פרק ג
[א]
וַיְהִ֧י
דְבַר־יְהוָ֛ה
אֶל־יוֹנָ֖ה
שֵׁנִ֥ית
לֵאמֹֽר:
[ב]
ק֛וּם
לֵ֥ךְ
אֶל־נִֽינְוֵ֖ה
הָעִ֣יר
הַגְּדוֹלָ֑ה
וּקְרָ֤א
אֵלֶ֙יהָ֙
אֶת־הַקְּרִיאָ֔ה
אֲשֶׁ֥ר
אָנֹכִ֖י
דֹּבֵ֥ר
אֵלֶֽיךָ:
[ג]
וַיָּ֣קָם
יוֹנָ֗ה
וַיֵּ֛לֶךְ
אֶל־נִֽינְוֵ֖ה
כִּדְבַ֣ר
יְהוָ֑ה
וְנִֽינְוֵ֗ה
הָיְתָ֤ה
עִיר־גְּדוֹלָה֙
לֵֽאלֹהִ֔ים
מַהֲלַ֖ךְ
שְׁלֹ֥שֶׁת
יָמִֽים:
[ד]
וַיָּ֤חֶל
יוֹנָה֙
לָב֣וֹא
בָעִ֔יר
מַהֲלַ֖ךְ
י֣וֹם
אֶחָ֑ד
וַיִּקְרָא֙
וַיֹּאמַ֔ר
ע֚וֹד
אַרְבָּעִ֣ים
י֔וֹם
וְנִֽינְוֵ֖ה
נֶהְפָּֽכֶת:
[ה]
וַֽיַּאֲמִ֛ינוּ
אַנְשֵׁ֥י
נִֽינְוֵ֖ה
בֵּאלֹהִ֑ים
וַיִּקְרְאוּ־צוֹם֙
וַיִּלְבְּשׁ֣וּ
שַׂקִּ֔ים
מִגְּדוֹלָ֖ם
וְעַד־קְטַנָּֽם:
[ו]
וַיִּגַּ֤ע
הַדָּבָר֙
אֶל־מֶ֣לֶךְ
נִֽינְוֵ֔ה
וַיָּ֙קָם֙
מִכִּסְא֔וֹ
וַיַּעֲבֵ֥ר
אַדַּרְתּ֖וֹ
מֵעָלָ֑יו
וַיְכַ֣ס
שַׂ֔ק
וַיֵּ֖שֶׁב
עַל־הָאֵֽפֶר:
[ז]
וַיַּזְעֵ֗ק
וַיֹּ֙אמֶר֙
בְּנִֽינְוֵ֔ה
מִטַּ֧עַם
הַמֶּ֛לֶךְ
וּגְדֹלָ֖יו
לֵאמֹ֑ר
הָאָדָ֨ם
וְהַבְּהֵמָ֜ה
הַבָּקָ֣ר
וְהַצֹּ֗אן
אַֽל־יִטְעֲמוּ֙
מְא֔וּמָה
אַ֨ל־יִרְע֔וּ
וּמַ֖יִם
אַל־יִשְׁתּֽוּ:
[ח]
וְיִתְכַּסּ֣וּ
שַׂקִּ֗ים
הָאָדָם֙
וְהַבְּהֵמָ֔ה
וְיִקְרְא֥וּ
אֶל־אֱלֹהִ֖ים
בְּחָזְקָ֑ה
וְיָשֻׁ֗בוּ
אִ֚ישׁ
מִדַּרְכּ֣וֹ
הָרָעָ֔ה
וּמִן־הֶחָמָ֖ס
אֲשֶׁ֥ר
בְּכַפֵּיהֶֽם:
[ט]
מִֽי־יוֹדֵ֣עַ
יָשׁ֔וּב
וְנִחַ֖ם
הָאֱלֹהִ֑ים
וְשָׁ֛ב
מֵחֲר֥וֹן
אַפּ֖וֹ
וְלֹ֥א
נֹאבֵֽד:
[י]
וַיַּ֤רְא
הָֽאֱלֹהִים֙
אֶת־מַ֣עֲשֵׂיהֶ֔ם
כִּי־שָׁ֖בוּ
מִדַּרְכָּ֣ם
הָרָעָ֑ה
וַיִּנָּ֣חֶם
הָאֱלֹהִ֗ים
עַל־הָרָעָ֛ה
אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר
לַעֲשׂוֹת־לָהֶ֖ם
וְלֹ֥א
עָשָֽׂה:
פרק ג
[א]
ויהי
דבר יהוה
אל יונה
שנית
לאמר:
[ב]
קום
לך
אל נינוה
העיר
הגדולה
וקרא
אליה
את הקריאה
אשר
אנכי
דבר
אליך:
[ג]
ויקם
יונה
וילך
אל נינוה
כדבר
יהוה
ונינוה
היתה
עיר גדולה
לאלהים
מהלך
שלשת
ימים:
[ד]
ויחל
יונה
לבוא
בעיר
מהלך
יום
אחד
ויקרא
ויאמר
עוד
ארבעים
יום
ונינוה
נהפכת:
[ה]
ויאמינו
אנשי
נינוה
באלהים
ויקראו צום
וילבשו
שקים
מגדולם
ועד קטנם:
[ו]
ויגע
הדבר
אל מלך
נינוה
ויקם
מכסאו
ויעבר
אדרתו
מעליו
ויכס
שק
וישב
על האפר:
[ז]
ויזעק
ויאמר
בנינוה
מטעם
המלך
וגדליו
לאמר
האדם
והבהמה
הבקר
והצאן
אל יטעמו
מאומה
אל ירעו
ומים
אל ישתו:
[ח]
ויתכסו
שקים
האדם
והבהמה
ויקראו
אל אלהים
בחזקה
וישבו
איש
מדרכו
הרעה
ומן החמס
אשר
בכפיהם:
[ט]
מי יודע
ישוב
ונחם
האלהים
ושב
מחרון
אפו
ולא
נאבד:
[י]
וירא
האלהים
את מעשיהם
כי שבו
מדרכם
הרעה
וינחם
האלהים
על הרעה
אשר דבר
לעשות להם
ולא
עשה: