מאגר הכתר עמוס פרק ט עם פירוש ראב"ע

פרק ט
(א) ראיתי - במראות הנבואה ראה כבוד השם ניצב על המזבח , וצוה לאחד מן המלאכים: הך הכפתור פתח בית יי'; כי כן המנהג לשום כפתור למעלה מן הפתח , והוא כעין תפוח אשר יסמכו עליו הספים. ובצעם - כמו 'ופצעם' מטעם המקום , כי יפָּצעו כל אנשי הבית , הם הכהנים. ואחריתם - בניהם; כמו "ולא לאחריתו" (דנ' יא , ד). (ב) אם יחתרו בשאול - למטה; וכתוב "ערום שאול נגדו" (איוב כו , ו). (ג) בראש הכרמל - "יערו וכרמלו" (יש' י , יח). ואם בקרקע הים - ישכנו נחש , והוא דג גדול דומה לנחש; וכתוב "נחש בריח... נחש עקלתון" (יש' כז , א). (ד) ואם - כל זה דבר הנביא להפחיד מי שאין לו לב להבין גבורת השם. ושמתי עיני - פירושו: לראותו , והנה הנכון הוא לטובה גם לרעה. (ה) ויי'... - הטעם: שיגזר גזירה עליה. ותמג - הפך תולדתה , כי היא יבשה. ואבלו כל יושבי בה - כדור המבול. ועלתה. וטעם ועלתה כיאור - שיעלה בתמוז. (ו) הבונה - הטעם להזכיר זה , כי הוא ברא הארץ וכל יושביה (ע"פ תה' עה , ד) , ואנה יוכלו להסתר ולברוח מפניו? והנה בכל הארץ יגע , ומיד תמוג (ראה לעיל , ו) , ואף כי חלק מאלפי אלפים הם בני אדם היושבים בה. ושב ואמר כי הארץ לא תעמד , כי אם בכח שמים. וה'מעלות' הם גלגלי הרוח והקור והאש , כי הם כולם גלגלים זה למעלה מזה; והנה אלה בין הארץ ובין השמים. ואגדתו הם החיים , על ארץ יסדה - שהם כאגודות. והזכיר פעם אחרת הקורא למי הים , לצורך החיים להוריד מטר; והטעם , כי אני הכינותי לבני האדם כל צרכם , והנה אטיב להם אם ישמעו בקולי. ואם מרדו בי - לא ימלטו , כי הכל בידי. (ז) הלא (בנוסחנו: הלוא) - אמר יפת: נשי הכושים הפקר , ואין איש יודע מי אביו; ואתם בני אב אחד הייתם , אינכם כמו הפלשתים מכפתור וארם מקיר , שנתערבו. ויתכן כי טעם הלא (בנוסחנו: הלוא) את ישראל העליתי - הנה דבר ידוע כי אני אביכם , וכן אמר משה: "הלא (בנוסחנו: הלוא) הוא אביך קנך" (דב' לב , ו); ומ"ם מארץ ישרת בעבור אחרת , וככה הוא: העליתיך ממצרים ומפלשתים ומכפתור , וארם מקיר. (ח) הנה - מי גרם לכם להיותכם כבני כושיים (ראה לעיל , ז) , שלא תדעוני? המלכים שלכם! כי כל מלכי ישראל עשו הרע. על כן אשמיד ממלכת ישראל , ולא יהיה עליכם מלך עוד בגלות שומרון והשבטים ביד מלך אשור וזהו: . (ט) והניעותי בכל הגוים - שגלו בחלח וחבור וערי מדי (ראה מ"ב יז , ו). וטעם לא יפול צרור ארצה (בנוסחנו: ארץ) - כאשר אמר כי לא ישמיד בית יעקב , רק ממלכתו לבדו (ראה לעיל , ח). ויפת אמר: כל ממלכות הארץ ישמיד , רק ישראל לבדו ישאר; ופרש "סכת דוד" (להלן , יא) על המשיח הבא מדויד; ונכון הוא. ואם על גלות השבטים , גם הוא נכון להיות "סכת דוד" על חזקיהו , שנמלט מכף סנחריב , ויצא שמו עד מרחוק (ע"פ דה"ב כו , טו; ראה דה"ב לב , כג) , וכן כתוב. (י) בחרב - כאשר יפל מה שאיננו דגן מהכברה שאין בו תועלת (ראה לעיל , ט); ככה יאבדו רשעי ישראל , שהם אומרים: בעבור רשעינו לא תקרב הרעה לבוא. ורבי ישועה אמר כי בעדינו - כמו 'אלינו'. (יא) ביום - 'יום' יאמר על העת. (יב) למען - זה הפסוק הפוך הוא , וככה פירושו: למען יירשו אשר נקרא שמי עליהם את שארית אדום וכל הגוים - אחרי מות סנחריב. ואם על המשיח , ברור הדבר הוא. (יג) הנה - עתה יספר שובע הארץ. תתמוגגנה - בחלב (ראה יואל ד , יח) , דרך קצרה. (יד-טו) ונטעו כרמים , ואני אנטעם על אדמתם כעץ שלא יזוז ממקומו; וככה "תביאמו ותטעימו" (שמ' טו , יז); וככה "אשתלנו" (יח' יז , כג).