מאגר הכתר עמוס פרק ח עם פירוש רש"י

פרק ח
(א) כלוב קיץ - סל מלא סופי תאנים , שאינן טובות. [תרגום: "מן מלי סייופי קייטא"; הרעות נלקטות בסוף הקיץ , שאינן מתבשלות.] (ג) שירות היכל - שהם משוררים בתוך היכליהם במשתאותיהם. רב הפגר - [תרגם יונתן:] "סגי פגרי קטילין". בכל מקום השליך הס - "בכל אתר יימר רמי סליק" (ת"י): השליכו מכאן , הסירו מכאן הפגרים האלה! [השליך הס - לשון עשוי: מושלך ומושתק.] (ד) השואפים - הבולעים אביון. ולשבית - כמו 'ולהשבית'; ודוגמתו "לשמיד מעוזניה" (יש' כג , יא); "ללכת לגיד ביזרעאל" (מ"ב ט , טו). (ה) מתי יעבר החדש - זו היא השאיפה (ראה לעיל , ד): מצפים עת תתייקר התבואה וימכרו לעניים בריבית , ויטלו שדותיהם. יעבר החדש - תירגם יונתן: מתי תתעבר השנה , ויבא חדש העיבור; ולשון הארכה הוא , כמו "העביר המועד" (יר' מו , יז). לפי שדוחין את הקרבת העומר , והשנה נמשכת , והישן מתייקר. [ונשבירה שבר - אין 'שבר' בכל מקום במוכר וקונה אלא לעניין תבואה. ועיקר לשון התבואה של שבר 'אנוניר' בלעז.] השבת ונפתחה בר - מתי תבא השמיטה ותייקר התבואה ונפתחה אוצרות בר שלנו. להקטין איפה - נמכור במדה קטנה , ואת כספנו נקבל בשקל גדול. (ו) בעבור נעלים - "בדיל דיחסנון" (ת"י). ומפל בר נשביר - "ומהממת עיבורא נזבין" (ת"י) - את הפסולת שמפילין מן החיטין בנפה , נמכור ביוקר לעניים. (ז) [נשבע יי' בגאון יעקב - בית המקדש. כאומר: 'המעון הזה'.] (ח) העל זאת לא תאבל הארץ (ע"פ יר' ד , כח) - וכי אין עון זה כדַי שתחרב הארץ עליו?! ועלתה כאור כלה - ובמקום אחר הוא אומר "ועלתה כיאר כלה" (עמ' ט , ה) , ויונתן תירגם שניהם בשוה: "ויסק עלה מלך במשריין דסגיאין כמי נהרא ויחפינה כולה". וקשה בעיני לפרש כאר כמו "כיאור". ויש לפרשו כמו "יפיץ ענן אורו" (איוב לז , יא); "על כפים כסה אור" (שם לו , לב): ועלתה כענן גשם , כולה אפילה וחשיכה. ונגרשה ונשקעה כיאר (בנוסחנו: כיאור) מצרים - נילוס עולה אחת לארבעים שנה ומשקה את הארץ; וכשהוא עולה , מעלה רפש וטיט על שפתו , וכשגמר מהשקות חוזר אל גדותיו , ומֵימיו מצטללין; והוא קרוי 'שיקוע' , שהטיט העוכר את מימיו נשקע. ונגרשה - כמו "ויגרשו מימיו רפש וטיט" (יש' נז , כ). אף הארץ תקיא רשעים שבתוכה , ואחרי כן תנוח. (ט) והבאתי השמש בצהרים - כשיהא להם שלום גדול , תבא להם מפלת פתאום. ואמרו רבותינו (ראה מו"ק כה , ב): זה יומו של יאשיהו , שמת בחרב של שלום; כמו שאמרו רבותינו (ראה תענית כב , א - ב): אין לך חרב של שלום יותר משל פרעה נכה , שאמר לו ליאשיהו: "מה לי ולך מלך יהודה לא עליך אתה היום" (דה"ב לה , כא) - לא עליך , אתה , אני בא היום , כי אם לעבר דרך ארצך "אל בית מלחמתי" (שם). השמש - מלכות בית דוד נמשלה לשמש , שנאמר "וכסאו כשמש נגדי" (תה' פט , לז). (י) והפכתי חגיכם לאבל - כעניין שנאמר "וכל יהודה וירושלם מתאבלים על יאשיהו" (דה"ב לה , כד). וכל שיריכם לקינה - כעניין שנאמר "ויאמרו כל השרים והשרות בקינותיהם" (שם , כה). כאבל יחיד - כאבל שמתאבל אב על בן יחידו. [ואחריתה של פורענות כיום מר - יום שמתו מוטל לפניו , שהוא מר מן האבל.] (יא) כי אם לשמוע וגו' - שתפסוק מכם רוח הקדש (ראה שבת קלח , ב). (יב) [ונעו מים ועד (בנוסחנו: עד) ים - ים אוקיינוס מקיף כל העולם בהיקיפו ומצפון ועד מזרח.] (יג) תתעלפנה - תברח רוחם , 'פשמיר' בלעז; וכן "ויתעלף" דיונה (ד , ח) , וכן "עצי השדה עליו עולפה" (יח' לא , טו); וכן בלשון משנה (חולין ג , ב): שמא יתעלפה. (יד) חי אלהיך דן - אחד מן העגלים שהעמיד ירבעם בדן (ראה מ"א יב , כט). [וחי דרך באר שבע - כבר פירשתיו אצל "ובאר שבע אל (בנוסחנו: לא) תעבורו" (עמ' ה , ה).]