מאגר הכתר יונה פרק ד עם פירוש ר' יוסף קרא

פרק ד
(ב) הלא (בנוסחנו: הלוא) זה דברי - זהו פירוש ל"ויחר לו" (לעיל , א). (ג) כי טוב מותי מחיי - לפי שהם יאמרו: נביא השקר אני , שניבאתי להם "עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת" (יונה ג , ד) ולא נהפכה. (ה) עד אשר אראה (לפנינו: יראה) מה יהיה בעיר - אם תתקיים נבואתי על נינוה שהקדוש ברוך הוא גזר עליה. (ו) להציל לו מרעתו - כשהטילוהו אל הים (ראה יונה א , טו) נפל כל שערו , שמי הים מלוחים ומעבירים מן האדם כל שערו , ולכך כשזרחה השמש עליו נתעלף (ראה להלן , ח). (ח) וימן אלהים רוח קדים חרישית - וזימן הקדוש ברוך הוא רוח גדולה שמשתיק ומחריב כל הרוחות לפניו , ונשא את הסוכה והקיקיון משם. (יא) שלא (לפנינו: אשר לא) ידע בין ימינו לשמאלו - והואיל ואינם יודעים בין טוב לרע , לכך איני פוקד עליהם חטאתם. ולפי ששבו מדרכם הרעה לא ניבא יונה פורענותם , וכשחזרו לשׂיאורם (ע"פ ירוש' ע"ז ב , ב [מא , א]) בא נחום וניבא עליהם פורענות; וכן הוא אומר: "משא נינוה ספר חזון נחום האלקושי" (נח' א , א).