מאגר הכתר עמוס פרק ח עם פירוש ר' אליעזר מבלגנצי

פרק ח
[א] כֹּ֥ה הִרְאַ֖נִי אֲדנָ֣י יְהֹוִ֑ה וְהִנֵּ֖ה כְּל֥וּב קָֽיִץ:
[ב] וַיֹּ֗אמֶר מָֽה־אַתָּ֤ה רֹאֶה֙ עָמ֔וֹס וָאֹמַ֖ר כְּל֣וּב קָ֑יִץ וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י בָּ֤א הַקֵּץ֙ אֶל־עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לֹא־אוֹסִ֥יף ע֖וֹד עֲב֥וֹר לֽוֹ:
[ג] וְהֵילִ֜ילוּ שִׁיר֤וֹת הֵיכָל֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא נְאֻ֖ם אֲדנָ֣י יְהֹוִ֑ה רַ֣ב הַפֶּ֔גֶר בְּכָל־מָק֖וֹם הִשְׁלִ֥יךְ הָֽס: פ
[ד] שִׁמְעוּ־זֹ֕את הַשֹּׁאֲפִ֖ים אֶבְי֑וֹן וְלַשְׁבִּ֖ית עֲנִוֵּי־עֲנִיֵּי־אָֽרֶץ:
[ה] לֵאמֹ֗ר מָתַ֞י יַעֲבֹ֤ר הַחֹ֙דֶשׁ֙ וְנַשְׁבִּ֣ירָה שֶּׁ֔בֶר וְהַשַּׁבָּ֖ת וְנִפְתְּחָה־בָּ֑ר לְהַקְטִ֤ין אֵיפָה֙ וּלְהַגְדִּ֣יל שֶׁ֔קֶל וּלְעַוֵּ֖ת מֹאזְנֵ֥י מִרְמָֽה:
[ו] לִקְנ֤וֹת בַּכֶּ֙סֶף֙ דַּלִּ֔ים וְאֶבְי֖וֹן בַּעֲב֣וּר נַעֲלָ֑יִם וּמַפַּ֥ל בַּ֖ר נַשְׁבִּֽיר:
[ז] נִשְׁבַּ֥ע יְהוָ֖ה בִּגְא֣וֹן יַעֲקֹ֑ב אִם־אֶשְׁכַּ֥ח לָנֶ֖צַח כָּל־מַעֲשֵׂיהֶֽם:
[ח] הַ֤עַל זֹאת֙ לֹא־תִרְגַּ֣ז הָאָ֔רֶץ וְאָבַ֖ל כָּל־יוֹשֵׁ֣ב בָּ֑הּ וְעָלְתָ֤ה כָאֹר֙ כֻּלָּ֔הּ וְנִגְרְשָׁ֥ה וְנִשְׁקֳהָ֖ וְנִשְׁקֳעָ֖ה כִּיא֥וֹר מִצְרָֽיִם: פ
[ט] וְהָיָ֣ה׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא נְאֻם֙ אֲדנָ֣י יְהֹוִ֔ה וְהֵבֵאתִ֥י הַשֶּׁ֖מֶשׁ בַּֽצָּהֳרָ֑יִם וְהַחֲשַׁכְתִּ֥י לָאָ֖רֶץ בְּי֥וֹם אֽוֹר:
[י] וְהָפַכְתִּ֨י חַגֵּיכֶ֜ם לְאֵ֗בֶל וְכָל־שִֽׁירֵיכֶם֙ לְקִינָ֔ה וְהַעֲלֵיתִ֤י עַל־כָּל־מָתְנַ֙יִם֙ שָׂ֔ק וְעַל־כָּל־רֹ֖אשׁ קָרְחָ֑ה וְשַׂמְתִּ֙יהָ֙ כְּאֵ֣בֶל יָחִ֔יד וְאַחֲרִיתָ֖הּ כְּי֥וֹם מָֽר: פ
[יא] הִנֵּ֣ה׀ יָמִ֣ים בָּאִ֗ים נְאֻם֙ אֲדנָ֣י יְהֹוִ֔ה וְהִשְׁלַחְתִּ֥י רָעָ֖ב בָּאָ֑רֶץ לֹא־רָעָ֤ב לַלֶּ֙חֶם֙ וְלֹא־צָמָ֣א לַמַּ֔יִם כִּ֣י אִם־לִשְׁמֹ֔עַ אֵ֖ת דִּבְרֵ֥י יְהוָֽה:
[יב] וְנָעוּ֙ מִיָּ֣ם עַד־יָ֔ם וּמִצָּפ֖וֹן וְעַד־מִזְרָ֑ח יְשׁ֥וֹטְט֛וּ לְבַקֵּ֥שׁ אֶת־דְּבַר־יְהוָ֖ה וְלֹ֥א יִמְצָֽאוּ:
[יג] בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא תִּ֠תְעַלַּפְנָה הַבְּתוּלֹ֧ת הַיָּפ֛וֹת וְהַבַּחוּרִ֖ים בַּצָּמָֽא:
[יד] הַנִּשְׁבָּעִים֙ בְּאַשְׁמַ֣ת שֹׁמְר֔וֹן וְאָמְר֗וּ חֵ֤י אֱלֹהֶ֙יךָ֙ דָּ֔ן וְחֵ֖י דֶּ֣רֶךְ בְּאֵֽר־שָׁ֑בַע וְנָפְל֖וּ וְלֹא־יָק֥וּמוּ עֽוֹד: פ

פרק ח
(א) כלוב - כלי. קיץ - פירות גמורים ויבשים. (ב) בא הקץ - הגמירה. (ג) שירות היכל - שהם משוררים בהכלי עונג שלהם (ע"פ יש' יג , כב). השליך הס - כמו שפירשתי למעלה (עמ' ו , י). (ד) השאפים אביון - מושכים ושואבים חילו ונכסיו. ולשבית - ולהשבית מביניהם עניי ארץ ולישב לבדם בקרב הארץ (ע"פ יש' ה , ח). (ה) החדש והשבת - בכל המקרא כלה תפס חדש ושבת יחד; ולפי שימים פנוים ממלאכה היו להם , כמו "לא חדש ולא שבת" (מ"ב ד , כג); "וביום השבת יפתח וביום החדש יפתח" (יח' מו , א); "מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו" (יש' סו , כג); וכן הרבה. מתי יעבר החדש והשבת - שאין בהם שוקים , ולטורח היו עליהם. ונשבירה שבר להקטין איפה ולהגדיל שקל - למכור במדה קטנה ובסלע כבד וגדול; והמדות והמשקלות והשערים היו משתנין למחר החדשים והשבתות. (ו) לקנות בכסף דלים - לעבדים , ולקחת את נכסיהם בזול. בעבור נעלים - בשביל שהיו נעולים וסגורים בידם מרוב דוחק ורעב , ולא היו מחוננים אותם להעביטם די מחסורם (ע"פ דב' טו , ח). ומפל בר - וחסרון תבואת ביתם נשביר להם; כמו "לא נפל אנכי מכם" (איוב יב , ג). כל יוקר תבואה קורא 'שבר' (ראה בר' מב , א). (ז) בגאון יעקב - הוא מִקדשם. (ח) ועלתה כאור - כיאור. ונגרשה - רפש וטיט (ע"פ יש' נז , כ). ונשקעה - תיעשה טיט שקוע שאינו ראוי להלך בו. כיאר (בנוסחנו: כיאור) מצרים - שעולה ושוטף כל סביבותיו. (ט) והבאתי השמש - להם; כלומר: יום חשך יהיה להם. (י) חגיכם - שאתם חוגגים בתענוגים ושמחה. ואחריתה כיום מר - כלומר , שאף באחריתה לא יוכלו להתנחם , שתמיד יהיה לכם חדש כתחילתו. (יא-יב) כי אם לשמע דבר (בנוסחנו: את דברי) יי' - שכל כך ירבו הצרות תכופות , שישוטטו לבקש... דבר יי' - מה אחריתם (ע"פ דב' לב , כ) , אם כה יהיה כל הימים?! (יג) תתעלפנה - עטיפת רוח (ראה תה' עז , ד) ונשימה חזקה , מרוב צוקת הנפש.