מאגר הכתר עמוס פרק ד עם פירוש ר' ישעיה מטראני

פרק ד
[א] שִׁמְע֞וּ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה פָּר֤וֹת הַבָּשָׁן֙ אֲשֶׁר֙ בְּהַ֣ר שֹׁמְר֔וֹן הָעֹשְׁק֣וֹת דַּלִּ֔ים הָרֹצֲצ֖וֹת אֶבְיוֹנִ֑ים הָאֹמְרֹ֥ת לַאֲדֹנֵיהֶ֖ם הָבִ֥יאָה וְנִשְׁתֶּֽה:
[ב] נִשְׁבַּ֨ע אֲדנָ֤י יְהֹוִה֙ בְּקָדְשׁ֔וֹ כִּ֛י הִנֵּ֥ה יָמִ֖ים בָּאִ֣ים עֲלֵיכֶ֑ם וְנִשָּׂ֤א אֶתְכֶם֙ בְּצִנּ֔וֹת וְאַחֲרִֽיתְכֶ֖ן בְּסִיר֥וֹת דּוּגָֽה:
[ג] וּפְרָצִ֥ים תֵּצֶ֖אנָה אִשָּׁ֣ה נֶגְדָּ֑הּ וְהִשְׁלַכְתֶּ֥נָה הַהַרְמ֖וֹנָה נְאֻם־יְהוָֽה:
[ד] בֹּ֤אוּ בֵֽית־אֵל֙ וּפִשְׁע֔וּ הַגִּלְגָּ֖ל הַרְבּ֣וּ לִפְשֹׁ֑עַ וְהָבִ֤יאוּ לַבֹּ֙קֶר֙ זִבְחֵיכֶ֔ם לִשְׁלֹ֥שֶׁת יָמִ֖ים מַעְשְׂרֹתֵיכֶֽם:
[ה] וְקַטֵּ֤ר מֵֽחָמֵץ֙ תּוֹדָ֔ה וְקִרְא֥וּ נְדָב֖וֹת הַשְׁמִ֑יעוּ כִּ֣י כֵ֤ן אֲהַבְתֶּם֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל נְאֻ֖ם אֲדנָ֥י יְהֹוִֽה:
[ו] וְגַם־אֲנִי֩ נָתַ֨תִּי לָכֶ֜ם נִקְי֤וֹן שִׁנַּ֙יִם֙ בְּכָל־עָ֣רֵיכֶ֔ם וְחֹ֣סֶר לֶ֔חֶם בְּכֹ֖ל מְקוֹמֹֽתֵיכֶ֑ם וְלֹא־שַׁבְתֶּ֥ם עָדַ֖י נְאֻם־יְהוָֽה:
[ז] וְגַ֣ם אָנֹכִי֩ מָנַ֨עְתִּי מִכֶּ֜ם אֶת־הַגֶּ֗שֶׁם בְּע֨וֹד שְׁלֹשָׁ֤ה חֳדָשִׁים֙ לַקָּצִ֔יר וְהִמְטַרְתִּי֙ עַל־עִ֣יר אֶחָ֔ת וְעַל־עִ֥יר אַחַ֖ת לֹ֣א אַמְטִ֑יר חֶלְקָ֤ה אַחַת֙ תִּמָּטֵ֔ר וְחֶלְקָ֛ה אֲשֶֽׁר־לֹֽא־תַמְטִ֥יר עָלֶ֖יהָ תִּיבָֽשׁ:
[ח] וְנָע֡וּ שְׁתַּיִם֩ שָׁלֹ֨שׁ עָרִ֜ים אֶל־עִ֥יר אַחַ֛ת לִשְׁתּ֥וֹת מַ֖יִם וְלֹ֣א יִשְׂבָּ֑עוּ וְלֹֽא־שַׁבְתֶּ֥ם עָדַ֖י נְאֻם־יְהוָֽה:
[ט] הִכֵּ֣יתִי אֶתְכֶם֘ בַּשִּׁדָּפ֣וֹן וּבַיֵּרָקוֹן֒ הַרְבּ֨וֹת גַּנּוֹתֵיכֶ֧ם וְכַרְמֵיכֶ֛ם וּתְאֵנֵיכֶ֥ם וְזֵיתֵיכֶ֖ם יֹאכַ֣ל הַגָּזָ֑ם וְלֹא־שַׁבְתֶּ֥ם עָדַ֖י נְאֻם־יְהוָֽה: ס
[י] שִׁלַּ֨חְתִּי בָכֶ֥ם דֶּ֙בֶר֙ בְּדֶ֣רֶךְ מִצְרַ֔יִם הָרַ֤גְתִּי בַחֶ֙רֶב֙ בַּח֣וּרֵיכֶ֔ם עִ֖ם שְׁבִ֣י סוּסֵיכֶ֑ם וָאַעֲלֶ֞ה בְּאֹ֤שׁ מַֽחֲנֵיכֶם֙ וּֽבְאַפְּכֶ֔ם וְלֹֽא־שַׁבְתֶּ֥ם עָדַ֖י נְאֻם־יְהוָֽה:
[יא] הָפַ֣כְתִּי בָכֶ֗ם כְּמַהְפֵּכַ֤ת אֱלֹהִים֙ אֶת־סְדֹ֣ם וְאֶת־עֲמֹרָ֔ה וַתִּהְי֕וּ כְּא֖וּד מֻצָּ֣ל מִשְּׂרֵפָ֑ה וְלֹא־שַׁבְתֶּ֥ם עָדַ֖י נְאֻם־יְהוָֽה:
[יב] לָכֵ֕ן כֹּ֥ה אֶעֱשֶׂה־לְּךָ֖ יִשְׂרָאֵ֑ל עֵ֚קֶב כִּי־זֹ֣את אֶעֱשֶׂה־לָּ֔ךְ הִכּ֥וֹן לִקְרַאת־אֱלֹהֶ֖יךָ יִשְׂרָאֵֽל:
[יג] כִּ֡י הִנֵּה֩ יוֹצֵ֨ר הָרִ֜ים וּבֹרֵ֣א ר֗וּחַ וּמַגִּ֤יד לְאָדָם֙ מַה־שֵּׂח֔וֹ עֹשֵׂ֥ה שַׁ֙חַר֙ עֵיפָ֔ה וְדֹרֵ֖ךְ עַל־בָּ֣מֳתֵי אָ֑רֶץ יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ: פ

פרק ד
(א) פרות הבשן - אילו נשי השרים. (ב) ונשא אתכם בצינות - ישאו אותם בשביה על הצינות ועל המגינים; מפני שאינם יכולות לילך ברגליהן (ראה דב' כח , נו) , יטענום על הגמלים ועל החמורים בצינות. ואחריתכן - הנשאר בכם , ישאו אותם בסירות דוגה - הם הספינות הקטנות שהדייגים צדים בהם הדגים; ומחמת קוטנם קורא אותם 'סירות' - שהיא קטנה כסיר. או יש לפרש צינות - כמו "וצי אדיר" (יש' לג , כא); והנו"ן נוסף בו , כמו שמצאנו שנוסף בהרבה מקומות. שימלאו תחילה מהם הספינות הגדולות , ומן השארית ימלאו ספינות קטנות. (ג) ופרצים תצאנה אשה נגדה - דרך הפרצים שבחומה תצאנה לברוח , ולא יצאו דרך השער. והשלכתנה ההרמונה - הגדולה והממשלה שלכם; ובלשון חכמים: 'הרמנא דמלכא' (ראה ב"מ פג , ב). (ד-ה) באו ביתאל (בנוסחנו: בית אל) ופשעו הגלגל - כלומר: עשו הרבה רעות , כי סופכם ללקות עליהם. והביאו לבקר זבחיכם - שהיו כומרי עבודה זרה מקילים להם: התורה אמרה: "לא ילין לבקר זבח חג הפסח" (שמ' לד , כה) , והיו אומרים: הביאו לבקר זבחיכם; התורה אמרה "ביום זבחכם יאכל וממחרת" (וי' יט , ו) , והם אומרים: לשלשת ימים מעשרותיכם; התורה אמרה: "כי כל שאר וכל דבש" (וי' ב , יא) , והם אומרים: וקטר מחמץ תודה. וקראו נדבות והשמיעו - לעבודה זרה שלכם. כי כן אהבתם בית (בנוסחנו: בני) ישראל - לעשות. (ו) וגם אני אלקה אתכם , שאתן לכם נקיון שנים - כלומר , שאתן לכם חסרון כל; שהיו שיניהם נקיות מן המאכל. (ז) בעוד שלשה חדשים לקציר - כלומר: בשלשה סמוך לקציר , כשהגשם צריך , אז אני מנעתי אותו מכם: כשאמטיר - לא אמטיר אלא על עיר אחת , ועל עיר אחרת לא אמטיר; חלקה אחת תימטר , וחלקה אחת שלא תמטיר העב עליה , תיבש. 'עב' - לשון נקבה , דכתיב "והנה עב קטנה" (ראה מ"א יח , מד). (י) שלחתי בכם דבר בתוך מצרים - שהיו הולכים שם לכרות ברית עמהם. הרגתי בחרב בחוריכם עם שבי סוסיכם - שלקחום בשביה הם עם סוסיהם , ואעלה באש מחניכם באפכם. באש - על משקל "יקוד" (יש' י , טז); 'שקול' (אולי צ"ל: "שכול") (יש' מז , ט). ובאפכם - יתר הוא , כמו "ואיה וענה" (בר' לו , כד). (יא) הפכתי בכם ערים כמהפכת סדום , ותהיו אתם כאוד מוצל משריפה. (יב) לכן - בעבור עוונותיכם , כה אעשה לך ישראל - ככל הרעות האמורות למעלה. עקב כי זאת אעשה , הכון לקראת אלהיך ישראל - ושוב בתשובה ותינצל מן הפורענות. (יג) עושה שחר ועיפה (בנוסחנו: עיפה) - העיפה הוא חושך. עושה שחר ועיפה - שגולל חשך מפני אור; והוא לשון "עיפתה כמו אופל" (איוב י , כב).