדשים לקציר , שהיה לו להתבשל ולהמלא; ומנגד עיניכם אוכל נכרת (ע"פ יואל א , טז). והמטרתי - ואף כשאני ממטיר - על עיר אחת ולא יותר; ואף על אותה העיר - חלקה תמטר. ולפי שאיני רוצה עדיין לעשות אתכם כָּלה , אני ממטיר על עיר אחת. (ט) עוד הוספתי עליכם מכה: הכיתי אתכם בשדפון. (י) עוד הוספתי להכות אתכם בגופים , אולי תשובו: שלחתי בכם דבר - פתאם. בדרך מצרים - כשהלכתם שם לעזרה; אולי תשובו. עוד: הרגתי בחוריכם עם שבי סוסיכם שהוצאתם ממצרים להלחם ולהמלט מן האויב - שנשבו מכם בדרך; ונתתי את פגריכם על פגרי סוסיכם (ע"פ וי' כו , ל) , עד שיעלה באשׁ מחניכם. וגם באפכם עלה - שאף אתם בעצמיכם קַצְתם בפגריכם והיו לכם לזרה (ע"פ במ' יא , כ) , והשלכתם אותם. (יא) עוד הוספתי עליכם מכה , שהפכתי בכם ערים כמהפכת אלהים את סדם ואת עמרה - שלא יזָרעו ולא יצמיחו (ע"פ דב' כט , כב) מאין יושב בהן איש. ותהיו אתם , הנותרים , מוכים ולוקים כאוד מוצל משריפה , והיה לכם להרגיש ולשוב. (יב) לכן כה אעשה לך - ענין זה אתפוס לך , להפכך ולהחריב ארצך כמו שהתחלתי (ראה לעיל , ו - יא); עקב - שבשביל שזאת אעשה לך , תיכנע בעמל לבך (ע"פ תה' קז , יב). הכון לקראת אלהיך לבך , ישראל! (יג) כי הנה יוצר הרים. ובורא רוח - להחריב הרים וגבעות , להוביש כל עשבם (ע"פ יש' מב , טו). מגיד (בנוסחנו: ומגיד) לאדם - בדין , כשינקום ממנו , מה שיחו - מה היה ענינו ודבריו ודרכיו אתו עד עתה. הנה הוא עושה לכם שחר לעיפה "כמו אופל וצלמות" (בנוסחנו: צלמות; איוב י , כב). והנה הוא דורך לכם על במתי ארצכם , והוריד את גאון עזכם (ע"פ יח' ל , ו).