פרק ז
[א]
כֹּ֤ה
הִרְאַ֙נִי֙
אֲדנָ֣י
יְהֹוִ֔ה
וְהִנֵּה֙
יוֹצֵ֣ר
גֹּבַ֔י
בִּתְחִלַּ֖ת
עֲל֣וֹת
הַלָּ֑קֶשׁ
וְהִ֨נֵּה־לֶ֔קֶשׁ
אַחַ֖ר
גִּזֵּ֥י
הַמֶּֽלֶךְ:
[ב]
וְהָיָ֗ה
אִם־כִּלָּה֙
לֶֽאֱכוֹל֙
אֶת־עֵ֣שֶׂב
הָאָ֔רֶץ
וָאֹמַ֗ר
אֲדנָ֤י
יְהֹוִה֙
סְֽלַֽח־נָ֔א
מִ֥י
יָק֖וּם
יַעֲקֹ֑ב
כִּ֥י
קָטֹ֖ן
הֽוּא:
[ג]
נִחַ֥ם
יְהוָ֖ה
עַל־זֹ֑את
לֹ֥א
תִֽהְיֶ֖ה
אָמַ֥ר
יְהוָֽה:
[ד]
כֹּ֤ה
הִרְאַ֙נִי֙
אֲדנָ֣י
יְהֹוִ֔ה
וְהִנֵּ֥ה
קֹרֵ֛א
לָרִ֥ב
בָּאֵ֖שׁ
אֲדנָ֣י
יְהֹוִ֑ה
וַתֹּ֙אכַל֙
אֶת־תְּה֣וֹם
רַבָּ֔ה
וְאָכְלָ֖ה
אֶת־הַחֵֽלֶק:
[ה]
וָאֹמַ֗ר
אֲדנָ֤י
יְהֹוִה֙
חֲדַל־נָ֔א
מִ֥י
יָק֖וּם
יַעֲקֹ֑ב
כִּ֥י
קָטֹ֖ן
הֽוּא:
[ו]
נִחַ֥ם
יְהוָ֖ה
עַל־זֹ֑את
גַּם־הִיא֙
לֹ֣א
תִֽהְיֶ֔ה
אָמַ֖ר
אֲדנָ֥י
יְהֹוִֽה:
פ
[ז]
כֹּ֣ה
הִרְאַ֔נִי
וְהִנֵּ֧ה
אֲדנָ֛י
נִצָּ֖ב
עַל־חוֹמַ֣ת
אֲנָ֑ךְ
וּבְיָד֖וֹ
אֲנָֽךְ:
[ח]
וַיֹּ֨אמֶר
יְהוָ֜ה
אֵלַ֗י
מָֽה־אַתָּ֤ה
רֹאֶה֙
עָמ֔וֹס
וָאֹמַ֖ר
אֲנָ֑ךְ
וַיֹּ֣אמֶר
אֲדנָ֗י
הִנְנִ֨י
שָׂ֤ם
אֲנָךְ֙
בְּקֶ֙רֶב֙
עַמִּ֣י
יִשְׂרָאֵ֔ל
לֹא־אוֹסִ֥יף
ע֖וֹד
עֲב֥וֹר
לֽוֹ:
[ט]
וְנָשַׁ֙מּוּ֙
בָּמ֣וֹת
יִשְׂחָ֔ק
וּמִקְדְּשֵׁ֥י
יִשְׂרָאֵ֖ל
יֶחֱרָ֑בוּ
וְקַמְתִּ֛י
עַל־בֵּ֥ית
יָרָבְעָ֖ם
בֶּחָֽרֶב:
ס
[י]
וַיִּשְׁלַ֗ח
אֲמַצְיָה֙
כֹּהֵ֣ן
בֵּֽית־אֵ֔ל
אֶל־יָרָבְעָ֥ם
מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֖ל
לֵאמֹ֑ר
קָשַׁ֨ר
עָלֶ֜יךָ
עָמ֗וֹס
בְּקֶ֙רֶב֙
בֵּ֣ית
יִשְׂרָאֵ֔ל
לֹא־תוּכַ֣ל
הָאָ֔רֶץ
לְהָכִ֖יל
אֶת־כָּל־דְּבָרָֽיו:
[יא]
כִּי־כֹה֙
אָמַ֣ר
עָמ֔וֹס
בַּחֶ֖רֶב
יָמ֣וּת
יָרָבְעָ֑ם
וְיִ֨שְׂרָאֵ֔ל
גָּלֹ֥ה
יִגְלֶ֖ה
מֵעַ֥ל
אַדְמָתֽוֹ:
ס
[יב]
וַיֹּ֤אמֶר
אֲמַצְיָה֙
אֶל־עָמ֔וֹס
חֹזֶ֕ה
לֵ֥ךְ
בְּרַח־לְךָ֖
אֶל־אֶ֣רֶץ
יְהוּדָ֑ה
וֶאֱכָל־שָׁ֣ם
לֶ֔חֶם
וְשָׁ֖ם
תִּנָּבֵֽא:
[יג]
וּבֵֽית־אֵ֔ל
לֹא־תוֹסִ֥יף
ע֖וֹד
לְהִנָּבֵ֑א
כִּ֤י
מִקְדַּשׁ־מֶ֙לֶךְ֙
ה֔וּא
וּבֵ֥ית
מַמְלָכָ֖ה
הֽוּא:
[יד]
וַיַּ֤עַן
עָמוֹס֙
וַיֹּ֣אמֶר
אֶל־אֲמַצְיָ֔ה
לֹא־נָבִ֣יא
אָנֹ֔כִי
וְלֹ֥א
בֶן־נָבִ֖יא
אָנֹ֑כִי
כִּי־בוֹקֵ֥ר
אָנֹ֖כִי
וּבוֹלֵ֥ס
שִׁקְמִֽים:
[טו]
וַיִּקָּחֵ֣נִי
יְהוָ֔ה
מֵאַחֲרֵ֖י
הַצֹּ֑אן
וַיֹּ֤אמֶר
אֵלַי֙
יְהוָ֔ה
לֵ֥ךְ
הִנָּבֵ֖א
אֶל־עַמִּ֥י
יִשְׂרָאֵֽל:
[טז]
וְעַתָּ֖ה
שְׁמַ֣ע
דְּבַר־יְהוָ֑ה
אַתָּ֣ה
אֹמֵ֗ר
לֹ֤א
תִנָּבֵא֙
עַל־יִשְׂרָאֵ֔ל
וְלֹ֥א
תַטִּ֖יף
עַל־בֵּ֥ית
יִשְׂחָֽק:
[יז]
לָכֵ֞ן
כֹּה־אָמַ֣ר
יְהוָ֗ה
אִשְׁתְּךָ֞
בָּעִ֤יר
תִּזְנֶה֙
וּבָנֶ֤יךָ
וּבְנֹתֶ֙יךָ֙
בַּחֶ֣רֶב
יִפֹּ֔לוּ
וְאַדְמָתְךָ֖
בַּחֶ֣בֶל
תְּחֻלָּ֑ק
וְאַתָּ֗ה
עַל־אֲדָמָ֤ה
טְמֵאָה֙
תָּמ֔וּת
וְיִ֨שְׂרָאֵ֔ל
גָּלֹ֥ה
יִגְלֶ֖ה
מֵעַ֥ל
אַדְמָתֽוֹ:
פ
פרק ז
(א)
כה
הראני
יי'
-
נתחלף
הסגול
בחרק.
והנה
השם
יוצר
ארבה
לבוא
בתחילת
עלות
הלקש
-
הם
השבלים
בשעה
שמתמלאות;
מלשון
"מלקוש"
(זכ'
י
,
א).
והנה
לקש
אַחֵר
היה
עולה
אחר
גזי
המלך
-
הוא
חיל
ארבה;
מלשון
"ויגז
שלוים"
(במ'
יא
,
לא).
(ב)
והנה
אם
כלה
לאכל
את
עשב
הארץ
-
שגדל
בתחילה
,
והיה
רוצה
לחזור
ולאכול
אותו
שגדל
לאחר
מיכן
,
שלא
יישאר
לו
שום
פליטה;
ונתפללתי
שינחם
מן
הרעה
-
וניחם
(ראה
להלן
,
ג).
מי
יקום
יעקב
-
'יוצא
באחר'
,
כמו
'יקים';
ודומה
לו
"ושב
יי'
אלהיך
את
שבותך"
(דב'
ל
,
ג)
,
שהוא
כמו
'והשיב'.
(ד)
ואכלה
את
החלק
-
כל
חלק
יעקב.
(ז)
ובידו
אנך
-
קו
המדה
(ע"פ
יר'
לא
,
לח).
(ח)
הנני
שם
אנך
-
קו
המדה
,
בקרב
עמי
-
שאשפטנו
מדה
כנגד
מדה
ולא
אעבור
על
מדותיי.
(יב-יג)
ואכל
שם
לחם
ושם
תנבא
-
כדרך
הנביאים
שהיו
מתנבאים
להם
עבור
אכל
לחם.
והֵנָה
לא
תנבא
,
כי
בית
ממלכה
הוא
,
ואינך
יכול
לרמות
כאן;
לך
בארץ
יהודה
ותרמה.
(יד)
לא
נביא
אנכי
-
המתנבא
בעבור
לחם
,
ולא
בן
נביא
-
המתנבא
ללחם.
כי
אני
עשיר
,
בוקר
ובולס
שקמים
-
אין
לו
דומה;
תיקון
עבודת
השקמים:
בולס.
(טו)
ויקחני
יי'
מאחרי
הצאן
-
ושלחני
להתנבא
לכם
,
ולא
בעבור
לחם
אני
מתנבא
(ראה
לעיל
,
יב
-
יג).