פרק ח
[א]
כֹּ֥ה
הִרְאַ֖נִי
אֲדנָ֣י
יְהֹוִ֑ה
וְהִנֵּ֖ה
כְּל֥וּב
קָֽיִץ:
[ב]
וַיֹּ֗אמֶר
מָֽה־אַתָּ֤ה
רֹאֶה֙
עָמ֔וֹס
וָאֹמַ֖ר
כְּל֣וּב
קָ֑יִץ
וַיֹּ֨אמֶר
יְהוָ֜ה
אֵלַ֗י
בָּ֤א
הַקֵּץ֙
אֶל־עַמִּ֣י
יִשְׂרָאֵ֔ל
לֹא־אוֹסִ֥יף
ע֖וֹד
עֲב֥וֹר
לֽוֹ:
[ג]
וְהֵילִ֜ילוּ
שִׁיר֤וֹת
הֵיכָל֙
בַּיּ֣וֹם
הַה֔וּא
נְאֻ֖ם
אֲדנָ֣י
יְהֹוִ֑ה
רַ֣ב
הַפֶּ֔גֶר
בְּכָל־מָק֖וֹם
הִשְׁלִ֥יךְ
הָֽס:
פ
[ד]
שִׁמְעוּ־זֹ֕את
הַשֹּׁאֲפִ֖ים
אֶבְי֑וֹן
וְלַשְׁבִּ֖ית
עֲנִוֵּי־עֲנִיֵּי־אָֽרֶץ:
[ה]
לֵאמֹ֗ר
מָתַ֞י
יַעֲבֹ֤ר
הַחֹ֙דֶשׁ֙
וְנַשְׁבִּ֣ירָה
שֶּׁ֔בֶר
וְהַשַּׁבָּ֖ת
וְנִפְתְּחָה־בָּ֑ר
לְהַקְטִ֤ין
אֵיפָה֙
וּלְהַגְדִּ֣יל
שֶׁ֔קֶל
וּלְעַוֵּ֖ת
מֹאזְנֵ֥י
מִרְמָֽה:
[ו]
לִקְנ֤וֹת
בַּכֶּ֙סֶף֙
דַּלִּ֔ים
וְאֶבְי֖וֹן
בַּעֲב֣וּר
נַעֲלָ֑יִם
וּמַפַּ֥ל
בַּ֖ר
נַשְׁבִּֽיר:
[ז]
נִשְׁבַּ֥ע
יְהוָ֖ה
בִּגְא֣וֹן
יַעֲקֹ֑ב
אִם־אֶשְׁכַּ֥ח
לָנֶ֖צַח
כָּל־מַעֲשֵׂיהֶֽם:
[ח]
הַ֤עַל
זֹאת֙
לֹא־תִרְגַּ֣ז
הָאָ֔רֶץ
וְאָבַ֖ל
כָּל־יוֹשֵׁ֣ב
בָּ֑הּ
וְעָלְתָ֤ה
כָאֹר֙
כֻּלָּ֔הּ
וְנִגְרְשָׁ֥ה
וְנִשְׁקֳהָ֖
וְנִשְׁקֳעָ֖ה
כִּיא֥וֹר
מִצְרָֽיִם:
פ
[ט]
וְהָיָ֣ה׀
בַּיּ֣וֹם
הַה֗וּא
נְאֻם֙
אֲדנָ֣י
יְהֹוִ֔ה
וְהֵבֵאתִ֥י
הַשֶּׁ֖מֶשׁ
בַּֽצָּהֳרָ֑יִם
וְהַחֲשַׁכְתִּ֥י
לָאָ֖רֶץ
בְּי֥וֹם
אֽוֹר:
[י]
וְהָפַכְתִּ֨י
חַגֵּיכֶ֜ם
לְאֵ֗בֶל
וְכָל־שִֽׁירֵיכֶם֙
לְקִינָ֔ה
וְהַעֲלֵיתִ֤י
עַל־כָּל־מָתְנַ֙יִם֙
שָׂ֔ק
וְעַל־כָּל־רֹ֖אשׁ
קָרְחָ֑ה
וְשַׂמְתִּ֙יהָ֙
כְּאֵ֣בֶל
יָחִ֔יד
וְאַחֲרִיתָ֖הּ
כְּי֥וֹם
מָֽר:
פ
[יא]
הִנֵּ֣ה׀
יָמִ֣ים
בָּאִ֗ים
נְאֻם֙
אֲדנָ֣י
יְהֹוִ֔ה
וְהִשְׁלַחְתִּ֥י
רָעָ֖ב
בָּאָ֑רֶץ
לֹא־רָעָ֤ב
לַלֶּ֙חֶם֙
וְלֹא־צָמָ֣א
לַמַּ֔יִם
כִּ֣י
אִם־לִשְׁמֹ֔עַ
אֵ֖ת
דִּבְרֵ֥י
יְהוָֽה:
[יב]
וְנָעוּ֙
מִיָּ֣ם
עַד־יָ֔ם
וּמִצָּפ֖וֹן
וְעַד־מִזְרָ֑ח
יְשׁ֥וֹטְט֛וּ
לְבַקֵּ֥שׁ
אֶת־דְּבַר־יְהוָ֖ה
וְלֹ֥א
יִמְצָֽאוּ:
[יג]
בַּיּ֨וֹם
הַה֜וּא
תִּ֠תְעַלַּפְנָה
הַבְּתוּלֹ֧ת
הַיָּפ֛וֹת
וְהַבַּחוּרִ֖ים
בַּצָּמָֽא:
[יד]
הַנִּשְׁבָּעִים֙
בְּאַשְׁמַ֣ת
שֹׁמְר֔וֹן
וְאָמְר֗וּ
חֵ֤י
אֱלֹהֶ֙יךָ֙
דָּ֔ן
וְחֵ֖י
דֶּ֣רֶךְ
בְּאֵֽר־שָׁ֑בַע
וְנָפְל֖וּ
וְלֹא־יָק֥וּמוּ
עֽוֹד:
פ
פרק ח
(א)
כלוב
-
כלי.
קיץ
-
פירות
גמורים
ויבשים.
(ב)
בא
הקץ
-
הגמירה.
(ג)
שירות
היכל
-
שהם
משוררים
בהכלי
עונג
שלהם
(ע"פ
יש'
יג
,
כב).
השליך
הס
-
כמו
שפירשתי
למעלה
(עמ'
ו
,
י).
(ד)
השאפים
אביון
-
מושכים
ושואבים
חילו
ונכסיו.
ולשבית
-
ולהשבית
מביניהם
עניי
ארץ
ולישב
לבדם
בקרב
הארץ
(ע"פ
יש'
ה
,
ח).
(ה)
החדש
והשבת
-
בכל
המקרא
כלה
תפס
חדש
ושבת
יחד;
ולפי
שימים
פנוים
ממלאכה
היו
להם
,
כמו
"לא
חדש
ולא
שבת"
(מ"ב
ד
,
כג);
"וביום
השבת
יפתח
וביום
החדש
יפתח"
(יח'
מו
,
א);
"מדי
חדש
בחדשו
ומדי
שבת
בשבתו"
(יש'
סו
,
כג);
וכן
הרבה.
מתי
יעבר
החדש
והשבת
-
שאין
בהם
שוקים
,
ולטורח
היו
עליהם.
ונשבירה
שבר
להקטין
איפה
ולהגדיל
שקל
-
למכור
במדה
קטנה
ובסלע
כבד
וגדול;
והמדות
והמשקלות
והשערים
היו
משתנין
למחר
החדשים
והשבתות.
(ו)
לקנות
בכסף
דלים
-
לעבדים
,
ולקחת
את
נכסיהם
בזול.
בעבור
נעלים
-
בשביל
שהיו
נעולים
וסגורים
בידם
מרוב
דוחק
ורעב
,
ולא
היו
מחוננים
אותם
להעביטם
די
מחסורם
(ע"פ
דב'
טו
,
ח).
ומפל
בר
-
וחסרון
תבואת
ביתם
נשביר
להם;
כמו
"לא
נפל
אנכי
מכם"
(איוב
יב
,
ג).
כל
יוקר
תבואה
קורא
'שבר'
(ראה
בר'
מב
,
א).
(ז)
בגאון
יעקב
-
הוא
מִקדשם.
(ח)
ועלתה
כאור
-
כיאור.
ונגרשה
-
רפש
וטיט
(ע"פ
יש'
נז
,
כ).
ונשקעה
-
תיעשה
טיט
שקוע
שאינו
ראוי
להלך
בו.
כיאר
(בנוסחנו:
כיאור)
מצרים
-
שעולה
ושוטף
כל
סביבותיו.
(ט)
והבאתי
השמש
-
להם;
כלומר:
יום
חשך
יהיה
להם.
(י)
חגיכם
-
שאתם
חוגגים
בתענוגים
ושמחה.
ואחריתה
כיום
מר
-
כלומר
,
שאף
באחריתה
לא
יוכלו
להתנחם
,
שתמיד
יהיה
לכם
חדש
כתחילתו.
(יא-יב)
כי
אם
לשמע
דבר
(בנוסחנו:
את
דברי)
יי'
-
שכל
כך
ירבו
הצרות
תכופות
,
שישוטטו
לבקש...
דבר
יי'
-
מה
אחריתם
(ע"פ
דב'
לב
,
כ)
,
אם
כה
יהיה
כל
הימים?!
(יג)
תתעלפנה
-
עטיפת
רוח
(ראה
תה'
עז
,
ד)
ונשימה
חזקה
,
מרוב
צוקת
הנפש.