מאגר הכתר עמוס פרק ד עם פירוש רש"י

פרק ד
(א) פרות הבשן - נשי השרים והסגנים. ויונתן תירגם: "עתירי נכסיא". (ב) ונשא אתכם בצנות - "ויטלון יתכון עממיא על תריסיהון" (ת"י). ואחריתכן בסירות דוגה - "ובנתיכון בדגוגית ציידין" (ת"י) - היא ספינה קטנה של ציידי דגים; ולפי שקטנה היא קורא לה 'סיר' , וקורא לה בלשון משנה 'דוגית'; בבבא בתרא (עג , א). ואחריתכן - "ובנתיכון" (ת"י); פירש דונש בן לברט (דונש ע' * 71 ): מצינו זרעו של אדם נקראים 'אחריתו'; כמו "ובעמדו (בנוסחנו: וכעמדו) תשבר מלכותו ותחץ לארבע רוחות השמים ולא לאחריתו" (דנ' יא , ד); כלומר: ולא יניח מלכותו לבנו. (ג) ופרצים תצאנה אשה נגדה - ובפרצי החומה תצאנה לנוס. אשה נגדה - בפרצה שתמצא לנגדה; כמו "ויעלו כל העם (בנוסחנו: ועלו העם) איש נגדו" (ראה יהו' ו , ה); שירבו פרצות בחומה ולא יהו צריכות לבקש פתחים. והשלכתנה ההרמונה - והשלכתן מעליכן הגאוה והסררה שנטתלן; ולשון ארמי הוא בתלמוד (ראה ב"מ פג , ב - פד , א): 'הרמנא דמלכא' , הוא ציווי המלך. ויונתן תירגם: "ויגלון יתכון להלאה מן טורי הורמני". [והם 'הרי חשך' (ראה תמיד לב , א); לשון חרם וחרבה.] [הר שניר - הר חרמון (ראה דב' ג , ח - ט).] (ד-ה) באו ביתאל (בנוסחנו: בית - אל) וגו' - כאדם האומר לבן בליעל: עשה עשה , עד שתתמלא סאתך! והביאו לבקר זבחיכם - זאת אומרים לכם כומרי הבעל: עבודה זרה וותרנית היא , ואינה מַחמרת עליכם; התורה אמרה: "לא ילין לבקר" (שמ' לד , כה) , אבל עבודה זרה: והביאו לבקר; תורה אמרה בקדשים קלים: "ביום זבחכם יאכל וממחרת" (וי' יט , ו) , ועבודה זרה: לשלשת ימים מעשר בהמותיכם; תורה אמרה: "שאור... לא תקטירו" (וי' ב , יא) , ועבודה זרה: וקטר מחמץ תודה; תורה אמרה: "לא תאחר לשלמו" (דב' כג , כב) , ועבודה זרה: וקראו נדבות השמיעו - הכריזו: כל מי שהתנדב ושכח , יתן אל לבו ויזכור. ויונתן תירגם וקטר מחמץ: "מן אונס"; כמו "אשרו חמוץ" (יש' א , יז); "מכף מעוול וחומץ" (תה' עא , ד). וקראו נדבות השמיעו - קראו והשמיעו בקול זמר ואִמרו , שקרבן זה מרוצה ומקובל בנדבה. כך תירגם יונתן. (ו) [וגם אני להחזירם למוטב נתתי לכם... בימי אלישע (ראה מ"ב ו , כד - לג) במלכות יהורם ― הוא הרעב שנתנבא יואל (ראה יואל א) ― ועדיין לא שבתם.] נקיון שנים - "אקהיות שנין" (ת"י). דבר אחר: נקיון שנים - זהו חוסר אכילת בשר , שהוא נכנס בין השינים , ; כמה דאת אמר "הבשר עודנו בין שיניהם" (במ' יא , לג). (ז) בעוד שלשה חדשים עד הקציר , כלומר: שלשה חדשים לפני הקציר. חלקה - בקעת שדה; 'קומינא' בלעז. [תמטר - תהא מקום מטר. אמר מר (ראה תענית ו , ב): שתיהם לקללה: זו תרקב וזו תיבש. וחלקה אשר לא תמטיר עליה - לא תראה נמטרת את עצמה. שוב אמר רבי: אשר לא תמטיר עליה - העב; "הנה עב קטנה ככף איש עולה מים" (מ"א יח , מד) , ואומר "אם ימלאו העבים גשם על הארץ יריקו" (קה' יא , ג).] (ט) [הרבות - 'קריישנט' (בלעז); וכן "והכות את מואב" (מ"ב ג , כד) - לשון 'פעול'. הרבות גנותיכם - שאתם עוסקין להרבות גנותיכם.] יאכל הגזם - אכל הגזם. (י) בדרך מצרים - בדרך ששלחתי עליכם במדבר , בצאתכם ממצרים. עם שבי סוסיכם - שיהרגו גם הסוסים. ואעלה באוש [מחניכם] - ריח פגריכם מבאיש , ובאפכם העליתי אותו. (יא) כאוד - 'טישון' בלעז; כלומר: שחורים וחשוכים וקדרים. (יב) לכן - יען אשר לא שבתם עדיי (ראה לעיל , יא). כה אעשה לך - בכל הרעות האלה. עקב כי אתה שומע מפי נביאיי אשר זאת אעשה לך , הכון לקראתי - לשוב מרשעתך. (יג) מה שיחו (בנוסחנו: שֵׂחו) - כל מעשיו פורטין לפניו בשעת מיתתו (ראה חגיגה ה , ב). עושה שחר [ - לצדיקים , כאור נוגה (ע"פ מש' ד , יח).] עיפה - הופך נוגהן של רשעים לחשך אפילה; כמו "והנה צרה וחשכה מעוף צוקה" (יש' ח , כב); וכן "ארץ עיפתה" (איוב י , כב); "תעופה כבקר תהיה" (שם יא , יז) - חשכך יהיה מאיר כבקר. ודורך על במותי ארץ - משפיל גבוהים וגסי הרוח.