מאגר הכתר עמוס פרק ז עם פירוש ר' יוסף כספי

פרק ז
[א] כֹּ֤ה הִרְאַ֙נִי֙ אֲדנָ֣י יְהֹוִ֔ה וְהִנֵּה֙ יוֹצֵ֣ר גֹּבַ֔י בִּתְחִלַּ֖ת עֲל֣וֹת הַלָּ֑קֶשׁ וְהִ֨נֵּה־לֶ֔קֶשׁ אַחַ֖ר גִּזֵּ֥י הַמֶּֽלֶךְ:
[ב] וְהָיָ֗ה אִם־כִּלָּה֙ לֶֽאֱכוֹל֙ אֶת־עֵ֣שֶׂב הָאָ֔רֶץ וָאֹמַ֗ר אֲדנָ֤י יְהֹוִה֙ סְֽלַֽח־נָ֔א מִ֥י יָק֖וּם יַעֲקֹ֑ב כִּ֥י קָטֹ֖ן הֽוּא:
[ג] נִחַ֥ם יְהוָ֖ה עַל־זֹ֑את לֹ֥א תִֽהְיֶ֖ה אָמַ֥ר יְהוָֽה:
[ד] כֹּ֤ה הִרְאַ֙נִי֙ אֲדנָ֣י יְהֹוִ֔ה וְהִנֵּ֥ה קֹרֵ֛א לָרִ֥ב בָּאֵ֖שׁ אֲדנָ֣י יְהֹוִ֑ה וַתֹּ֙אכַל֙ אֶת־תְּה֣וֹם רַבָּ֔ה וְאָכְלָ֖ה אֶת־הַחֵֽלֶק:
[ה] וָאֹמַ֗ר אֲדנָ֤י יְהֹוִה֙ חֲדַל־נָ֔א מִ֥י יָק֖וּם יַעֲקֹ֑ב כִּ֥י קָטֹ֖ן הֽוּא:
[ו] נִחַ֥ם יְהוָ֖ה עַל־זֹ֑את גַּם־הִיא֙ לֹ֣א תִֽהְיֶ֔ה אָמַ֖ר אֲדנָ֥י יְהֹוִֽה: פ
[ז] כֹּ֣ה הִרְאַ֔נִי וְהִנֵּ֧ה אֲדנָ֛י נִצָּ֖ב עַל־חוֹמַ֣ת אֲנָ֑ךְ וּבְיָד֖וֹ אֲנָֽךְ:
[ח] וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י מָֽה־אַתָּ֤ה רֹאֶה֙ עָמ֔וֹס וָאֹמַ֖ר אֲנָ֑ךְ וַיֹּ֣אמֶר אֲדנָ֗י הִנְנִ֨י שָׂ֤ם אֲנָךְ֙ בְּקֶ֙רֶב֙ עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לֹא־אוֹסִ֥יף ע֖וֹד עֲב֥וֹר לֽוֹ:
[ט] וְנָשַׁ֙מּוּ֙ בָּמ֣וֹת יִשְׂחָ֔ק וּמִקְדְּשֵׁ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל יֶחֱרָ֑בוּ וְקַמְתִּ֛י עַל־בֵּ֥ית יָרָבְעָ֖ם בֶּחָֽרֶב: ס
[י] וַיִּשְׁלַ֗ח אֲמַצְיָה֙ כֹּהֵ֣ן בֵּֽית־אֵ֔ל אֶל־יָרָבְעָ֥ם מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר קָשַׁ֨ר עָלֶ֜יךָ עָמ֗וֹס בְּקֶ֙רֶב֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל לֹא־תוּכַ֣ל הָאָ֔רֶץ לְהָכִ֖יל אֶת־כָּל־דְּבָרָֽיו:
[יא] כִּי־כֹה֙ אָמַ֣ר עָמ֔וֹס בַּחֶ֖רֶב יָמ֣וּת יָרָבְעָ֑ם וְיִ֨שְׂרָאֵ֔ל גָּלֹ֥ה יִגְלֶ֖ה מֵעַ֥ל אַדְמָתֽוֹ: ס
[יב] וַיֹּ֤אמֶר אֲמַצְיָה֙ אֶל־עָמ֔וֹס חֹזֶ֕ה לֵ֥ךְ בְּרַח־לְךָ֖ אֶל־אֶ֣רֶץ יְהוּדָ֑ה וֶאֱכָל־שָׁ֣ם לֶ֔חֶם וְשָׁ֖ם תִּנָּבֵֽא:
[יג] וּבֵֽית־אֵ֔ל לֹא־תוֹסִ֥יף ע֖וֹד לְהִנָּבֵ֑א כִּ֤י מִקְדַּשׁ־מֶ֙לֶךְ֙ ה֔וּא וּבֵ֥ית מַמְלָכָ֖ה הֽוּא:
[יד] וַיַּ֤עַן עָמוֹס֙ וַיֹּ֣אמֶר אֶל־אֲמַצְיָ֔ה לֹא־נָבִ֣יא אָנֹ֔כִי וְלֹ֥א בֶן־נָבִ֖יא אָנֹ֑כִי כִּי־בוֹקֵ֥ר אָנֹ֖כִי וּבוֹלֵ֥ס שִׁקְמִֽים:
[טו] וַיִּקָּחֵ֣נִי יְהוָ֔ה מֵאַחֲרֵ֖י הַצֹּ֑אן וַיֹּ֤אמֶר אֵלַי֙ יְהוָ֔ה לֵ֥ךְ הִנָּבֵ֖א אֶל־עַמִּ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
[טז] וְעַתָּ֖ה שְׁמַ֣ע דְּבַר־יְהוָ֑ה אַתָּ֣ה אֹמֵ֗ר לֹ֤א תִנָּבֵא֙ עַל־יִשְׂרָאֵ֔ל וְלֹ֥א תַטִּ֖יף עַל־בֵּ֥ית יִשְׂחָֽק:
[יז] לָכֵ֞ן כֹּה־אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אִשְׁתְּךָ֞ בָּעִ֤יר תִּזְנֶה֙ וּבָנֶ֤יךָ וּבְנֹתֶ֙יךָ֙ בַּחֶ֣רֶב יִפֹּ֔לוּ וְאַדְמָתְךָ֖ בַּחֶ֣בֶל תְּחֻלָּ֑ק וְאַתָּ֗ה עַל־אֲדָמָ֤ה טְמֵאָה֙ תָּמ֔וּת וְיִ֨שְׂרָאֵ֔ל גָּלֹ֥ה יִגְלֶ֖ה מֵעַ֥ל אַדְמָתֽוֹ: פ

פרק ז
(א) כה הראני יי' אלהים והנה יוצר גובי וכו'. יוצר - שם דמיון ראשון כמו 'יצר' , או שם נגזר כמו "יוצר הרים" (עמ' ד , יג); "הנני יוצר עליכם" (יר' יח , יא); כמו שיאמר עוד "והנה קורא" (להלן , ד). והכל עולה לענין אחד. וטעם גובי - שם כלל לארבה; כמו "שדי" (יש' נו , ט) , "שרי" (יש' י , ח) , ורבים כן לאין מספר. וטעם לקש - מענין "מלקוש" (הו' ו , ג); כי ענינו: סוג לכל דבר נמצא מאוחר בזמן. ולכן זה שם ידוע אצלם , כמו "שחיס" ו"ספיח" (יש' לז , ל). וטעם גיזי - שם מ"גוזז" (ש"א כה , ד); והם הקוצרים , בכלי הנקרא 'זאייל' בלשוננו , כל אחו ועשב גדול. ודרך המלכים להיות להם זה לרעות שם הסוסים , ואחר יעלה דשא ועשב באדמה עוד. והיה הארבה משל למלך אשור לרבויו ולכלותו כל העמים , כי זה הוא ענין החיה הראשונה (ראה דנ' ח , ג - ד). ואחר המשילהו השם לו באש (ראה להלן , ד) , כי הדבר האחד יומשל במשלים רבים. וכבר זכרנו כמו זה הרבה (ראה פירושו יש' י , ה ועוד) , וביאור זה הכלל 'אוצר יי'' יבא. (ב) וטעם מי יקום יעקב - אחר שיש בו 'טרחא' - כמו 'מי מעמיד ומי יוכל לעמוד?' , כל שכן יעקב שהוא קטן , כמו שכתוב "כי אתם המעט מכל העמים" (דב' ז , ז)! לכן ראוי לחמלה מיד מלך אשור יותר משאר האומות. ולכן ספר הנביא כי נעתר לו השם (ראה להלן , ג); כמו שאמרו כלם: "ואותך לא אעשה כלה" (יר' מו , כח). (ד) וטעם את החלק - קצת. (ז) כה הראני - יי' , והנה נצב על חומת אנך ובידו אנך. ראה הפלגה: כי לפנים זכר שני משלים שראה בחלום (ראה לעיל , א - ו) , ולא זכר שהיה שם שאלה ותשובה בין השם ובינו כמו שזכר בזה (להלן , ח) וגם עוד במשל 'כלוב קיץ' (ראה עמ' ח , א - ב). וזה , כי הענינים יבאו במינים שונים לכל אדם , וגם לחכמים וגם לנביאים. ובאור זה הכלל 'אוצר יי'' יבא. וטעם הראני - השכל הפועל עם השם עצמו , כי הוא המראה הרחוק. והענין אחד באמרו בכאן כה הראני והנה יי' עם מה שאמר "כה הראני יי'" (לעיל , ד). וטעם אנך - הַבְּדיל השוקע. ותאר החומה מצד אנך הנתלה בצדה ביד האיש. וגם בזה הפלגה גדולה והערה , כי אנך הוא גם כן לבנות ובכאן יורה להרוס , כענין מה שאמר ירמיה: "תקשור עליו אבן... ואמרתה ככה תשקע" (ראה יר' נא , סג - סד). וכן רצה השם בזה המשל , עם היותו ניצב על החומה ומוריד האנך בצד החומה מלמעלה למטה , להורות כי כן תרד החומה כלה ותשקע לארץ , וגם למשל אחר , והוא אומרו "הנני שם אנך בקרב עמי ישראל" (להלן , ח) , כמו "ושמתי משפט לקו וצדקה למשקלת" (יש' כח , יז); כי כן כל דיני השם וגזרותיו בצימצום ושיעור ומשקל. והכתוב מפרש פעם הכל , פעם קצת , ופעם לא דבר. וביאור כל אלו הענינים 'אוצר יי'' יבא. (ח) עבור לו - עבור לו על פשעיו; כטעם "ועובר על פשע" (מי' ז , יח). (ט) וקמתי על בית ירבעם בחרב - זהו ירבעם בן יואש מלך ישראל , זרע ליהוא בן נמשי; ובן ירבעם זה הנקרא "זכריה" (מ"ב יד , כט) - כמו שמבואר במלכים כי שלום בן יבש הרגו (ראה מ"ב טו , ח - יב); ועל זה יאמר עוד "בחרב ימות ירבעם" (להלן , יא). וכל זה נכון בעברי ובהגיון; וזהו אחד מסודות הנביאים , וביאור זה הכלל 'אוצר יי'' יבא. (יג) כי מקדש מלך הוא - על העגל והבית שהכין שם ירבעם בן נבט (ראה מ"א יב , כו - לג). (יד) בוקר - מטעם "בקרים" (עמ' ו , יב) ושורים. ובולס - אין לו חבר , ויפורש כפי ענינו; והענין , כי גדל עם הרועים והנוקדים , כמו שקדם (ראה עמ' א , א). (טו) וגם בזה יאמר: ויקחני יי' מאחרי הצאן - כי כן דרך כל רועה , ללכת אחרי הצאן; וכן "וילך מאחריהם" (שמ' יד , יט) - על המלאך. וביאור זה 'אוצר יי'' יבא. (טז) תטיף - אחד ממקרי השם המדבר , כטעם "כן יזה גוים" (יש' נב , טו).