פרק ד
[א]
וַיֵּ֥רַע
אֶל־יוֹנָ֖ה
רָעָ֣ה
גְדוֹלָ֑ה
וַיִּ֖חַר
לֽוֹ:
[ב]
וַיִּתְפַּלֵּ֨ל
אֶל־יְהוָ֜ה
וַיֹּאמַ֗ר
אָנָּ֤ה
יְהוָה֙
הֲלוֹא־זֶ֣ה
דְבָרִ֗י
עַד־הֱיוֹתִי֙
עַל־אַדְמָתִ֔י
עַל־כֵּ֥ן
קִדַּ֖מְתִּי
לִבְרֹ֣חַ
תַּרְשִׁ֑ישָׁה
כִּ֣י
יָדַ֗עְתִּי
כִּ֤י
אַתָּה֙
אֵֽל־חַנּ֣וּן
וְרַח֔וּם
אֶ֤רֶךְ
אַפַּ֙יִם֙
וְרַב־חֶ֔סֶד
וְנִחָ֖ם
עַל־הָרָעָֽה:
[ג]
וְעַתָּ֣ה
יְהוָ֔ה
קַח־נָ֥א
אֶת־נַפְשִׁ֖י
מִמֶּ֑נִּי
כִּ֛י
ט֥וֹב
מוֹתִ֖י
מֵחַיָּֽי:
פ
[ד]
וַיֹּ֣אמֶר
יְהוָ֔ה
הַהֵיטֵ֖ב
חָ֥רָה
לָֽךְ:
[ה]
וַיֵּצֵ֤א
יוֹנָה֙
מִן־הָעִ֔יר
וַיֵּ֖שֶׁב
מִקֶּ֣דֶם
לָעִ֑יר
וַיַּעַשׂ֩
ל֨וֹ
שָׁ֜ם
סֻכָּ֗ה
וַיֵּ֤שֶׁב
תַּחְתֶּ֙יהָ֙
בַּצֵּ֔ל
עַ֚ד
אֲשֶׁ֣ר
יִרְאֶ֔ה
מַה־יִּהְיֶ֖ה
בָּעִֽיר:
[ו]
וַיְמַ֣ן
יְהוָֽה־אֱ֠לֹהִים
קִיקָי֞וֹן
וַיַּ֣עַל׀
מֵעַ֣ל
לְיוֹנָ֗ה
לִֽהְי֥וֹת
צֵל֙
עַל־רֹאשׁ֔וֹ
לְהַצִּ֥יל
ל֖וֹ
מֵרָעָת֑וֹ
וַיִּשְׂמַ֥ח
יוֹנָ֛ה
עַל־הַקִּֽיקָי֖וֹן
שִׂמְחָ֥ה
גְדוֹלָֽה:
[ז]
וַיְמַ֤ן
הָֽאֱלֹהִים֙
תּוֹלַ֔עַת
בַּעֲל֥וֹת
הַשַּׁ֖חַר
לַֽמָּחֳרָ֑ת
וַתַּ֥ךְ
אֶת־הַקִּֽיקָי֖וֹן
וַיִּיבָֽשׁ:
[ח]
וַיְהִ֣י׀
כִּזְרֹ֣חַ
הַשֶּׁ֗מֶשׁ
וַיְמַ֨ן
אֱלֹהִ֜ים
ר֤וּחַ
קָדִים֙
חֲרִישִׁ֔ית
וַתַּ֥ךְ
הַשֶּׁ֛מֶשׁ
עַל־רֹ֥אשׁ
יוֹנָ֖ה
וַיִּתְעַלָּ֑ף
וַיִּשְׁאַ֤ל
אֶת־נַפְשׁוֹ֙
לָמ֔וּת
וַיֹּ֕אמֶר
ט֥וֹב
מוֹתִ֖י
מֵחַיָּֽי:
[ט]
וַיֹּ֤אמֶר
אֱלֹהִים֙
אֶל־יוֹנָ֔ה
הַהֵיטֵ֥ב
חָרָֽה־לְךָ֖
עַל־הַקִּֽיקָי֑וֹן
וַיֹּ֕אמֶר
הֵיטֵ֥ב
חָֽרָה־לִ֖י
עַד־מָֽוֶת:
[י]
וַיֹּ֣אמֶר
יְהוָ֔ה
אַתָּ֥ה
חַ֙סְתָּ֙
עַל־הַקִּ֣יקָי֔וֹן
אֲשֶׁ֛ר
לֹא־עָמַ֥לְתָּ
בּ֖וֹ
וְלֹ֣א
גִדַּלְתּ֑וֹ
שֶׁבִּן־לַ֥יְלָה
הָיָ֖ה
וּבִן־לַ֥יְלָה
אָבָֽד:
[יא]
וַֽאֲנִי֙
לֹ֣א
אָח֔וּס
עַל־נִינְוֵ֖ה
הָעִ֣יר
הַגְּדוֹלָ֑ה
אֲשֶׁ֣ר
יֶשׁ־בָּ֡הּ
הַרְבֵּה֩
מִֽשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵ֨ה
רִבּ֜וֹ
אָדָ֗ם
אֲשֶׁ֤ר
לֹֽא־יָדַע֙
בֵּין־יְמִינ֣וֹ
לִשְׂמֹאל֔וֹ
וּבְהֵמָ֖ה
רַבָּֽה:
פרק ד
(א)
וירע
אל
יונה
רעה
גדולה
ויחר
לו
מאד
(לפנינו
ללא
'מאד')
-
בזה
שאלות
עמוקות
,
והכל
'אוצר
יי''
יבא.
(ג)
קח
נא
את
נפשי
-
וכן
אמר
אליה
(ראה
מ"א
יט
,
ד);
והראש
-
משה
רבינו
(ראה
במ'
יא
,
טו).
ובכל
זה
שאלות
רבות
ורבות
,
ובפרט
על
דברי
יונה
זה.
והכל
'אוצר
יי''
יבא.
(ד)
ויאמר
יי''
ההיטב
חרה
לך
-
ואין
עוד
,
לא
מהשם
ולא
ממנו
,
כמו
שיבוא
בשניה
עוד
(ראה
להלן
,
ט).
וגם
זה
'אוצר
יי''
יבא.
(ה)
עד
אשר
יראה
מה
יהיה
באחרית
העיר
-
גם
זה
'אוצר
יי''
יבא.
(ו)
וימן
יי'
,
וכן
"וימן
האלהים"
(להלן
,
ז)
,
"וימן
אלהים"
(להלן
,
ח)
-
גם
זה
'אוצר
יי''
יבא.
(ח)
ויאמר
טוב
מותי
מחיי
-
זה
לסבה
אחרת
זולת
בחירת
המות
שקדם
זכרו
(לעיל
,
ג).
וגם
זה
'אוצר
יי''
יבא.
(יא)
ואני
לא
אחוס
-
בתמה.
אומנם
באור
זה
הפסוק
כלו
-
יש
בו
שאלות
ותשובות
,
והכל
'אוצר
יי''
יבא.