פרק ה
[א]
שִׁמְע֞וּ
אֶת־הַדָּבָ֣ר
הַזֶּ֗ה
אֲשֶׁ֨ר
אָנֹכִ֜י
נֹשֵׂ֧א
עֲלֵיכֶ֛ם
קִינָ֖ה
בֵּ֥ית
יִשְׂרָאֵֽל:
[ב]
נָֽפְלָה֙
לֹא־תוֹסִ֣יף
ק֔וּם
בְּתוּלַ֖ת
יִשְׂרָאֵ֑ל
נִטְּשָׁ֥ה
עַל־אַדְמָתָ֖הּ
אֵ֥ין
מְקִימָֽהּ:
[ג]
כִּ֣י
כֹ֤ה
אָמַר֙
אֲדנָ֣י
יְהֹוִ֔ה
הָעִ֛יר
הַיֹּצֵ֥את
אֶ֖לֶף
תַּשְׁאִ֣יר
מֵאָ֑ה
וְהַיּוֹצֵ֥את
מֵאָ֛ה
תַּשְׁאִ֥יר
עֲשָׂרָ֖ה
לְבֵ֥ית
יִשְׂרָאֵֽל:
[ד]
כִּ֣י
כֹ֥ה
אָמַ֛ר
יְהוָ֖ה
לְבֵ֣ית
יִשְׂרָאֵ֑ל
דִּרְשׁ֖וּנִי
וִֽחְיֽוּ:
[ה]
וְאַֽל־תִּדְרְשׁוּ֙
בֵּֽית־אֵ֔ל
וְהַגִּלְגָּל֙
לֹ֣א
תָבֹ֔אוּ
וּבְאֵ֥ר
שֶׁ֖בַע
לֹ֣א
תַעֲבֹ֑רוּ
כִּ֤י
הַגִּלְגָּל֙
גָּלֹ֣ה
יִגְלֶ֔ה
וּבֵֽית־אֵ֖ל
יִהְיֶ֥ה
לְאָֽוֶן:
[ו]
דִּרְשׁ֥וּ
אֶת־יְהוָ֖ה
וִֽחְי֑וּ
פֶּן־יִצְלַ֤ח
כָּאֵשׁ֙
בֵּ֣ית
יוֹסֵ֔ף
וְאָכְלָ֥ה
וְאֵין־מְכַבֶּ֖ה
לְבֵֽית־אֵֽל:
[ז]
הַהֹפְכִ֥ים
לְלַעֲנָ֖ה
מִשְׁפָּ֑ט
וּצְדָקָ֖ה
לָאָ֥רֶץ
הִנִּֽיחוּ:
[ח]
עֹשֵׂ֨ה
כִימָ֜ה
וּכְסִ֗יל
וְהֹפֵ֤ךְ
לַבֹּ֙קֶר֙
צַלְמָ֔וֶת
וְי֖וֹם
לַ֣יְלָה
הֶחְשִׁ֑יךְ
הַקּוֹרֵ֣א
לְמֵֽי־הַיָּ֗ם
וַֽיִּשְׁפְּכֵ֛ם
עַל־פְּנֵ֥י
הָאָ֖רֶץ
יְהוָ֥ה
שְׁמֽוֹ:
[ט]
הַמַּבְלִ֥יג
שֹׁ֖ד
עַל־עָ֑ז
וְשֹׁ֖ד
עַל־מִבְצָ֥ר
יָבֽוֹא:
[י]
שָׂנְא֥וּ
בַשַּׁ֖עַר
מוֹכִ֑יחַ
וְדֹבֵ֥ר
תָּמִ֖ים
יְתָעֵֽבוּ:
[יא]
לָ֠כֵן
יַ֣עַן
בּוֹשַׁסְכֶ֞ם
עַל־דָּ֗ל
וּמַשְׂאַת־בַּר֙
תִּקְח֣וּ
מִמֶּ֔נּוּ
בָּתֵּ֥י
גָזִ֛ית
בְּנִיתֶ֖ם
וְלֹא־תֵ֣שְׁבוּ
בָ֑ם
כַּרְמֵי־חֶ֣מֶד
נְטַעְתֶּ֔ם
וְלֹ֥א
תִשְׁתּ֖וּ
אֶת־יֵינָֽם:
[יב]
כִּ֤י
יָדַ֙עְתִּי֙
רַבִּ֣ים
פִּשְׁעֵיכֶ֔ם
וַעֲצֻמִ֖ים
חַטֹּאתֵיכֶ֑ם
צֹרֲרֵ֤י
צַדִּיק֙
לֹ֣קְחֵי
כֹ֔פֶר
וְאֶבְיוֹנִ֖ים
בַּשַּׁ֥עַר
הִטּֽוּ:
[יג]
לָכֵ֗ן
הַמַּשְׂכִּ֛יל
בָּעֵ֥ת
הַהִ֖יא
יִדֹּ֑ם
כִּ֛י
עֵ֥ת
רָעָ֖ה
הִֽיא:
[יד]
דִּרְשׁוּ־ט֥וֹב
וְאַל־רָ֖ע
לְמַ֣עַן
תִּֽחְי֑וּ
וִיהִי־כֵ֞ן
יְהוָ֧ה
אֱלֹהֵֽי־צְבָא֛וֹת
אִתְּכֶ֖ם
כַּאֲשֶׁ֥ר
אֲמַרְתֶּֽם:
[טו]
שִׂנְאוּ־רָע֙
וְאֶ֣הֱבוּ
ט֔וֹב
וְהַצִּ֥יגוּ
בַשַּׁ֖עַר
מִשְׁפָּ֑ט
אוּלַ֗י
יֶחֱנַ֛ן
יְהוָ֥ה
אֱלֹהֵֽי־צְבָא֖וֹת
שְׁאֵרִ֥ית
יוֹסֵֽף:
ס
[טז]
לָ֠כֵן
כֹּֽה־אָמַ֨ר
יְהוָ֜ה
אֱלֹהֵ֤י
צְבָאוֹת֙
אֲדנָ֔י
בְּכָל־רְחֹב֣וֹת
מִסְפֵּ֔ד
וּבְכָל־חוּצ֖וֹת
יֹאמְר֣וּ
הוֹ־ה֑וֹ
וְקָרְא֤וּ
אִכָּר֙
אֶל־אֵ֔בֶל
וּמִסְפֵּ֖ד
אֶל־י֥וֹדְעֵי
נֶֽהִי:
[יז]
וּבְכָל־כְּרָמִ֖ים
מִסְפֵּ֑ד
כִּֽי־אֶעֱבֹ֥ר
בְּקִרְבְּךָ֖
אָמַ֥ר
יְהוָֽה:
פ
[יח]
ה֥וֹי
הַמִּתְאַוִּ֖ים
אֶת־י֣וֹם
יְהוָ֑ה
לָמָּה־זֶּ֥ה
לָכֶ֛ם
י֥וֹם
יְהוָ֖ה
הוּא־חֹ֥שֶׁךְ
וְלֹא־אֽוֹר:
[יט]
כַּאֲשֶׁ֨ר
יָנ֥וּס
אִישׁ֙
מִפְּנֵ֣י
הָאֲרִ֔י
וּפְגָע֖וֹ
הַדֹּ֑ב
וּבָ֣א
הַבַּ֔יִת
וְסָמַ֤ךְ
יָדוֹ֙
עַל־הַקִּ֔יר
וּנְשָׁכ֖וֹ
הַנָּחָֽשׁ:
[כ]
הֲלֹא־חֹ֛שֶׁךְ
י֥וֹם
יְהוָ֖ה
וְלֹא־א֑וֹר
וְאָפֵ֖ל
וְלֹא־נֹ֥גַֽהּ
לֽוֹ:
[כא]
שָׂנֵ֥אתִי
מָאַ֖סְתִּי
חַגֵּיכֶ֑ם
וְלֹ֥א
אָרִ֖יחַ
בְּעַצְּרֹתֵיכֶֽם:
[כב]
כִּ֣י
אִם־תַּעֲלוּ־לִ֥י
עֹל֛וֹת
וּמִנְחֹתֵיכֶ֖ם
לֹ֣א
אֶרְצֶ֑ה
וְשֶׁ֥לֶם
מְרִיאֵיכֶ֖ם
לֹ֥א
אַבִּֽיט:
[כג]
הָסֵ֥ר
מֵעָלַ֖י
הֲמ֣וֹן
שִׁרֶ֑יךָ
וְזִמְרַ֥ת
נְבָלֶ֖יךָ
לֹ֥א
אֶשְׁמָֽע:
[כד]
וְיִגַּ֥ל
כַּמַּ֖יִם
מִשְׁפָּ֑ט
וּצְדָקָ֖ה
כְּנַ֥חַל
אֵיתָֽן:
[כה]
הַזְּבָחִ֨ים
וּמִנְחָ֜ה
הִֽגַּשְׁתֶּם־לִ֧י
בַמִּדְבָּ֛ר
אַרְבָּעִ֥ים
שָׁנָ֖ה
בֵּ֥ית
יִשְׂרָאֵֽל:
[כו]
וּנְשָׂאתֶ֗ם
אֵ֚ת
סִכּ֣וּת
מַלְכְּכֶ֔ם
וְאֵ֖ת
כִּיּ֣וּן
צַלְמֵיכֶ֑ם
כּוֹכַב֙
אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם
אֲשֶׁ֥ר
עֲשִׂיתֶ֖ם
לָכֶֽם:
[כז]
וְהִגְלֵיתִ֥י
אֶתְכֶ֖ם
מֵהָ֣לְאָה
לְדַמָּ֑שֶׂק
אָמַ֛ר
יְהוָ֥ה
אֱלֹהֵֽי־צְבָא֖וֹת
שְׁמֽוֹ:
פ
פרק ה
(ב)
נפלה
ולא
(בנוסחנו:
לא)
תוסיף
עוד
לקום
על
רגליה
,
שלא
תפול.
נטשה
על
אדמתה
-
ונשלכה
ונעזבה
על
אדמתה
ואין
מקימה.
(ו)
פן
יצלח
כאש
בית
יוסף
-
"ויבקע
עצי
עולה"
(בר'
כב
,
ג)
תרגומו:
"וצלח"
(ת"א).
[והוא
לשון
ביקוע
,
כמו
"וצלחו
הירדן
לפני
המלך"
(ש"ב
יט
,
יח).
ויהונתן
תרגם:
"דילמא
ידלוק
כאשתא...
בביתא
דיוסף".]
(ח)
ויום
לילה
החשיך
-
היום
-
החשיכוֹ
ועשהו
לילה.
הקורא
למימי
(לפנינו:
למי)
הים
וישפכם
על
פני
הארץ
-
זה
המטר
הבא
מאוקינוס;
שרוב
העננים
מאוקינוס
,
מן
הים
נעשים.
(ט)
המבליג
שוד
על
עז
-
לשון
חוזק
ותוקף
הוא
,
כמו
"השע
ממני
ואבליגה"
(תה'
לט
,
יד).
(יא)
יען
בושסכם
על
דל
-
אין
לו
דומה.
ויש
לומר
שהוא
מלשון
"בוססו
נחלתי"
(צירוף
של
יר'
יב
,
י
ונ
,
יא)
,
ונתחלפה
הסמ"ך
בשי"ן
מפני
שהן
במוצא
אחד:
ז"ס
שר"צ;
והוא
פועל
'כבד'
,
'בושס';
בעבור
זה
אמר
בושַסכם
ולא
אמר
'בושְסכם'.
או
יש
לומר:
נשתנה
,
ובא
כמו
"במצַאכם
אותו"
(בר'
לב
,
כ).
(יג)
לכן
המשכיל
בעת
ההיא
ידום
-
ויקבל
ייסורי
השם
ויצדיק
עליו
את
הדין.
(טז)
וקראו
אכר
אל
אבל
-
מחוסר
אנשים.
(יז)
כי
אעבור
בקרבך
-
לנקום
ממך.
(יח)
הוי
המתאוים
את
יום
יי'
-
שאומרים
לנביאים:
"ימהר
יחישה
מעשהו"
(יש'
ה
,
יט).
(כא)
ולא
אריח
בעצרותיכם
-
בקרבנות
עצרות.
ובא
הדגש
בו
להכביד
האות
-
בלי
אות
,
כמו
"הצפינו"
(שמ'
ב
,
ג).
(כב)
ושלם
מריאכם
(בנוסחנו:
מריאיכם)
-
בא
יחיד
מ"שְלָמִים"
(שמ'
כד
,
ה).
(כג)
הסר
מעלי
המון
שיריך
-
שהלוים
משוררים
על
הקורבנות;
שאיני
חפץ
בקרבנותיכם.
(כד)
אבל
בזאת
אני
חפץ
,
שיגלה
המשפט
כמים
והצדקה
כנחל
איתן
וחזק
-
שתעשו
משפט
וצדקה.
(כה)
הזבחים
ומנחה
הגשתם
לי
במדבר
ארבעים
שנה
-
שכל
אותן
ארבעים
שנה
לא
צויתי
אתכם
להקריב
קרבנות
,
כי
אם
לעסוק
בתורה.
(כו)
ונשאתם
את
סכות
מלככם
-
לשון
"הסכת
ושמע
ישראל"
(דב'
כז
,
ט);
כלומר:
מה
שהייתם
מסכיתים
לעבודה
זרה
שלכם
-
עתה
תקבלו
שכרכם.
ומלככם
-
זה
הפסל
שלכם;
כמו
"ויקח
את
עטרת
מלכם"
דבני
עמון
(ש"ב
יב
,
ל).
ואת
כיון
צלמיכם
-
כמו
"לעשות
כוונים"
(יר'
ז
,
יח);
ונחלף
הוי"ו
ליו"ד.
כוכב
אלהיכם
-
דמות
הכוכב
שעשו
להשתחות
לו.