מאגר הכתר שמות פרק א עם פירוש ראב"ע פירוש א - הקצר

פרק א
{פרשת שמות} [א] וְאֵ֗לֶּה שְׁמוֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַבָּאִ֖ים מִצְרָ֑יְמָה אֵ֣ת יַעֲקֹ֔ב אִ֥ישׁ וּבֵית֖וֹ בָּֽאוּ:
[ב] רְאוּבֵ֣ן שִׁמְע֔וֹן לֵוִ֖י וִיהוּדָֽה:
[ג] יִשָּׂשכָ֥ר זְבוּלֻ֖ן וּבִנְיָמִֽן:
[ד] דָּ֥ן וְנַפְתָּלִ֖י גָּ֥ד וְאָשֵֽׁר:
[ה] וַיְהִ֗י כָּל־נֶ֛פֶשׁ יֹצְאֵ֥י יֶֽרֶךְ־יַעֲקֹ֖ב שִׁבְעִ֣ים נָ֑פֶשׁ וְיוֹסֵ֖ף הָיָ֥ה בְמִצְרָֽיִם:
[ו] וַיָּ֤מָת יוֹסֵף֙ וְכָל־אֶחָ֔יו וְכֹ֖ל הַדּ֥וֹר הַהֽוּא:
[ז] וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל פָּר֧וּ וַֽיִּשְׁרְצ֛וּ וַיִּרְבּ֥וּ וַיַּעַצְמ֖וּ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֑ד וַתִּמָּלֵ֥א הָאָ֖רֶץ אֹתָֽם: פ
[ח] וַיָּ֥קָם מֶלֶךְ־חָדָ֖שׁ עַל־מִצְרָ֑יִם אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יָדַ֖ע אֶת־יוֹסֵֽף:
[ט] וַיֹּ֖אמֶר אֶל־עַמּ֑וֹ הִנֵּ֗ה עַ֚ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל רַ֥ב וְעָצ֖וּם מִמֶּֽנּוּ:
[י] הָ֥בָה נִֽתְחַכְּמָ֖ה ל֑וֹ פֶּן־יִרְבֶּ֗ה וְהָיָ֞ה כִּֽי־תִקְרֶ֤אנָה מִלְחָמָה֙ וְנוֹסַ֤ף גַּם־הוּא֙ עַל־שֹׂ֣נְאֵ֔ינוּ וְנִלְחַם־בָּ֖נוּ וְעָלָ֥ה מִן־הָאָֽרֶץ:
[יא] וַיָּשִׂ֤ימוּ עָלָיו֙ שָׂרֵ֣י מִסִּ֔ים לְמַ֥עַן עַנֹּת֖וֹ בְּסִבְלֹתָ֑ם וַיִּ֜בֶן עָרֵ֤י מִסְכְּנוֹת֙ לְפַרְעֹ֔ה אֶת־פִּתֹ֖ם וְאֶת־רַעַמְסֵֽס:
[יב] וְכַֽאֲשֶׁר֙ יְעַנּ֣וּ אֹת֔וֹ כֵּ֥ן יִרְבֶּ֖ה וְכֵ֣ן יִפְרֹ֑ץ וַיָּקֻ֕צוּ מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
[יג] וַיַּעֲבִ֧דוּ מִצְרַ֛יִם אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בְּפָֽרֶךְ:
[יד] וַיְמָרֲר֨וּ אֶת־חַיֵּיהֶ֜ם בַּעֲבֹדָ֣ה קָשָׁ֗ה בְּחֹ֙מֶר֙ וּבִלְבֵנִ֔ים וּבְכָל־עֲבֹדָ֖ה בַּשָּׂדֶ֑ה אֵ֚ת כָּל־עֲבֹ֣דָתָ֔ם אֲשֶׁר־עָבְד֥וּ בָהֶ֖ם בְּפָֽרֶךְ:
[טו] וַיֹּ֙אמֶר֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם לַֽמְיַלְּדֹ֖ת הָעִבְרִיֹּ֑ת אֲשֶׁ֨ר שֵׁ֤ם הָאַחַת֙ שִׁפְרָ֔ה וְשֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖ית פּוּעָֽה:
[טז] וַיֹּ֗אמֶר בְּיַלֶּדְכֶן֙ אֶת־הָעִבְרִיּ֔וֹת וּרְאִיתֶ֖ן עַל־הָאָבְנָ֑יִם אִם־בֵּ֥ן הוּא֙ וַהֲמִתֶּ֣ן אֹת֔וֹ וְאִם־בַּ֥ת הִ֖וא וָחָֽיָה:
[יז] וַתִּירֶ֤אןָ הַֽמְיַלְּדֹת֙ אֶת־הָ֣אֱלֹהִ֔ים וְלֹ֣א עָשׂ֔וּ כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אֲלֵיהֶ֖ן מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם וַתְּחַיֶּ֖יןָ אֶת־הַיְלָדִֽים:
[שני] [יח] וַיִּקְרָ֤א מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֙יִם֙ לַֽמְיַלְּדֹ֔ת וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ן מַדּ֥וּעַ עֲשִׂיתֶ֖ן הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַתְּחַיֶּ֖יןָ אֶת־הַיְלָדִֽים:
[יט] וַתֹּאמַ֤רְןָ הַֽמְיַלְּדֹת֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה כִּ֣י לֹ֧א כַנָּשִׁ֛ים הַמִּצְרִיֹּ֖ת הָעִבְרִיֹּ֑ת כִּֽי־חָי֣וֹת הֵ֔נָּה בְּטֶ֨רֶם תָּב֧וֹא אֲלֵהֶ֛ן הַמְיַלֶּ֖דֶת וְיָלָֽדוּ:
[כ] וַיֵּ֥יטֶב אֱלֹהִ֖ים לַֽמְיַלְּדֹ֑ת וַיִּ֧רֶב הָעָ֛ם וַיַּעַצְמ֖וּ מְאֹֽד:
[כא] וַיְהִ֕י כִּֽי־יָרְא֥וּ הַֽמְיַלְּדֹ֖ת אֶת־הָאֱלֹהִ֑ים וַיַּ֥עַשׂ לָהֶ֖ם בָּתִּֽים:
[כב] וַיְצַ֣ו פַּרְעֹ֔ה לְכָל־עַמּ֖וֹ לֵאמֹ֑ר כָּל־הַבֵּ֣ן הַיִּלּ֗וֹד הַיְאֹ֙רָה֙ תַּשְׁלִיכֻ֔הוּ וְכָל־הַבַּ֖ת תְּחַיּֽוּן: פ

פרק א
בשם המראה במצרים אותות עצומות , אחל לפרש ספר השני , 'ואלה שמות'. (א-ה) הזכיר בתחילה את יעקב , כי כל נפש יוצאי ירך יעקב היו שבעים - עימו; וכבר פירשתי זה (בר' מו , כז). (ז) וכתוב וישרצו על ישראל , כאשר הוא כתוב לנח ובניו "שרצו בארץ" (בר' ט , ז). ומה שנכתב בדברי הימים שלמשה - הבל הוא , כי איננו מספרי הקודש ולא דבר קבלה. והאומרים על מלך ישמעאל , שמספר במאד מאד - כשמו בגימטריא (ראה בר' יז , כ) , מה יעשו בזה , שהוא כתוב על ישראל? וחלילה שידבר הנביא בגימטרון או ברמיזות! ותמלא הארץ - כל ארץ מלכות ארץ מצרים. (ח) ויקם מלך חדש - פירושו כמשמעו , בלא תוספת. (י) נתחכמה - ניעץ עצת חכמה. כי תקראנה - לשון נקבות , ומלחמה - יחידה; וכזאת רבים. או תחסר מלת 'וצרה' והדומה לה. ועלה מן הארץ - אמר רבי יונה הספרדי המדקדק (? ראה רס"ג תורה) , שטעם ועלה - 'ועלִינו מן הארץ' , ולא פתחו פה לשטן. והנכון בעיני שהוא כמשמעו. (יא) וישימו - המצרים. מסים - רבים 'מס'; כמו "פתים" (וי' ב , ו); והם מפעלי הכפל. מסכנות - אוצרות; וכמוהו "ותהי למלך סוכנת" (מ"א א , ד); "לך בוא אל הסוכן" (יש' כב , טו). רעמסס - כבר פירשתיו (בר' מז , א). ויאמר הגאון (רס"ג תורה) , שהוא שם מקום , יקרא 'עין השמש'. (יב) וכאשר יענו אותו - אע"פ שהיה בעינוי , כן ירבה. ויקוצו - כמו הפוך בטעם , והם שני שרשים; וכן "אשר אתה קץ" (יש' ז , טז). (יג) בפרך - כדברי המתרגם ארמית. ואתמה מהאומרים בפיוטם 'פרוכים' (פיוט של הקליר: 'הנה' , מוסף 'שבת החודש'); וזה איננו נכון כלל. (טו) למילדות - שרות היו על כל המילדות. (טז) על האבנים - כמו "עושי מלאכה באבנים" (ראה יר' יח , ג). (יט) כי חיות הנה - יש להן כח חיים בלב. (כא) ויעש להם בתים - כטעם "כי בית יעשה לך יי'" (ש"ב ז , יא). והטעם , שהרבה זרעם , תגמול שכר שהחיו הן זרע ישראל. ויאמר הגאון (ראה רס"ג תורה) , כי עשה להם בתים - שהסתירם שם , ולא נמצאו. (כב) הילוד - שם התואר , כמו "הגיבור" (יר' ט , כב).