מאגר הכתר עמוס פרק ט עם פירוש ר' ישעיה מטראני

פרק ט
[א] רָאִ֨יתִי אֶת־אֲדנָ֜י נִצָּ֣ב עַֽל־הַמִּזְבֵּ֗חַ וַיֹּאמֶר֩ הַ֨ךְ הַכַּפְתּ֜וֹר וְיִרְעֲשׁ֣וּ הַסִּפִּ֗ים וּבְצַ֙עַם֙ בְּרֹ֣אשׁ כֻּלָּ֔ם וְאַחֲרִיתָ֖ם בַּחֶ֣רֶב אֶהֱרֹ֑ג לֹֽא־יָנ֤וּס לָהֶם֙ נָ֔ס וְלֹא־יִמָּלֵ֥ט לָהֶ֖ם פָּלִֽיט:
[ב] אִם־יַחְתְּר֣וּ בִשְׁא֔וֹל מִשָּׁ֖ם יָדִ֣י תִקָּחֵ֑ם וְאִֽם־יַעֲלוּ֙ הַשָּׁמַ֔יִם מִשָּׁ֖ם אוֹרִידֵֽם:
[ג] וְאִם־יֵחָֽבְאוּ֙ בְּרֹ֣אשׁ הַכַּרְמֶ֔ל מִשָּׁ֥ם אֲחַפֵּ֖שׂ וּלְקַחְתִּ֑ים וְאִם־יִסָּ֨תְר֜וּ מִנֶּ֤גֶד עֵינַי֙ בְּקַרְקַ֣ע הַיָּ֔ם מִשָּׁ֛ם אֲצַוֶּ֥ה אֶת־הַנָּחָ֖שׁ וּנְשָׁכָֽם:
[ד] וְאִם־יֵלְכ֤וּ בַשְּׁבִי֙ לִפְנֵ֣י אֹֽיְבֵיהֶ֔ם מִשָּׁ֛ם אֲצַוֶּ֥ה אֶת־הַחֶ֖רֶב וַהֲרָגָ֑תַם וְשַׂמְתִּ֨י עֵינִ֧י עֲלֵיהֶ֛ם לְרָעָ֖ה וְלֹ֥א לְטוֹבָֽה:
[ה] וַאדנָ֨י יְהֹוִ֜ה הַצְּבָא֗וֹת הַנּוֹגֵ֤עַ בָּאָ֙רֶץ֙ וַתָּמ֔וֹג וְאָבְל֖וּ כָּל־י֣וֹשְׁבֵי בָ֑הּ וְעָלְתָ֤ה כַיְאֹר֙ כֻּלָּ֔הּ וְשָׁקְעָ֖ה כִּיאֹ֥ר מִצְרָֽיִם:
[ו] הַבּוֹנֶ֤ה בַשָּׁמַ֙יִם֙ מַעֲלוֹתָ֔ו מַעֲלוֹתָ֔יו וַאֲגֻדָּת֖וֹ עַל־אֶ֣רֶץ יְסָדָ֑הּ הַקֹּרֵ֣א לְמֵֽי־הַיָּ֗ם וַֽיִּשְׁפְּכֵ֛ם עַל־פְּנֵ֥י הָאָ֖רֶץ יְהוָ֥ה שְׁמֽוֹ: פ
[ז] הֲל֣וֹא כִבְנֵי֩ כֻשִׁיִּ֨ים אַתֶּ֥ם לִ֛י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל נְאֻם־יְהוָ֑ה הֲל֣וֹא אֶת־יִשְׂרָאֵ֗ל הֶעֱלֵ֙יתִי֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וּפְלִשְׁתִּיִּ֥ים מִכַּפְתּ֖וֹר וַאֲרָ֥ם מִקִּֽיר:
[ח] הִנֵּ֞ה עֵינֵ֣י׀ אֲדנָ֣י יְהֹוִ֗ה בַּמַּמְלָכָה֙ הַחַטָּאָ֔ה וְהִשְׁמַדְתִּ֣י אֹתָ֔הּ מֵעַ֖ל פְּנֵ֣י הָאֲדָמָ֑ה אֶ֗פֶס כִּ֠י לֹ֣א הַשְׁמֵ֥יד אַשְׁמִ֛יד אֶת־בֵּ֥ית יַעֲקֹ֖ב נְאֻם־יְהוָֽה:
[ט] כִּֽי־הִנֵּ֤ה אָֽנֹכִי֙ מְצַוֶּ֔ה וַהֲנִע֥וֹתִי בְכָֽל־הַגּוֹיִ֖ם אֶת־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֤ר יִנּ֙וֹעַ֙ בַּכְּבָרָ֔ה וְלֹא־יִפּ֥וֹל צְר֖וֹר אָֽרֶץ:
[י] בַּחֶ֣רֶב יָמ֔וּתוּ כֹּ֖ל חַטָּאֵ֣י עַמִּ֑י הָאֹמְרִ֗ים לֹֽא־תַגִּ֧ישׁ וְתַקְדִּ֛ים בַּעֲדֵ֖ינוּ הָרָעָֽה:
[יא] בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא אָקִ֛ים אֶת־סֻכַּ֥ת דָּוִ֖יד הַנֹּפֶ֑לֶת וְגָדַרְתִּ֣י אֶת־פִּרְצֵיהֶ֗ן וַהֲרִֽסֹתָיו֙ אָקִ֔ים וּבְנִיתִ֖יהָ כִּימֵ֥י עוֹלָֽם:
[יב] לְמַ֨עַן יִֽירְשׁ֜וּ אֶת־שְׁאֵרִ֤ית אֱדוֹם֙ וְכָל־הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר־נִקְרָ֥א שְׁמִ֖י עֲלֵיהֶ֑ם נְאֻם־יְהוָ֖ה עֹ֥שֶׂה זֹּֽאת: פ
[יג] הִנֵּ֨ה יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְנִגַּ֤שׁ חוֹרֵשׁ֙ בַּקֹּצֵ֔ר וְדֹרֵ֥ךְ עֲנָבִ֖ים בְּמֹשֵׁ֣ךְ הַזָּ֑רַע וְהִטִּ֤יפוּ הֶֽהָרִים֙ עָסִ֔יס וְכָל־הַגְּבָע֖וֹת תִּתְמוֹגַֽגְנָה:
[יד] וְשַׁבְתִּי֘ אֶת־שְׁב֣וּת עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וּבָנ֞וּ עָרִ֤ים נְשַׁמּוֹת֙ וְיָשָׁ֔בוּ וְנָטְע֣וּ כְרָמִ֔ים וְשָׁת֖וּ אֶת־יֵינָ֑ם וְעָשׂ֣וּ גַנּ֔וֹת וְאָכְל֖וּ אֶת־פְּרִיהֶֽם:
[טו] וּנְטַעְתִּ֖ים עַל־אַדְמָתָ֑ם וְלֹ֨א יִנָּתְשׁ֜וּ ע֗וֹד מֵעַ֤ל אַדְמָתָם֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תִּי לָהֶ֔ם אָמַ֖ר יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ:

פרק ט
(א) הך הכפתור - הוא מקום מושב עמודי החלון , והעמודים יוצאים ממנו כמו שיוצאין קני מנורה מן הכפתור (ראה שמ' כה , לה). ובצעם - כמו 'ובצעֵם' , ונתחלף הצרי בקמץ (בנוסחנו: ובצעַם); כמו "יי' זכרנו יברך" (תה' קטו , יב). והוא לשון מכה , כמו "ובעד השלח יפלו ולא (בנוסחנו: לא) יבצעו" (יואל ב , ח); תרגום "פתות אותה פתים" (וי' ב , ו): "בצע יתה ביצועין" (ת"א). (ה) ועלתה כיאור כולה - כמו היאור שעולה ומפזר מימיו , כך יתפזרו בגולה. (ו) ואגודתו על ארץ יסדה - כל דבר כבד ונאגד , הם העפר והאבנים והמים , יסדם למטה; והקלים , הם השמים והעֹלם , למעלה. (ז) הלא כבני כושיים אתם - אל תתגאו על שהעליתי אתכם ממצרים , לומר: כי אנחנו עמו ולא ירע לנו; כי גם הרבה אומות העליתי ממאסרם. (ח) בממלכה החטאה - שהמלכים היו מחטיאים אותם , ומבית מלכיהם אעשה כלייה ואשמידם , אבל בית יעקב לא אשמיד. (ט) כאשר ינוע בכברה ולא יפול צרור ארצה (בנוסחנו: ארץ) - כשבוררין הקמח כל הקמח יורד , והסובין הגסין נעים ונדים על הכברה , ואין צרור מהם נופל ארצה , שאינם מכילים בנקבי הכברה; כך אניע בית ישראל בגלות. וינוע הוא בניין 'נפעל' מן 'נע'; כמו "תכון תפילתי" (תה' קמא , ב); "יכונו דרכיי" (תה' קיט , ה). (יא) ביום ההוא - לאחר שאגלה אותם , עוד אחזור ואפדה אותם ואקים סוכת דוד הנופלת. וזה יהיה לעתיד לבוא; כי בבית שיני לא היו מלכי בית דוד , כי אם מלכי חשמונים שהיו כהנים , ומלכי הירודוס שהיו עבדים. (יג) וכל הגבעות תתמוגגנה - לשון ריכוך הוא; שיתרככו בחרישה ובזריעה: שיעבדו אותם.