מאגר הכתר שמות פרק א עם פירוש רשב"ם

פרק א
{פרשת שמות} [א] וְאֵ֗לֶּה שְׁמוֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַבָּאִ֖ים מִצְרָ֑יְמָה אֵ֣ת יַעֲקֹ֔ב אִ֥ישׁ וּבֵית֖וֹ בָּֽאוּ:
[ב] רְאוּבֵ֣ן שִׁמְע֔וֹן לֵוִ֖י וִיהוּדָֽה:
[ג] יִשָּׂשכָ֥ר זְבוּלֻ֖ן וּבִנְיָמִֽן:
[ד] דָּ֥ן וְנַפְתָּלִ֖י גָּ֥ד וְאָשֵֽׁר:
[ה] וַיְהִ֗י כָּל־נֶ֛פֶשׁ יֹצְאֵ֥י יֶֽרֶךְ־יַעֲקֹ֖ב שִׁבְעִ֣ים נָ֑פֶשׁ וְיוֹסֵ֖ף הָיָ֥ה בְמִצְרָֽיִם:
[ו] וַיָּ֤מָת יוֹסֵף֙ וְכָל־אֶחָ֔יו וְכֹ֖ל הַדּ֥וֹר הַהֽוּא:
[ז] וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל פָּר֧וּ וַֽיִּשְׁרְצ֛וּ וַיִּרְבּ֥וּ וַיַּעַצְמ֖וּ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֑ד וַתִּמָּלֵ֥א הָאָ֖רֶץ אֹתָֽם: פ
[ח] וַיָּ֥קָם מֶלֶךְ־חָדָ֖שׁ עַל־מִצְרָ֑יִם אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יָדַ֖ע אֶת־יוֹסֵֽף:
[ט] וַיֹּ֖אמֶר אֶל־עַמּ֑וֹ הִנֵּ֗ה עַ֚ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל רַ֥ב וְעָצ֖וּם מִמֶּֽנּוּ:
[י] הָ֥בָה נִֽתְחַכְּמָ֖ה ל֑וֹ פֶּן־יִרְבֶּ֗ה וְהָיָ֞ה כִּֽי־תִקְרֶ֤אנָה מִלְחָמָה֙ וְנוֹסַ֤ף גַּם־הוּא֙ עַל־שֹׂ֣נְאֵ֔ינוּ וְנִלְחַם־בָּ֖נוּ וְעָלָ֥ה מִן־הָאָֽרֶץ:
[יא] וַיָּשִׂ֤ימוּ עָלָיו֙ שָׂרֵ֣י מִסִּ֔ים לְמַ֥עַן עַנֹּת֖וֹ בְּסִבְלֹתָ֑ם וַיִּ֜בֶן עָרֵ֤י מִסְכְּנוֹת֙ לְפַרְעֹ֔ה אֶת־פִּתֹ֖ם וְאֶת־רַעַמְסֵֽס:
[יב] וְכַֽאֲשֶׁר֙ יְעַנּ֣וּ אֹת֔וֹ כֵּ֥ן יִרְבֶּ֖ה וְכֵ֣ן יִפְרֹ֑ץ וַיָּקֻ֕צוּ מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
[יג] וַיַּעֲבִ֧דוּ מִצְרַ֛יִם אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בְּפָֽרֶךְ:
[יד] וַיְמָרֲר֨וּ אֶת־חַיֵּיהֶ֜ם בַּעֲבֹדָ֣ה קָשָׁ֗ה בְּחֹ֙מֶר֙ וּבִלְבֵנִ֔ים וּבְכָל־עֲבֹדָ֖ה בַּשָּׂדֶ֑ה אֵ֚ת כָּל־עֲבֹ֣דָתָ֔ם אֲשֶׁר־עָבְד֥וּ בָהֶ֖ם בְּפָֽרֶךְ:
[טו] וַיֹּ֙אמֶר֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם לַֽמְיַלְּדֹ֖ת הָעִבְרִיֹּ֑ת אֲשֶׁ֨ר שֵׁ֤ם הָאַחַת֙ שִׁפְרָ֔ה וְשֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖ית פּוּעָֽה:
[טז] וַיֹּ֗אמֶר בְּיַלֶּדְכֶן֙ אֶת־הָעִבְרִיּ֔וֹת וּרְאִיתֶ֖ן עַל־הָאָבְנָ֑יִם אִם־בֵּ֥ן הוּא֙ וַהֲמִתֶּ֣ן אֹת֔וֹ וְאִם־בַּ֥ת הִ֖וא וָחָֽיָה:
[יז] וַתִּירֶ֤אןָ הַֽמְיַלְּדֹת֙ אֶת־הָ֣אֱלֹהִ֔ים וְלֹ֣א עָשׂ֔וּ כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אֲלֵיהֶ֖ן מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם וַתְּחַיֶּ֖יןָ אֶת־הַיְלָדִֽים:
[שני] [יח] וַיִּקְרָ֤א מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֙יִם֙ לַֽמְיַלְּדֹ֔ת וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ן מַדּ֥וּעַ עֲשִׂיתֶ֖ן הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַתְּחַיֶּ֖יןָ אֶת־הַיְלָדִֽים:
[יט] וַתֹּאמַ֤רְןָ הַֽמְיַלְּדֹת֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה כִּ֣י לֹ֧א כַנָּשִׁ֛ים הַמִּצְרִיֹּ֖ת הָעִבְרִיֹּ֑ת כִּֽי־חָי֣וֹת הֵ֔נָּה בְּטֶ֨רֶם תָּב֧וֹא אֲלֵהֶ֛ן הַמְיַלֶּ֖דֶת וְיָלָֽדוּ:
[כ] וַיֵּ֥יטֶב אֱלֹהִ֖ים לַֽמְיַלְּדֹ֑ת וַיִּ֧רֶב הָעָ֛ם וַיַּעַצְמ֖וּ מְאֹֽד:
[כא] וַיְהִ֕י כִּֽי־יָרְא֥וּ הַֽמְיַלְּדֹ֖ת אֶת־הָאֱלֹהִ֑ים וַיַּ֥עַשׂ לָהֶ֖ם בָּתִּֽים:
[כב] וַיְצַ֣ו פַּרְעֹ֔ה לְכָל־עַמּ֖וֹ לֵאמֹ֑ר כָּל־הַבֵּ֣ן הַיִּלּ֗וֹד הַיְאֹ֙רָה֙ תַּשְׁלִיכֻ֔הוּ וְכָל־הַבַּ֖ת תְּחַיּֽוּן: פ

פרק א
(א) ואלה שמות - מפני שרוצה לפרש ולומר "ובני ישראל פרו וישרצו" וגו' (להלן , ז) , הוצרך לכפול ולומר: בביאתם למצרים לא היו אלא "שבעים" (להלן , ה) , ואחר מות הדור ההוא "פרו וישרצו" (להלן , ז) , "ויקם מלך חדש" (להלן , ח) ונתחכם עליהם למעטם , ולא הועיל לו. (ו) וכל הדור ההוא - "שבעים נפש" (לעיל , ה). (ז) פרו - בהריון. וישרצו - לידה , שלא שִיכְּלָה הרחם; שבכל מקום קטנים קרויין 'שרץ על הארץ'. וירבו - גדלו , ונעשו הקטנים גדולים; שלא מתו בקטנותם. ויעצמו - שלא מתו אנשים , אלא חיו הרבה ועצמו במאד מאד , עד שנתמלאה הארץ אותם. וכן "והחצר מלאה... כבוד יי'" (יח' י , ד) - כמו 'מילאה'; וכן "ושוליו מלאים את ההיכל" (יש' ו , א) - כמו 'ממלאים את ההיכל'. (י) נתחכמה לו - שלא ירבה; שאם ירבה , והיה כי תקראנה מלחמה משנאינו כמו "ידה ליתד תשלחנה" (שו' ה , כו) - מצינו לשון יחיד אצל רבים. כי תקראנה - כי תארענה; כמו "מקראי קודש" (וי' כג , ב): "מערע קודשא" (ראה ת"א) , לשון 'מאורע' ונלחם בנו ועלה מן הארץ , לשוב אל ארץ אבותיהם , ולא טוב לנו לאבד עבדינו; וקרו ליה 'מלכותא קטיעא' (ראה יל"ש תצוה שפד). (יא) מיסים - מן הכפולים הוא , 'מסס'; כמו "פתות אותה פתים" (וי' ב , ו) מן 'פתת'. מסכנות - אוצרות; כמו "אל הסוכן הלז (לפנינו: הזה) לשבנא אשר על הבית" (ראה יש' כב , טו). (יב) כן ירבה - כמו כן הִרְבּוּ מלפני כן. ויקוצו - בחייהם; כמו "קצתי בחיי" (בר' כז , מו) , וכן "אשר אתה קץ מפני שני מלכיה" (יש' ז , טז). (יג) בפרך - לשון 'שברון' הוא; בתלמוד (ראה שבת קטו , א): מפרכין באגוזים. (יד) ובכל עבודה בשדה - חריש וקציר. את כל עבודתם - עם כל עבודתם , אשר עבדו בהם בתוך העיר בפרך. (טו) למיילדות העבריות - למיילדות שהם עבריות. (טז) על האבנים - על המשבר , כדאמר "באו בנים עד משבר" (מ"ב יט , ג); גם בכלי יוצר כתב בירמיה "עושה מלאכה על האבנים" (יח , ג). וחייה - טעמו למעלה , כמו מן 'שב' - "שבה" (שמ' ד , ז); מן "ארפכשד חי" (בר' יא , יב) יֵאמר לנקבה חייה. אבל "אילו חייה אלף שנים פעמיים" (קה' ו , ו) - טעמו למטה ולשון זכר , מגזרת 'עָשָה' , 'עָלָה' , 'רָאָה'. (יז) ותיראנה (בנוסחנו: ותיראן) - לשון 'יראה'; אבל "ותראנה" (בנוסחנו: ותראינה; יהו' כד , ז) בלא יו"ד - לשון 'ראייה' , שהרי יאמר "ותראהו" (שמ' ב , ו). ותחיין - אין חילוק בין פעלו לפעלתם. (יט) כי חיות הנה - בריאות ופקחות וממהרות לילד. (כא-כב) ויעש להם בתים - לשמרם פן ילכו לעבריות היולדות; וגם ויצו פרעה לכל עמו. לאמר - וכן אמר להם; שכן כל 'לאמר' שבתורה - כפל לשון של 'ויצו' , או של 'ויקרא' , או של 'וידבר' , או של 'ויאמר' , כמו שפירשתי ב'אלה תולדות נח' (לא נמצא בידינו).