מאגר הכתר עובדיה פרק א טקסט בלבד

פרק א
[א] חזון עבדיה כה־אמר אדני יהוה לאדום שמועה שמענו מאת יהוה וציר בגוים שלח קומו ונקומה עליה למלחמה:
[ב] הנה קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאד:
[ג] זדון לבך השיאך שכני בחגוי־סלע מרום שבתו אמר בלבו מי יורדני ארץ:
[ד] אם־תגביה כנשר ואם־בין כוכבים שים קנך משם אורידך נאם־יהוה:
[ה] אם־גנבים באו־לך אם־שודדי לילה איך נדמיתה הלוא יגנבו דים אם־בצרים באו לך הלוא ישאירו עללות:
[ו] איך נחפשו עשו נבעו מצפניו:
[ז] עד־הגבול שלחוך כל אנשי בריתך השיאוך יכלו לך אנשי שלמך לחמך ישימו מזור תחתיך אין תבונה בו:
[ח] הלוא ביום ההוא נאם־יהוה והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו:
[ט] וחתו גבוריך תימן למען יכרת־איש מהר עשו מקטל:
[י] מחמס אחיך יעקב תכסך בושה ונכרת לעולם:
[יא] ביום עמדך מנגד ביום שבות זרים חילו ונכרים באו שערו שעריו ועל־ירושלם ידו גורל גם־אתה כאחד מהם:
[יב] ואל־תרא ביום־אחיך ביום נכרו ואל־תשמח לבני־יהודה ביום אבדם ואל־תגדל פיך ביום צרה:
[יג] אל־תבוא בשער־עמי ביום אידם אל־תרא גם־אתה ברעתו ביום אידו ואל־תשלחנה בחילו ביום אידו:
[יד] ואל־תעמד על־הפרק להכרית את־פליטיו ואל־תסגר שרידיו ביום צרה:
[טו] כי־קרוב יום־יהוה על־כל־הגוים כאשר עשית יעשה לך גמלך ישוב בראשך:
[טז] כי כאשר שתיתם על־הר קדשי ישתו כל־הגוים תמיד ושתו ולעו והיו כלוא היו:
[יז] ובהר ציון תהיה פליטה והיה קדש וירשו בית יעקב את מורשיהם:
[יח] והיה בית־יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום ולא־יהיה שריד לבית עשו כי יהוה דבר:
[יט] וירשו הנגב את־הר עשו והשפלה את־פלשתים וירשו את־שדה אפרים ואת שדה שמרון ובנימן את־הגלעד:
[כ] וגלת החל־הזה לבני ישראל אשר־כנענים עד־צרפת וגלת ירושלם אשר בספרד ירשו את ערי הנגב:
[כא] ועלו מושעים בהר ציון לשפט את־הר עשו והיתה ליהוה המלוכה: