מאגר הכתר עמוס פרק ה עם פירוש ר' אליעזר מבלגנצי

פרק ה
(ב) קום - לקום. על אדמתה - בין בני עמה. ואין (בנוסחנו: אין) מקימה - מכל בני עמה. (ה) גלה יגלה - לשון נופל על הלשון. (ו) פן יצלח - לאכול כאש בבית יוסף. (ז) וצדקה לארץ הניחו - כענין "ותשלך אמת ארצה" (דנ' ח , יב). (ח) עושה כימה וכסיל - מֻסָב על "דרשו את יי'" (לעיל , ו). כימה וכסיל הם המנהיגים את גלגל המזלות , ועל פיהם יתנהג העולם לרע ולטוב , לשלום ולמלחמה , לשובע ולרעב ולכל דבר , חֹדש בחֹדש , שנה בשנה; לכך מיחדם בכל המקומות. והפך לבקר צלמות - ובידו להרע ולהטיב לכל. הקורא למי הים - בדור המבול; והיה לכם ליראה אותו. (ט) המבליג - המאמץ. שוד - שדידה והשחתה. על עז - ולא היה לכם לבטוח בגבורה ובכח , בעשר ובכבוד , ולא על מבצר. (י) שנאו בשער - מסב על "ההֹפכים" (לעיל , ז); אבל לפי שרצה לומר: אתם "הפכים ללענה משפט" (שם) - הלא המקום "עשה כימה וכסיל והופך לבקר צלמות ויום ללילה" (לעיל , ח) , והופך ליבשה ים (ע"פ תה' סו , ו) - וגם יהפך עליכם כנגד הפיכתכם , ושוד על מבצר יבא להם (ראה לעיל , ט) , לפי ששנאו מוכיח בשער. בשער - במקום המשפט והצדק. (יא) יען בושסכם על דל - במשפט , ליקח ביתו וירושתו. ומשאת בר תקחו ממנו - שלא כדין; 'רינטא' (בלעז) - מנת מס. (יב) צדיק - זכאי בדין. לקחי כפר - להטות משפטו. אביונים - הזוכים בדין. בשער משפטם הטו - לחובה. (יג) לכן המשכיל ומבין בפשעיהם העצומים והרבים , בעת ההיא - בבא עליהם פורענותם , ידום ויצדיק את דיני , שבדין בא להם. כי עת רעה היא - להם. (יד) ויהי כן - ויהי על כן יי' אלהי הצבאות (בנוסחנו: צבאות) אתכם כאשר אתם אומרים עתה; אבל על מעשיכם הרעים לא יהיה עמכם , כאשר אתם אומרים: שלום יהיה לנו (ע"פ דב' כט , יח). (טו) אבל שנאו רע ואהבו טוב. אולי - שמא. שארית יוסף - הנשארת מכף מלכי ארם ואשור. 'יוסף' קורא כל ישראל , על שם מלכות ירבעם ומקדש ביתאל שבחלקו. (טז) אכר - זועק בחרישתו על השוָרים , כדרך הסופדים. (יז) ובכל כרמים - שהיו רגילים לשורר , כענין "ובכרמים לא ירונן ולא ירועע" (יש' טז , י). כי אעבר בקרבך - למשפט. (יח) הוי המתאוים את יום יי' - שאומרים לנביאים: "איה דבר יי' יבא (בנוסחנו: יבוא) נא" (יר' יז , טו)! "ימהר יחישה מעשהו למען נראה" (יש' ה , יט)! ולא אור - חשך שלא יבא לידי אורה , שכמה צרות תכופות זו אחר זו יהיו בו. (יט) ופגעו הדוב , ונשכו הנחש - בהיותם סבורים לצאת לרווחה וניצולו. (כ) כן הלא חשך יום יי' - בלא אורה. (כא) שהרי שנאתי מאסתי חגיכם - אף שאתם חוגגים לשמי. בעצרותיכם - זבחי עצרותיכם שאתם נעצרים לפני. (כב) ומנחותיכם - ואם תעלו לי מנחותיכם. ושלם - לשון 'שְלָמים'. (כג) המון שיריך - שאתה משורר לפני. (כד) ויגל כמים - היוצאים בחוצות וברחובות; כי בכך תוָשעו. (כה) שהרי הזבחים ומנחה הגשתם לי... ארבעים שנה - שבכך נושעתם מאויביכם (ע"פ במ' י , ט) , והייתי חומה עליכם (ע"פ זכ' ב , ט) , ואימתכם נפלה על כל הארץ (ע"פ יהו' ב , ט)? לא על זבח ומנחה נושעתם , אע"פ שהייתם מגישים זבח ומנחה; אלא על משפט וצדקה ומצוות וחקים. (כו) ונשאתם - מוסב על "חשך יום יי' ולא אור" (לעיל , כ): שצרות תכופות יבאו עליכם. ונשאתם את סכות מלככם - ענין 'מסכה'. מלככם - מענין 'מולך'. ואת כיון צלמיכם - הכנת [כיון] פרצוף , 'אינפורממנט' (בלעז). כוכב - צהיבות ברק פני אלהיכם , שעשיתם לו מזהב ואבנים טובות; כענין "למען היה לה ברק" (יח' כא , טו); וכענין "דרך כוכב" (במ' כד , יז) - הוא חץ מרוט ומרוק; כענין "רשפי קשת" (תה' עו , ד). (כז) והגליתי אתכם - עמם.