מאגר הכתר עובדיה פרק א עם פירוש ר' יוסף כספי

פרק א
(א) חזון עובדיה - זה הנביא לא ייעד , רק שני דברים , והוא: חורבן אדום על יד החיה הראשונה (ראה דנ' ח , ג - ד) , ושוב עַמנו על יד החיה השנית (ראה שם , ה) ושיירשו ארץ אדום; כי לא ישוב אדום לממשלתו כדרך שאר העמים. וכבר קדם לעמוס: "למען יירשו את שארית אדום" (ט , יב). וגם שאר הנביאים הפליגו בהיות חורבן אדום נצחי; ויותר ישעיה (ראה רש"י יש' סג , א - ו). ואע"פ שבספר יוסיפון וזולתו נמצא ישוב גדול בארץ אדום וזרע אדום , אבל בָּרוב היו עבדים לישראל , כמו שמבואר שם. ובאור אלו הענינים 'אוצר יי'' יבא. (ב) קטון - בכמות ואיכות; אבל בזוי הוא באיכות לבד. (ג) אומר בלבו - כמה מזה בכתוב למינים רבים , ובאור הכל 'אוצר יי'' יבא. (ד) שים - נכון בעברי ובהגיון. (ה) נדמיתה - לנשחתים במוחלט; ורבים כן. וגם באור זה הכלל 'אוצר יי'' יבא. (ו) נבעו - נגלו. (ז) עד הגבול שלחוך וכו' - זה כענין דברי ירמיה לצדקיה , שיאמרו לו נשיו בעת החרבן (ראה יר' לח , כב); והוא הדין לבני ביתו ובני בריתו. וטעם לחמך - אוכלי לחמך. ובכלל , כי יועציו ועבדיו יעצוהו שלא יכנע למלך אשור , כמו שנהגו יועצי צדקיה; וכולם עבדו , כמו שפירש ירמיה (ראה יר' כז , ז). וגם זה 'אוצר יי'' יבא. וטעם ישימו מזור תחתיך - במקומך; כמו "וישבו תחתם" (דב' ב , יב). וטעם מזור - כי הוא רפואת מכה , כטעם "לא זורו ולא חובשו" (יש' א , ו); כי היו אומרים: לא תמוש ממקומך , כי כך וכך נעשה ולא יכבוש אותנו מלך אשור. לכן יאמר השם כי אין תבונה בו; כי אילו היה מבין , היה יודע כי מהשם הוא שהחיה הראשונה תמשול פעם אחת (ראה דנ' ח , ג - ד) , וכן כל חיה וחיה (ראה שם , ה - ט) , כמו שאמרו רבותינו ז"ל גם על השלישית (ראה ע"ז יח , א): אי אתה יודע שאומה זו מן השמים המליכוה? וכעס , כי השיב לו החסיד ההוא: מן השמים ירחמו. ואין ספק כי הגוער היה חכם מן הנגער שם. וגם באור כל זה 'אוצר יי'' יבא. (ט) למען יכרת - זה סבה תכליתית ממין - מה; ובמקום אחר כתוב "למען יכרת" (הו' ח , ד) שאינו מזה המין. ובאור גם זה 'אוצר יי'' יבא. (י) מחמס אחיך יעקב - זה נתינת סיבה לזכור 'עשו' (ראה לעיל , ח - ט); והטעם: על זרע יעקב הנמצאים עתה. וכן המכוון ב'עשו'. וגם באור זה 'אוצר יי'' יבא. (יא) ביום עמדך מנגד - כטעם "ואתה תעמוד מנגד" (ראה ש"ב יח , יג); וענין זה - שלא יזיק ולא יועיל. ויותר קשה: גם אתה כאחד מהם - כי קצתם באו להזיק. וכן "ואל תרא" (להלן , יב) הוא ממין הראשון; "ואל תשלחנה בחילו" (להלן , יג) , "ואל תעמוד על הפרק" (להלן , יד) - הוא מהמין השני. (יב) וטעם נכרו - זָרוּת חליו וצרתו. (יג) וטעם תשלחנה - כנוי לידים. (יד) הפרק - פרשת דרכים. ואל תסגר שרידיו - לאנשי אשור; כטעם "לא תסגיר עבד אל אדוניו" (דב' כג , טז). (טו) כי קרוב יום יי' על כל הגוים - גם זה 'אוצר יי'' יבא. (טז) שתיתם - היותר נאות אצלי שזה כנוי לישראל , אשר הנביא מדבר להם; וכן אמר ירמיה (ראה יר' כה , כח). וגם זה 'אוצר יי'' יבא. ולעו - וישחתו. כלא (בנוסחנו: כלוא) היו - שם בלתי נשלם. (יז) ובהר ציון תהיה פליטה - בקום החיה השנית (ראה פירושו לפס' א). ולא כן לבית עשו , אבל ישראל יירשו גם הם שעיר; וזה מבואר בספר יוסיפון. וגם בימי חשמונאי ובניו היו בני שעיר כלם עבדים ונמולים. ושם יעויין. (יט) הנגב והשפלה - רמז לבני ישראל , כי הם דרומיים לחיה הראשונה (ראה פירושו לפס' א) שהשחיתם. וירשו את שדה אפרים ואת שדה שמרון - וכי כמה וכמה מעשרת השבטים ומשבט יהודה ובנימין בזמן בית שני שבו וירשו כל ארץ ישראל ושומרון וגלעד וזולת זה מגבוליהם; אבל לא כל יהודה ולא כל עשרת השבטים. וכל זה למוד למי שהוא בקי בכל ספרי הנביאים , וגם ראה וידע ספורי יוסיפון בענין זמן בית שני. וכל מה שכתוב שם הוא אמת. (כ) וגלת החל וכו' - מטעם "תחלה" (בר' יג , ג). ואמרוֹ אשר כנענים - אשר הם אז היו כנענים , כלומר: רוכלים פחותים , כמו שהפליג "כנעניה נכבדי ארץ" (יש' כג , ח). ואין ספק מטבע הדבר עצמו , ומצד שאנו רואים כמו זה תמיד , כי מיום שנחלקה מלכות בית דוד ונתעוררו הבלבולים בעמנו ביניהם , וכל שכן אחרי כן , כי צוה יי' ליעקב סביביו צריו (ע"פ איכה א , יז) , וכל שכן בקום החיה הראשונה (ראה פירושו לפס' א) - כי רבים מעמנו הלכו , להיות נפשם לשלל ולחַיות נפשיהם ובניהם , לצרפת ולספרד; והיו רוכלים נושאים מחטים והדומה לזה או יותר ענינים , וכן אנחנו היום. וכל ההולכים או קצתם שבו לארץ ישראל בשוב בית שני. וכן יהיה לנו בענין בית שלישי.