מאגר הכתר עמוס פרק ה עם פירוש ר' יוסף קרא

פרק ה
[א] שִׁמְע֞וּ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֜י נֹשֵׂ֧א עֲלֵיכֶ֛ם קִינָ֖ה בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל:
[ב] נָֽפְלָה֙ לֹא־תוֹסִ֣יף ק֔וּם בְּתוּלַ֖ת יִשְׂרָאֵ֑ל נִטְּשָׁ֥ה עַל־אַדְמָתָ֖הּ אֵ֥ין מְקִימָֽהּ:
[ג] כִּ֣י כֹ֤ה אָמַר֙ אֲדנָ֣י יְהֹוִ֔ה הָעִ֛יר הַיֹּצֵ֥את אֶ֖לֶף תַּשְׁאִ֣יר מֵאָ֑ה וְהַיּוֹצֵ֥את מֵאָ֛ה תַּשְׁאִ֥יר עֲשָׂרָ֖ה לְבֵ֥ית יִשְׂרָאֵֽל:
[ד] כִּ֣י כֹ֥ה אָמַ֛ר יְהוָ֖ה לְבֵ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל דִּרְשׁ֖וּנִי וִֽחְיֽוּ:
[ה] וְאַֽל־תִּדְרְשׁוּ֙ בֵּֽית־אֵ֔ל וְהַגִּלְגָּל֙ לֹ֣א תָבֹ֔אוּ וּבְאֵ֥ר שֶׁ֖בַע לֹ֣א תַעֲבֹ֑רוּ כִּ֤י הַגִּלְגָּל֙ גָּלֹ֣ה יִגְלֶ֔ה וּבֵֽית־אֵ֖ל יִהְיֶ֥ה לְאָֽוֶן:
[ו] דִּרְשׁ֥וּ אֶת־יְהוָ֖ה וִֽחְי֑וּ פֶּן־יִצְלַ֤ח כָּאֵשׁ֙ בֵּ֣ית יוֹסֵ֔ף וְאָכְלָ֥ה וְאֵין־מְכַבֶּ֖ה לְבֵֽית־אֵֽל:
[ז] הַהֹפְכִ֥ים לְלַעֲנָ֖ה מִשְׁפָּ֑ט וּצְדָקָ֖ה לָאָ֥רֶץ הִנִּֽיחוּ:
[ח] עֹשֵׂ֨ה כִימָ֜ה וּכְסִ֗יל וְהֹפֵ֤ךְ לַבֹּ֙קֶר֙ צַלְמָ֔וֶת וְי֖וֹם לַ֣יְלָה הֶחְשִׁ֑יךְ הַקּוֹרֵ֣א לְמֵֽי־הַיָּ֗ם וַֽיִּשְׁפְּכֵ֛ם עַל־פְּנֵ֥י הָאָ֖רֶץ יְהוָ֥ה שְׁמֽוֹ:
[ט] הַמַּבְלִ֥יג שֹׁ֖ד עַל־עָ֑ז וְשֹׁ֖ד עַל־מִבְצָ֥ר יָבֽוֹא:
[י] שָׂנְא֥וּ בַשַּׁ֖עַר מוֹכִ֑יחַ וְדֹבֵ֥ר תָּמִ֖ים יְתָעֵֽבוּ:
[יא] לָ֠כֵן יַ֣עַן בּוֹשַׁסְכֶ֞ם עַל־דָּ֗ל וּמַשְׂאַת־בַּר֙ תִּקְח֣וּ מִמֶּ֔נּוּ בָּתֵּ֥י גָזִ֛ית בְּנִיתֶ֖ם וְלֹא־תֵ֣שְׁבוּ בָ֑ם כַּרְמֵי־חֶ֣מֶד נְטַעְתֶּ֔ם וְלֹ֥א תִשְׁתּ֖וּ אֶת־יֵינָֽם:
[יב] כִּ֤י יָדַ֙עְתִּי֙ רַבִּ֣ים פִּשְׁעֵיכֶ֔ם וַעֲצֻמִ֖ים חַטֹּאתֵיכֶ֑ם צֹרֲרֵ֤י צַדִּיק֙ לֹ֣קְחֵי כֹ֔פֶר וְאֶבְיוֹנִ֖ים בַּשַּׁ֥עַר הִטּֽוּ:
[יג] לָכֵ֗ן הַמַּשְׂכִּ֛יל בָּעֵ֥ת הַהִ֖יא יִדֹּ֑ם כִּ֛י עֵ֥ת רָעָ֖ה הִֽיא:
[יד] דִּרְשׁוּ־ט֥וֹב וְאַל־רָ֖ע לְמַ֣עַן תִּֽחְי֑וּ וִיהִי־כֵ֞ן יְהוָ֧ה אֱלֹהֵֽי־צְבָא֛וֹת אִתְּכֶ֖ם כַּאֲשֶׁ֥ר אֲמַרְתֶּֽם:
[טו] שִׂנְאוּ־רָע֙ וְאֶ֣הֱבוּ ט֔וֹב וְהַצִּ֥יגוּ בַשַּׁ֖עַר מִשְׁפָּ֑ט אוּלַ֗י יֶחֱנַ֛ן יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־צְבָא֖וֹת שְׁאֵרִ֥ית יוֹסֵֽף: ס
[טז] לָ֠כֵן כֹּֽה־אָמַ֨ר יְהוָ֜ה אֱלֹהֵ֤י צְבָאוֹת֙ אֲדנָ֔י בְּכָל־רְחֹב֣וֹת מִסְפֵּ֔ד וּבְכָל־חוּצ֖וֹת יֹאמְר֣וּ הוֹ־ה֑וֹ וְקָרְא֤וּ אִכָּר֙ אֶל־אֵ֔בֶל וּמִסְפֵּ֖ד אֶל־י֥וֹדְעֵי נֶֽהִי:
[יז] וּבְכָל־כְּרָמִ֖ים מִסְפֵּ֑ד כִּֽי־אֶעֱבֹ֥ר בְּקִרְבְּךָ֖ אָמַ֥ר יְהוָֽה: פ
[יח] ה֥וֹי הַמִּתְאַוִּ֖ים אֶת־י֣וֹם יְהוָ֑ה לָמָּה־זֶּ֥ה לָכֶ֛ם י֥וֹם יְהוָ֖ה הוּא־חֹ֥שֶׁךְ וְלֹא־אֽוֹר:
[יט] כַּאֲשֶׁ֨ר יָנ֥וּס אִישׁ֙ מִפְּנֵ֣י הָאֲרִ֔י וּפְגָע֖וֹ הַדֹּ֑ב וּבָ֣א הַבַּ֔יִת וְסָמַ֤ךְ יָדוֹ֙ עַל־הַקִּ֔יר וּנְשָׁכ֖וֹ הַנָּחָֽשׁ:
[כ] הֲלֹא־חֹ֛שֶׁךְ י֥וֹם יְהוָ֖ה וְלֹא־א֑וֹר וְאָפֵ֖ל וְלֹא־נֹ֥גַֽהּ לֽוֹ:
[כא] שָׂנֵ֥אתִי מָאַ֖סְתִּי חַגֵּיכֶ֑ם וְלֹ֥א אָרִ֖יחַ בְּעַצְּרֹתֵיכֶֽם:
[כב] כִּ֣י אִם־תַּעֲלוּ־לִ֥י עֹל֛וֹת וּמִנְחֹתֵיכֶ֖ם לֹ֣א אֶרְצֶ֑ה וְשֶׁ֥לֶם מְרִיאֵיכֶ֖ם לֹ֥א אַבִּֽיט:
[כג] הָסֵ֥ר מֵעָלַ֖י הֲמ֣וֹן שִׁרֶ֑יךָ וְזִמְרַ֥ת נְבָלֶ֖יךָ לֹ֥א אֶשְׁמָֽע:
[כד] וְיִגַּ֥ל כַּמַּ֖יִם מִשְׁפָּ֑ט וּצְדָקָ֖ה כְּנַ֥חַל אֵיתָֽן:
[כה] הַזְּבָחִ֨ים וּמִנְחָ֜ה הִֽגַּשְׁתֶּם־לִ֧י בַמִּדְבָּ֛ר אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָ֖ה בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל:
[כו] וּנְשָׂאתֶ֗ם אֵ֚ת סִכּ֣וּת מַלְכְּכֶ֔ם וְאֵ֖ת כִּיּ֣וּן צַלְמֵיכֶ֑ם כּוֹכַב֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר עֲשִׂיתֶ֖ם לָכֶֽם:
[כז] וְהִגְלֵיתִ֥י אֶתְכֶ֖ם מֵהָ֣לְאָה לְדַמָּ֑שֶׂק אָמַ֛ר יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ: פ

פרק ה
(ב) נפלה ולא (בנוסחנו: לא) תוסיף קום בתולת ישראל - על עשרת השבטים הוא אומר; משהגלה שלמנאסר מלך אשור בשנת תשע להושע בן אלה , ויושב אותם בחלח ובחבור ונהר גוזן וערי מדי (ראה מ"ב יז , ו) , שוב לא חזרו. (ד) דרשוני וחיו - ואע"פ שגזרתי עליכם זה הפורענות , דרשוני ותנצלו מפורענות זה. (ו) פן יצלח כאש בית יוסף - כתרגומו: "דלמא ידלוק כאישתא רוגזיה בבית יוסף". (ח) עושה כימה וכסיל - כימה משמש בחורף , וכסיל משמש בקיץ. הופך לבקר צלמות ויום ללילה (בנוסחנו: לילה) החשיך - כלומר: על אותם ההופכים ללענה משפט (ראה לעיל , ז) , הקדוש ברוך הוא הופך עליהם בוקר לצלמות , ויום שלהם - כלילה יחשיך אותו. הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ - כתרגומו: "דאמר לכנשא משיריין דסגיאין כמי ימא ומבדר להון על אפי כל ארעא". (ט-י) המבליג שוד על עז - הקדוש ברוך הוא מחזק עליהם אומה חלשה כמו כשדים , עליהם , שהם עַזים. ושוד על מבצר יבוא - פתרון: אותו השודד יבא על מבצריהם להרסם , לפי ששנאו זקני השער המוכיחים אותם. (יב) צוררי צדיק לוקחי כופר - צוררים ושונאים לצדיק , לוקחים כופר להחיות רשע. (יג) לכן המשכיל בעת ההיא ידום - ביום ההוא , כשתבוא הרעה , ישתוק החכם המשכיל , ולא יאמר: על מה עשה יי' ככה (ע"פ דב' כט , כג) , אלא יחקור וידע בדבר; שהרי בעון הדור באו הקורות אותם. (יז) כי אעבור בקרבך - להשחית. (יט) כאשר ינוס איש מפני הארי ופגעו הדוב - וכן היו דומין כשנסו מפני נבוכד נצר שהוא אריה , שנאמר "עלה אריה מסובכו" (יר' ד , ז). ופגעו הדוב - זהו מלכות מדי ופרס (ראה דנ' ז , ו; אס"ר פתיחתא ה). ובא הבית וסמך ידו אל (בנוסחנו: על) הקיר ונשכו הנחש - כשבאו לבית שיני נשכם הנחש; זהו טיטוס הרשע שהחריב בית שיני. (כ) ואופל (בנוסחנו: ואָפל) ולא נוגה לו - זה שאמר על גלות עשרת השבטים (ראה יש' ח , כב - כג); וכן ירמיה הוא אומר "קויתם לאור ושמה לצלמות" (יג , טז). (כב) ושלמי (לפנינו: ושלם) מריאיכם לא אביט - שלמי מריאיכם שתביאו לפני לא אביט בם. (כג) המון שיריך - אילו שירי דוכן שהלוים משוררים. (כד) ויגל כמים משפט - כמים שעוברים לפי שעה , כך עובר משפטם במהרה. כנחל איתן - שלפי שעה הולך לו. (כה) הזבחים - בתמיהא. (כו) ונשאתם את סיכות מלככם. סיכות - לשון "מסכית" (בנוסחנו: משכית; וי' כו , א) , והוא לשון ציור. מלככם - מולך שלכם. כיון צלמיכם - כמו 'תיקון צלמיכם'. כוכב אלהיכם - מזלות השמים עשיתם להשתחוות.