מאגר הכתר עמוס פרק ז עם פירוש ראב"ע

פרק ז
(א) כה. אמר רבי משה כי יוצר - כמו 'חִבּור'; וכמהו לפי דעתו "יוצר עמל עלי חק" (תה' צד , כ). והנכון שהוא כמשמעו. וגובי - תרגום "ארבה" (שמ' י , ד ת"א); והנה ראה שהשם היה יוצר ארבה. הלקש - העשב העולה ברדת המלקוש. והנה לקש - כבר נגזז לצורך בהמות המלך קודם עלות הקנה. והנה "אם כלה" זה הארבה "לאכל את עשב הארץ" (להלן , ב) - נמות ברעב. וטעם "כלה" - בעבור גזי; כדרך "ירד כמטר על גז" (תה' עב , ו) , שהוא לשון 'גזיזה'. (ב) והיה. סלח נא - עתה לעון יעקב. ומלת יקום - מהפעלים העומדים בעצמם , ולא מן היוצאים על אחר. והטעם: מי יעמד , מי יוכל לקום מפני הצרה הזא? ומי ישרת בעבור אחר , וככה הוא: מי יקום? ומי יעקב? כי קטן הוא מסבול זאת הרעה! (ג) נחם - פועל עבר , על כן החי"ת פתוחה; והוא מבניין 'נפעל'. (ד) כה. באש - כמשמעו , לדין את העולם באש , כדרך "כי באש יי' נשפט" (יש' סו , טז). או שיחזק החום , כאילו הוא שורף באש , ולא ירד מלקוש. ואכלה את החלק - חלקת השדה; וזהו שם המין , כמו "ויהי לי שור וחמור" (בר' לב , ו). (ה) ואומר - כל זה היה במראות הנבואה. (ו) נחם - הטעם: ששמע השם תחנתי פעמים. (ז - ח) כה. אנך - אין לו רע; ובלשון ישמעאל - עופרת. והטעם: כי אשים חומת עופרת בקרב עמי , ולא אעבר לו לראותו - דרך משל. ויש אומרים (ראה ת"י) כי עבור , כמו "ותפארתו עבור על פשע" (מש' יט , יא). (ט) ונשמו במות יצחק (לפנינו: ישחק) - במות ישראל ואדום. (י) וישלח. כהן ביתאל - כהן הבעל היה. בקרב - בגלוי ידבר , ולא יוכלו אנשי הארץ להכיל - לסבול. והנה אם תמיתהו ישמחו הכל. (יא) כי. אע"פ שלא מצאנו כתוב , כי ירבעם מת בחרב , ידענו כי דבר השם אמת הוא. או הנביא אמר "בית ירבעם" (לעיל ט) , וכזב אמציה , בעבור שיחרה אף המלך עליו להמיתו. והנה ירבעם שתק , ולא השיב תשובה לאמציה. (יב) ויאמר. לך ברח לך אל ארץ יהודה - כי המלך ירבעם יהרוג אותך. וטעם ואכול שם לחם - שהיו נביאי ישראל מתנבאים בעבור פת לחם. (יג) וביתאל - הנה לאות כי יהוא היה מביתאל , כי הוא בית מלכותו ומקדשו , כי הטעם כפול. ויפת השתבש , בעבור שנמשח יהוא ברמות גלעד (ראה מ"ב ט , ו). והנה אחזיהו ויורם נלחמו עם חזאל ברמות גלעד , והארמיים הכו יורם שהיה שומר הוא וכל ישראל ברמות גלעד , כי כך כתוב (ראה שם , יד). ושב יהורם אל יזרעאל בית מלכותו , להתרפא , והניח כל השרים ברמות גלעד להיותם שומרים , ועמהם היה יהוא בן נמשי. וכאשר משחהו שם נער הנביא (ראה שם , ו) , ונודע הדבר לשרי יהורם שהיו שומרים , אז קשרו כולם עם יהוא; על כן לא יכלו שני המלכים לעמד לפני יהוא. (יד-טו) ויען. אמ' רבי משה הפרסי: לא הייתי נביא השם , ולא בן נביא , כי שומר בקר , או חורש בבקר הייתי. ובעבור שהזכיר מאחרי הצאן , יורה כי היה רועה , כאשר הזכיר "בנוקדים" (עמ' א , א). ויקחני - מוכרח הייתי. ועוד פרש טעם אחר: בעבור שאמר לו "ואכול שם לחם" (לעיל , יב) , אמר לו: אינני כמו נביאי השקר , המתנבאים בעבור לחם , ולא בן נביא שקר , כי אין לי צורך ללחם , כי בוקר אנכי. ומלת בולס - אין לה חבר; ובלשון ישמעאל: כמו 'מיבש'. ושקמים - פרי דומה לתאנים , ואיננו במקומות האלה , ובלשון ישמעאל: 'גמיז' גם 'שקם'. והנה לא התנבאתי בעבור צורך; ואיך אניח דברי השם , שצוני להנבא , ואשמע אליך שתאמר "לא תנבא" (להלן , טז)?! (טז) תטיף - כמו מדבר ברמז; וכמהו "והיה מטיף העם הזה" (מי' ב , יא). (יז) לכן. בחבל יחלקוה אויביו; ונבואתי תקום עליך ועל ישראל.