מאגר הכתר עמוס פרק ה עם פירוש ראב"ע

פרק ה
(א) שמעו את הדבר הזה - וקוננו אותו. (ב) נפלה. בתולת ישראל - מלכות בית יהוא , במות ירבעם בן יואש. (ג) כי. היוצאת - פועל עומד; ואל תתמה על "בני יצאוני ואינם" (יר' י , כ) , כי פרושו - יצאו ממני. או תהיה זאת המלה כמלת 'שב' , שהיא במקומות עומדת ובמקומות יוצאה. והצרכתי לומר ככה , בעבור מלת תשאיר; והטעם: כי איך תקום המלוכה , ולא נשארו מאנשי החיל רק העשירית!. (ד) כי. הטעם: דרשוני וחיו , ולא ימותו הרבים הנזכרים (ראה לעיל , ג). (ה) ואל תדרשו ביתאל - ששם העגל , והוא מקום ממלכת ירבעם. יהיה לאון - וי"ו תחת יו"ד; כמו "ואתה הוה להם למלך" (נחמ' ו , ו); "הנה יד יי' הויה" (שמ' ט , ג). או הוא כמשמעו , שסופו להקרא כן. (ו) דרשו. יצלח - יבקע; כמו "וצלחו את (בנוסחנו ללא 'את') הירדן" (ראה ש"ב יט , יח). ובית יוסף - פעול , והוא ירבעם שהוא מאפרים , כאשר אפרש עוד (עמ' ז , יג). (ז-ח) ההופכים - המלכים הם השופטים. וצדקה לארץ הניחו - לעשותה. ויפת אמר: הניחוה לאנשי הארץ. ואיך שכחו השם , שהוא "עושה ? עש כסיל וכימה" (איוב יג , כח) נאם אברהם המחבר: דע , כי שנים מקומות יש בגלגל , והם הסדנים. ו'עש' , שהוא העגלה , הוא הנקרא 'הדוב' , הוא קרוב מהסדן הצפוני , על כן יראה עש לעולם , בקיץ ובחרף , בכל היישוב הצפוני. ויש סמוך לסדן הדרומי כוכב גדול , 'אדום' יקרא , ובלשון ישמעאל - 'סהיל'. ויש כוכבים קטנים קרובים אליו , ואלה יראו פעמים לכל מי שידור קרוב מהקו השוה. והצפוניים לא יראו אחד מאלה , על כן קראם הכתוב "חדרי תימן" (איוב ט , ט) , בעבור שהם ביישוב אינן נראין. ונקרא 'עש' מגזרת "עושו" (יואל ד , יא) , שהם שבעה שאינם מתפרדים. והנה נשאר לפרש: כסיל וכימה. ודעת קדמונינו (ראה ב"ר י , ו) , שכימה הוא זנב טלה וראש שור , והם ששה כוכבים נראים , אע"פ שהם קטנים. וידוע בראיות גמורות , שגלגל המזלות מתחבר עם הגלגל העליון בשנים מקומות , ושניהם יקראו 'נקודת ההשתות'. ומשם נוטה גלגל המזלות לצד צפון עשרים ושלש מעלות וחצי מעלה וחצי ששיתה , וככה לצד דרום. והנה הם שלוש נקודות! והשמש הולכת בדרך גלגל המזלות , על כן יתהפך הבקר לצלמות , ויום ללילה תחשיך בכל היישוב. וטעם לקרא הנקדה כימה , כי שם היתה כימה בימים הקדמונים. כי בכל מאה שנה יתגלגל גלגל המזלות ממערב למזרח קרוב ממעלה וחצי. והנה בימי בטלמיוס החכם , ואין לו רק אלף שנים , מצא לב האריה על שתים מעלות , והנה היום על שמונה עשרה. וידוע , כי לעולם הוא לב האריה על תשע מעלות כנגד הצורה , רק לא כנגד נקודת המחברת. והנה כסיל הוא לנכח כימה , ואיננו אחד רק רבים , ולב העקרב מהם. ולאלה הדברים צריך פירוש. וטעם הקורא למי הים - הם העבים העולים , ואחר כך ישפכם על... הארץ. והמפרש כי על טביעת פרעה - איננו פשט ולא דרש , כי פרעה לא טבע ביבשה! וטעם להזכיר אלה הדברים , שהיה ראוי למלך שהוא שופט , לדעת חכמת השם וגבורתו , ואיך יהפך היום ללילה , ויעלה בכחו המים מהים שהוא למטה , וישפכם על... הארץ. ואיך לא יפחדו כי השם יהפך מלכות השופט , ויבא צר בצווי השם וגזרתו עליו להשחית ממלכתו?! על כן אחריו: (ט) המבליג איש שד על עז , ולא יועיל המבצר; על כן: ושוד על מבצר יבא. (י) ואם נביא יוכיח השופט , ישנאהו הוא ושריו; על כן כתוב: שנאו בשער מוכיח. (יא) לכן. בושסכם - אין רע לו , כי הבי"ת שרש , כי לא יתכן היותו משרת עם שם הפועל , כי אם אפס משקלו. וטעמו: לעשות חמס לדל. ומשאת בר - שעמל בה , תקחו ממנו בחזקה. וזה תגמולכם: בתי גזית בניתם.... (יב) כי ידעתי - אם תעשו זה בסתר , אני ידעתיו. צוררי צדיק - במשפט. בשער - בפִרהסיא. (יג) לכן - יש מהמשכילים שידום ולא יוכיח , בעבור פחד המלך. (יד) דרשו טוב - שם דבר , או תאר הטובה: הדרך הטוב , או החק , או הדבר. כאשר אמרתם - בלבבכם. (טו) שנאו רע - תאר , והוא אדם רע; וככה אהבו טוב , שהוא ה"מוכיח ודובר תמים" (לעיל י). שארית יוסף - כי המלך מבני יוסף. (טז-יז) לכן. אם לא תשמעו , לכן תבא עליכם הרעה: בכל רחובות מספד יהיה. הו הו - חסר יו"ד , כמו "הוי" (להלן , יח). וקראו אכר [אל אבל] - כי לא יקצרו שזרעו , כאשר לא ישתו יין כרמיהם. על כן: ובכל כרמים [מספד]. טעם כי אעבר - דרך משל על חרונו ואפו; והם הגזרות שיעברו עליהם. (יח) הוי - על דרך "האומרים ימהר יחישה" (יש' ה , יט). יום יי' - להנקם מהם. (יט) כאשר - הטעם: אם ימלט מרעה אחת , לא ימלט מרעה אחרת. כאשר [ינוס] - כי "הוה על הוה תבוא" (יח' ז , כו) , והנמלט מהארי יפגענו הדוב; ואם עוד ימלט ובא הבית , ובָטַח כי נמלט , ישכנו נחש. (כ) הלא - הטעם: איך תתאוו לבא היום , והנה חשך? והאור הוא תאוה לעינים , לא האפילה. (כא) שנאתי - אם תאמרו: כל הימים שאנחנו מקריבים עולות לא נראה רע , על כן אמר: שנאתי. חגיכם - כבשיכם: "אסרו חג בעבותים" (תה' קיח , כז); "חגים ינקופו" (יש' כט , א). ולא אריח ריח ביום עצרת שלכם. (כב) כי אם תעלו... עולות - שאין אתם חייבים , ומנחות - לרצות אותי , לא אריח. ושלם - יחיד; כי מ'שלמים' , שהם לשון רבים , יאמר שלם לשון יחיד. ומריאכם - כדברי רבינו האיי ז"ל מלשון משנה (ראה משנה חולין ח , ו) , שחלבו אסור. ואינו מין בפני עצמו כדברי הגאון רב סעדיה ז"ל , שאמר שחלבו מותר , ופירש בו בלשון ישמעאל 'גאמוס' (ראה רס"ג תרגום ישעיהו א , יא); ואיננו במקומות אלה , והוא גדול מהשור , ודומה לו. (כג) הסר - שירות הלוים. ומלת המון - בעבורם; כאילו אמר: הסר אסיפת הלויים המשוררים. או הוא מגזרת "המות ים" (בנוסחנו: ימים; יש' יז , יב) , 'המית השירים'. (כד) ויגל - מגזרת "גולות עלית" (שו' א , טו); והוא מפעלי הכפל , כמו "ימס" (דב' כ , ח). ככה דעת כל מדקדקי ספרד. והטעם: עשו משפט , ולא זבח ושיר (ראה לעיל , כב - כג) , כי אין לי חפץ בהם רק במשפט. (כה) הזבחים - יֵרָאה בדרך הפשט , כי ה"א הזבחים - ה"א התימה , והנה הטעם: שלא הגישו. וקדמונינו ז"ל אמרו (ראה חגיגה ו , ב) כי הלוים הקריבו. ואם היא קבלה , קבלנו , כי על דרך הפשט לא הקריבו. והמפרש כי כבש אחד בבקר ואחד בערב (ראה שמ' כט , לט) לא יגיע לאחד מכם שוה פרוטה , אין לו טעם , כי השם לא צוה להקריב יותר. והנה עולת התמיד עשו ישראל בהר סיני חמשים יום , והיו ישראל בישוב. כי באחד בניסן בשנה השנית הוקם המשכן (ראה שמ' מ , יז) , ובחדש השני בעשרים לחדש (ראה במ' י , יא) נסעו מסיני , הרי חמשים יום. וכל זמן שהיו בסיני , היו ביישוב. ויין היה להם בעמדם במדבר סיני כמו שנה , והיה להם יין לנסך. ואחרי כן נסעו והוליכו יין עמהם עד שעבר יום הכיפורים , כי כן כתוב בפרשת 'אחרי מות' "ויעש כן אהרן (לפנינו ללא 'כן אהרן') כאשר צוה יי' את משה" (וי' טז , לד). ובאו לארץ ערבה ושוחה (ע"פ יר' ב , ו) ואין מרעה לצאנם , ואין להם יין; רק בשנת הארבעים שללו המדינים ואמוריים. וככה בבאם אל קדש ביישוב בשנת הארבעים קנו בהמות. והנה על דרך סברה , לא הקריבו. ואין טענה מחשבון ארבעים , כי יום בשנה - חשוב שנה. והנה הטעם: כאשר הולכתי אתכם במדבר שנים רבות , לא הגשתם לי עולות , רק ציויתי אתכם לעשות משפט. וכן "כי חסד חפצתי ולא זבח" (הו' ו , ו); וכן בירמיה הוא אומר "כי לא דברתי את אבותיכם ולא ציויתים... [על דברי עולה וזבח]" (ז , כב). והנה טעם "ויגל כמים" (לעיל , כד): שלא יפסק , כדרך "ויהי כנהר שלומך" (יש' מח , יח). (כו) ונשאתם. סכות - מגזרת "הסכת ושמע" (דב' כז , ט); ושרשו 'סכת' , והטעם: סבלות רצון; וכן בלשון ישמעאל אומר אדם לחבירו: סכת , והוא שיאמר לו: סבול דברי וקבל ברצון. ומלת כיון - ידועה בלשון ישמעאל גם פרס , כי הוא 'כיואן' , והוא שבתי; כי עשו לו צלם. אשר עשיתם - שב אל צלמיכם. וכוכב - סמוך: כוכב של אלהיכם - עשיתם דמותו לעובדו. (כז) והגליתי - זה יום החשך הבא עליהם (ראה לעיל , יח - כ). דמשק - מזרח ארץ ישראל.