מאגר הכתר יונה פרק א עם פירוש רש"י

פרק א
(ב) וקרא עליה - את קריאתי [ל רעתם]. (ג) לברוח תרשישה - ים ששמו 'תרשיש' (ראה מ"א י , כב) , והוא בחוצה לארץ. אמר [בלבו]: אברח לי שם , שאין השכינה שורה בחוצה לארץ (ראה מכיל' בא פסחא א). אמר לו הקדוש ברוך הוא: חייך , יש לי שלוחים כיוצא בך לשלוח אחריך ולהביאך משם. משל לעבד כהן שברח מרבו ונכנס לבית הקברות. אמר לו רבו: יש לי עבדים כיוצא בך [לשלוח אחריך ולהביאך משם]. ומה ראה יונה שלא רצה לילך אל נינוה? אמר: הגוים קרובי תשובה הם; אם אתנבא להם ויעשו תשובה , נמצאתי מחייב את ישראל , שאין שומעין לדברי הנביאים (ראה מכיל' בא פסחא א). ויתן שכרה - הקדים לתת שכרה. ואין דרך יורדי הים ליתן שכר הספינה עד שעת יציאה , והוא הקדים; ולא עוד , אלא שנתן שכר כולה (ראה או"מ ע' 219 ). (ד) חשבה להשבר - נדמית כאילו משתברת. (ה) המלחים - בני אדם המנהיגים את הספינה. איש אל אלהיו - משבעים אומות היו שם (ראה פר"א י). (ו) רב החובל - שר המלחים; שאף הם נקראים "חובלי הים" (יח' כז , כט). ובלעז 'גוברנידורש'. מה לך נרדם - מה לך להיות נרדם? אין עתה עת רדם! יתעשת - לשון מחשבה; וכן "עשתונותיו" (תה' קמו , ד); "ומלכא עשית" דדניאל (ו , ד). (ז) לכו ונפילה גורלות - רואים היו שאר ספינות בים הולכות בשלום , ושלהם משתברת; אמרו: בשביל אחד ממנו הוא. כן מצינו בפרקי דרבי אליעזר (פר"א י). בשל מי (בנוסחנו: בשלמי) - במעשיו של מי ממנו. (ח) הגידה לנו באשר למי - למי חטאתָ , אשר בשביל כן הרעה הזאת לנו? [מה מלאכתך - שמא פשעת באומנותך?] ומאין תבא (בנוסחנו: תבוא) - שמא על אנשי אותו מקום נגזרה גזירה? [ומה (בנוסחנו: מה) ארצך - שנולדת בה?] ואי מזה עם אתה - שמא עמך חטאו? (ט) [עברי אנכי - ולא עמי חטאו. וסיפר להם כל המאורע , כדכתיב "כי הגיד להם" (להלן , י).] (י) מה זאת עשית - למה עשית כן [לברוח מלפני מושל כזה]?! (יג) ויחתרו האנשים - יָגעו ועסקו , כחותר במחתרת. (יד) בנפש האיש הזה - בעון שנשלח יד בנפשו. (טז) וידרו נדרים - שיתגיירו (ראה תנח' ויקרא ח).