מאגר הכתר עובדיה פרק א עם פירוש ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד

פרק א
[א] חֲז֖וֹן עֹבַדְיָ֑ה כֹּֽה־אָמַר֩ אֲדנָ֨י יְהֹוִ֜ה לֶאֱד֗וֹם שְׁמוּעָ֨ה שָׁמַ֜עְנוּ מֵאֵ֤ת יְהוָה֙ וְצִיר֙ בַּגּוֹיִ֣ם שֻׁלָּ֔ח ק֛וּמוּ וְנָק֥וּמָה עָלֶ֖יהָ לַמִּלְחָמָֽה:
[ב] הִנֵּ֥ה קָטֹ֛ן נְתַתִּ֖יךָ בַּגּוֹיִ֑ם בָּז֥וּי אַתָּ֖ה מְאֹֽד:
[ג] זְד֤וֹן לִבְּךָ֙ הִשִּׁיאֶ֔ךָ שֹׁכְנִ֥י בְחַגְוֵי־סֶ֖לַע מְר֣וֹם שִׁבְתּ֑וֹ אֹמֵ֣ר בְּלִבּ֔וֹ מִ֥י יוֹרִדֵ֖נִי אָֽרֶץ:
[ד] אִם־תַּגְבִּ֣יהַּ כַּנֶּ֔שֶׁר וְאִם־בֵּ֥ין כּוֹכָבִ֖ים שִׂ֣ים קִנֶּ֑ךָ מִשָּׁ֥ם אוֹרִֽידְךָ֖ נְאֻם־יְהוָֽה:
[ה] אִם־גַּנָּבִ֤ים בָּאֽוּ־לְךָ֙ אִם־שׁ֣וֹדְדֵי לַ֔יְלָה אֵ֣יךְ נִדְמֵ֔יתָה הֲל֥וֹא יִגְנְב֖וּ דַּיָּ֑ם אִם־בֹּֽצְרִים֙ בָּ֣אוּ לָ֔ךְ הֲל֖וֹא יַשְׁאִ֥ירוּ עֹלֵלֽוֹת:
[ו] אֵ֚יךְ נֶחְפְּשׂ֣וּ עֵשָׂ֔ו נִבְע֖וּ מַצְפֻּנָֽיו:
[ז] עַֽד־הַגְּב֣וּל שִׁלְּח֗וּךָ כֹּ֚ל אַנְשֵׁ֣י בְרִיתֶ֔ךָ הִשִּׁיא֛וּךָ יָכְל֥וּ לְךָ֖ אַנְשֵׁ֣י שְׁלֹמֶ֑ךָ לַחְמְךָ֗ יָשִׂ֤ימוּ מָזוֹר֙ תַּחְתֶּ֔יךָ אֵ֥ין תְּבוּנָ֖ה בּֽוֹ:
[ח] הֲל֛וֹא בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא נְאֻם־יְהוָ֑ה וְהַאֲבַדְתִּ֤י חֲכָמִים֙ מֵֽאֱד֔וֹם וּתְבוּנָ֖ה מֵהַ֥ר עֵשָֽׂו:
[ט] וְחַתּ֥וּ גִבּוֹרֶ֖יךָ תֵּימָ֑ן לְמַ֧עַן יִכָּֽרֶת־אִ֛ישׁ מֵהַ֥ר עֵשָׂ֖ו מִקָּֽטֶל:
[י] מֵחֲמַ֛ס אָחִ֥יךָ יַעֲקֹ֖ב תְּכַסְּךָ֣ בוּשָׁ֑ה וְנִכְרַ֖תָּ לְעוֹלָֽם:
[יא] בְּיוֹם֙ עֲמָֽדְךָ֣ מִנֶּ֔גֶד בְּי֛וֹם שְׁב֥וֹת זָרִ֖ים חֵיל֑וֹ וְנָכְרִ֞ים בָּ֣אוּ שְׁעָרָ֗ו שְׁעָרָ֗יו וְעַל־יְרוּשָׁלִַם֙ יַדּ֣וּ גוֹרָ֔ל גַּם־אַתָּ֖ה כְּאַחַ֥ד מֵהֶֽם:
[יב] וְאַל־תֵּ֤רֶא בְיוֹם־אָחִ֙יךָ֙ בְּי֣וֹם נָכְר֔וֹ וְאַל־תִּשְׂמַ֥ח לִבְנֵֽי־יְהוּדָ֖ה בְּי֣וֹם אָבְדָ֑ם וְאַל־תַּגְדֵּ֥ל פִּ֖יךָ בְּי֥וֹם צָרָֽה:
[יג] אַל־תָּב֤וֹא בְשַֽׁעַר־עַמִּי֙ בְּי֣וֹם אֵידָ֔ם אַל־תֵּ֧רֶא גַם־אַתָּ֛ה בְּרָעָת֖וֹ בְּי֣וֹם אֵיד֑וֹ וְאַל־תִּשְׁלַ֥חְנָה בְחֵיל֖וֹ בְּי֥וֹם אֵידֽוֹ:
[יד] וְאַֽל־תַּעֲמֹד֙ עַל־הַפֶּ֔רֶק לְהַכְרִ֖ית אֶת־פְּלִיטָ֑יו וְאַל־תַּסְגֵּ֥ר שְׂרִידָ֖יו בְּי֥וֹם צָרָֽה:
[טו] כִּֽי־קָר֥וֹב יוֹם־יְהוָ֖ה עַל־כָּל־הַגּוֹיִ֑ם כַּאֲשֶׁ֤ר עָשִׂ֙יתָ֙ יֵעָ֣שֶׂה לָּ֔ךְ גְּמֻלְךָ֖ יָשׁ֥וּב בְּרֹאשֶֽׁךָ:
[טז] כִּ֗י כַּאֲשֶׁ֤ר שְׁתִיתֶם֙ עַל־הַ֣ר קָדְשִׁ֔י יִשְׁתּ֥וּ כָֽל־הַגּוֹיִ֖ם תָּמִ֑יד וְשָׁת֣וּ וְלָע֔וּ וְהָי֖וּ כְּל֥וֹא הָיֽוּ:
[יז] וּבְהַ֥ר צִיּ֛וֹן תִּהְיֶ֥ה פְלֵיטָ֖ה וְהָ֣יָה קֹ֑דֶשׁ וְיָֽרְשׁוּ֙ בֵּ֣ית יַעֲקֹ֔ב אֵ֖ת מוֹרָשֵׁיהֶֽם:
[יח] וְהָיָה֩ בֵית־יַעֲקֹ֨ב אֵ֜שׁ וּבֵ֧ית יוֹסֵ֣ף לֶהָבָ֗ה וּבֵ֤ית עֵשָׂו֙ לְקַ֔שׁ וְדָלְק֥וּ בָהֶ֖ם וַאֲכָל֑וּם וְלֹֽא־יִֽהְיֶ֤ה שָׂרִיד֙ לְבֵ֣ית עֵשָׂ֔ו כִּ֥י יְהוָ֖ה דִּבֵּֽר:
[יט] וְיָרְשׁ֨וּ הַנֶּ֜גֶב אֶת־הַ֣ר עֵשָׂ֗ו וְהַשְּׁפֵלָה֙ אֶת־פְּלִשְׁתִּ֔ים וְיָֽרְשׁוּ֙ אֶת־שְׂדֵ֣ה אֶפְרַ֔יִם וְאֵ֖ת שְׂדֵ֣ה שֹׁמְר֑וֹן וּבִנְיָמִ֖ן אֶת־הַגִּלְעָֽד:
[כ] וְגָלֻ֣ת הַֽחֵל־הַ֠זֶּה לִבְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֤ל אֲשֶֽׁר־כְּנַעֲנִים֙ עַד־צָ֣רְפַ֔ת וְגָלֻ֥ת יְרוּשָׁלִַ֖ם אֲשֶׁ֣ר בִּסְפָרַ֑ד יִרְשׁ֕וּ אֵ֖ת עָרֵ֥י הַנֶּֽגֶב:
[כא] וְעָל֤וּ מֽוֹשִׁעִים֙ בְּהַ֣ר צִיּ֔וֹן לִשְׁפֹּ֖ט אֶת־הַ֣ר עֵשָׂ֑ו וְהָיְתָ֥ה לַיהוָ֖ה הַמְּלוּכָֽה:

פרק א
(א) חזון עובדיה כה אמר יי' אלהים (לפנינו: אדני יי') לאדום - פירוש: זו הנבואה ראה עובדיה באדום. ואמר , כי השמיע הקדוש ברוך הוא בגוים , כאילו שלח ציר , שיתחברו ויקומו עליה למלחמה. (ג) זדון לבך השיאך שתשכון בחגוי סלע ותשים שבתך במרום , ותאמר בלבך: מי יורידני ארץ?! (ה) אם גנבים באו לך - פירוש: יאמר הנביא , כי אילו שיבאו על אדום אינם כמו גנבים; כי הגנבים יגנבו מה שדיי להם , והבוצרים ישאירו עוללות , אבל אילו - לא ישאירו כלום , כי הכל יהרגו. איך נדמיתה - איך נחתכתה הכל? ודמיונו: "נדמו עמי" (הו' ד , ו). (ו) נבעו מצפוניו - פירוש: נדרשו מצפוניו; ודמיונו: "ודרשת וחקרת" (דב' יג , טו) - תרגומו: "ותתבע ותבדוק" (ת"א); והוא מגזרת "אם תבעיון בעיו" (יש' כא , יב). (ז) עד הגבול שלחוך - פירוש: הלוו אותך; ודמיונו: "ואברהם הלך עמם לשלחם" (בר' יח , טז) - תרגומו: "לאלוואיהון" (ת"א). לחמך ישימו מזור תחתיך - פירוש: ובמקומך ישימו בלחם שלך מזור - חולי; ודמיונו: "לא יגהה מכם מזור" (הו' ה , יג) , שפירושו: לא יסיר מכם החלי. (ט) וחתו גבוריך תימן , עד שיכרת איש מהר עשו מקטל - מרב ההריגה. (י) מחמס שעשית באחיך יעקב תכסך בושה. (יא) ביום עמדך מנגד - פירוש: ביום שעמדת מנגד כשבאו זרים לשבות חילו , וכשבאו נכרים בשעריו ועל ירושלם הפילו גורל; וגם אתה היית כאחד מהם - מהאויבים. כי אדום היה באותו הזמן משועבד תחת ישראל , וכשבאו האויבים על ישראל , הם עשו יותר רע ושמחו; כמו שמעיד עליו הנביא: "שישי ושמחי בת אדום" (איכה ד , כא); "זכר יי' לבני אדום את יום ירושלם" (תה' קלז , ז). (יב-יג) ואל תרא ביום אחיך - פירוש: ולא היה לך לראות באחיך כשבא לו יום נכרו - יום שנסגר ביד אויב; ולא היה לך לשמוח בבני יהודה ביום אבדם; ולא היה לך לבוא בשער עמי ביום אידם; ולא היה לך לשלוח יד בחילו ביום אידו - כי היד היא לשון נקבה , על כן אמר תשלחנה. אל תרא ביום אחיך - אומר: יש 'ראיה' ובי"ת אחריה , שפירושה ליעוּג; כמו "כי ראו בארון אלהים" (לפנינו: יי'; ש"א ו , יט) , וכמו "ותבט עיני בשורי" (תה' צב , יב). (יד) ואל תעמד על הפרק - פירוש: ולא היה לך לעמוד על השער להכרית הפליטים שהיו בורחים. (טו) כאשר עשית - לישראל , יעשה לך הקדוש ברוך הוא. (יט) וירשו את הנגב ואת הר עשו ואת השפלה ואת הפלשתים; וירשו את שדה אפרים - שהיה שלם. (כ-כא) וגלות החל הזה - פירוש: מנהג העולם שעושין חומה קטנה לפני מגדל , משום מבצר וחוזק; ואותו מקום שהוא בין החומה ובין המגדל יקרא 'חיל'. יאמר הנביא: וגלות הזה שהוא מעט , שהוא יכיל בחיל בלבד - ירשו את ערי הנגב , ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה ליי' המלוכה.