מאגר הכתר יונה פרק ד עם פירוש ראב"ע

פרק ד
(א) וירע - שניחַם השם. (ב) ויתפלל - פירשתיו (יונה ב , ב). וניחם - תואר , כי על כן הוא קמוץ , כמשפט כל בניין 'נפעל'. (ג) ועתה - בעבור ראותו כי ישראל לא עשו תשובה , יפחד שתבא הרעה עליהם; על כן יתפלל: קח נא את נפשי - כדרך "מחני נא" (שמ' לב , לב); וכאשר בכה אלישע במשחו חזאל (ראה מ"ב ח , יב - יג). (ד) ויאמר. ההיטב - כמו "ואכות אותו טחון היטב" (דב' ט , כא): והטחן - טחינה שלימה , גמורה. והטעם: למה חרה לך על ככה? ויפת אמר: היחר לך שאיטיב אני למי שארצה? וזה הבל הוא. (ה) ויצא - שב להזכיר דבר יונה ואשר קרהו לפני מלאת ארבעים יום; כדרך "ויפגע במקום" (בר' כח , יא); גם "ויקח יוסף את שניהם" (בר' מח , יג). (ו) וימן... [קיקיון] - חכמי ספרד אומרים: דלעת או 'קרה'; ואין דרך לדעת מהו קיקיון. להציל לו מרעתו - מרוב חום השמש. ויש אומרים , כי בעבור שעמד במעי הדגה זמן ארוך , עור בשרו רך , ולא יוכל לסבול החום. (ז) וימן. למחרת - יום שמחתו בקיקיון (ראה לעיל , ו). (ח) ויהי. רוח קדים - ממזרח. חרישית - אמר רבי מרינוס (ראה השרשים: 'חרש') , שהיתה חזקה ומַשְמעת שאון עד שתחרשנה האזנים. ויתעלף - כמו "תתעלפנה" (עמ' ח , יג); "ותכס בצעיף ותתעלף" (בר' לח , יד); שהתעלף בבגדיו. (ט) ויאמר - השם שָׂם משל לנביאו , בעבור שחרה לו כי נחם השם. (י) ויאמר - הכתוב ידבר על דרך שיבינו השומעים; כי השם לא יעמול ככל הבריאוֹת. והנה הטעם: אתה חסתה (בנוסחנו: חסת) על דבר שאתה לא עשיתו , ואיך לא אחוס אני על מעשיי? (ראה להלן , יא) ומלת בן - בחירק , כמו "בן נון" (יהו' א , א); "והיה אם בן הכות הרשע" (דב' כה , ב). והנה לא שמח בקיקיון , רק יום אחד , מהבקר עד הערב. והנה היה מתחלת הלילה החל שיגדל , עד הבקר , ולערב החל לִיבש , וכעלות השחר כלו יבש; על כן אמר: שבן לילה היה ובן לילה אבד. (יא) ואני. שתים עשרה רבוא (בנוסחנו: רבו) - שלא חטאו , גם הבהמות. והנה דרך סברה , כי "נהפכת" (יונה ג , ד) - כמהפכת סדום (ע"פ דב' כט , כב); כי הדבר היה ידוע בכל העולם.