פרק א
{פרשת שמות}
[א]
וְאֵ֗לֶּה
שְׁמוֹת֙
בְּנֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֔ל
הַבָּאִ֖ים
מִצְרָ֑יְמָה
אֵ֣ת
יַעֲקֹ֔ב
אִ֥ישׁ
וּבֵית֖וֹ
בָּֽאוּ:
[ב]
רְאוּבֵ֣ן
שִׁמְע֔וֹן
לֵוִ֖י
וִיהוּדָֽה:
[ג]
יִשָּׂשכָ֥ר
זְבוּלֻ֖ן
וּבִנְיָמִֽן:
[ד]
דָּ֥ן
וְנַפְתָּלִ֖י
גָּ֥ד
וְאָשֵֽׁר:
[ה]
וַיְהִ֗י
כָּל־נֶ֛פֶשׁ
יֹצְאֵ֥י
יֶֽרֶךְ־יַעֲקֹ֖ב
שִׁבְעִ֣ים
נָ֑פֶשׁ
וְיוֹסֵ֖ף
הָיָ֥ה
בְמִצְרָֽיִם:
[ו]
וַיָּ֤מָת
יוֹסֵף֙
וְכָל־אֶחָ֔יו
וְכֹ֖ל
הַדּ֥וֹר
הַהֽוּא:
[ז]
וּבְנֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֗ל
פָּר֧וּ
וַֽיִּשְׁרְצ֛וּ
וַיִּרְבּ֥וּ
וַיַּעַצְמ֖וּ
בִּמְאֹ֣ד
מְאֹ֑ד
וַתִּמָּלֵ֥א
הָאָ֖רֶץ
אֹתָֽם:
פ
[ח]
וַיָּ֥קָם
מֶלֶךְ־חָדָ֖שׁ
עַל־מִצְרָ֑יִם
אֲשֶׁ֥ר
לֹֽא־יָדַ֖ע
אֶת־יוֹסֵֽף:
[ט]
וַיֹּ֖אמֶר
אֶל־עַמּ֑וֹ
הִנֵּ֗ה
עַ֚ם
בְּנֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֔ל
רַ֥ב
וְעָצ֖וּם
מִמֶּֽנּוּ:
[י]
הָ֥בָה
נִֽתְחַכְּמָ֖ה
ל֑וֹ
פֶּן־יִרְבֶּ֗ה
וְהָיָ֞ה
כִּֽי־תִקְרֶ֤אנָה
מִלְחָמָה֙
וְנוֹסַ֤ף
גַּם־הוּא֙
עַל־שֹׂ֣נְאֵ֔ינוּ
וְנִלְחַם־בָּ֖נוּ
וְעָלָ֥ה
מִן־הָאָֽרֶץ:
[יא]
וַיָּשִׂ֤ימוּ
עָלָיו֙
שָׂרֵ֣י
מִסִּ֔ים
לְמַ֥עַן
עַנֹּת֖וֹ
בְּסִבְלֹתָ֑ם
וַיִּ֜בֶן
עָרֵ֤י
מִסְכְּנוֹת֙
לְפַרְעֹ֔ה
אֶת־פִּתֹ֖ם
וְאֶת־רַעַמְסֵֽס:
[יב]
וְכַֽאֲשֶׁר֙
יְעַנּ֣וּ
אֹת֔וֹ
כֵּ֥ן
יִרְבֶּ֖ה
וְכֵ֣ן
יִפְרֹ֑ץ
וַיָּקֻ֕צוּ
מִפְּנֵ֖י
בְּנֵ֥י
יִשְׂרָאֵֽל:
[יג]
וַיַּעֲבִ֧דוּ
מִצְרַ֛יִם
אֶת־בְּנֵ֥י
יִשְׂרָאֵ֖ל
בְּפָֽרֶךְ:
[יד]
וַיְמָרֲר֨וּ
אֶת־חַיֵּיהֶ֜ם
בַּעֲבֹדָ֣ה
קָשָׁ֗ה
בְּחֹ֙מֶר֙
וּבִלְבֵנִ֔ים
וּבְכָל־עֲבֹדָ֖ה
בַּשָּׂדֶ֑ה
אֵ֚ת
כָּל־עֲבֹ֣דָתָ֔ם
אֲשֶׁר־עָבְד֥וּ
בָהֶ֖ם
בְּפָֽרֶךְ:
[טו]
וַיֹּ֙אמֶר֙
מֶ֣לֶךְ
מִצְרַ֔יִם
לַֽמְיַלְּדֹ֖ת
הָעִבְרִיֹּ֑ת
אֲשֶׁ֨ר
שֵׁ֤ם
הָאַחַת֙
שִׁפְרָ֔ה
וְשֵׁ֥ם
הַשֵּׁנִ֖ית
פּוּעָֽה:
[טז]
וַיֹּ֗אמֶר
בְּיַלֶּדְכֶן֙
אֶת־הָעִבְרִיּ֔וֹת
וּרְאִיתֶ֖ן
עַל־הָאָבְנָ֑יִם
אִם־בֵּ֥ן
הוּא֙
וַהֲמִתֶּ֣ן
אֹת֔וֹ
וְאִם־בַּ֥ת
הִ֖וא
וָחָֽיָה:
[יז]
וַתִּירֶ֤אןָ
הַֽמְיַלְּדֹת֙
אֶת־הָ֣אֱלֹהִ֔ים
וְלֹ֣א
עָשׂ֔וּ
כַּאֲשֶׁ֛ר
דִּבֶּ֥ר
אֲלֵיהֶ֖ן
מֶ֣לֶךְ
מִצְרָ֑יִם
וַתְּחַיֶּ֖יןָ
אֶת־הַיְלָדִֽים:
[שני]
[יח]
וַיִּקְרָ֤א
מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֙יִם֙
לַֽמְיַלְּדֹ֔ת
וַיֹּ֣אמֶר
לָהֶ֔ן
מַדּ֥וּעַ
עֲשִׂיתֶ֖ן
הַדָּבָ֣ר
הַזֶּ֑ה
וַתְּחַיֶּ֖יןָ
אֶת־הַיְלָדִֽים:
[יט]
וַתֹּאמַ֤רְןָ
הַֽמְיַלְּדֹת֙
אֶל־פַּרְעֹ֔ה
כִּ֣י
לֹ֧א
כַנָּשִׁ֛ים
הַמִּצְרִיֹּ֖ת
הָעִבְרִיֹּ֑ת
כִּֽי־חָי֣וֹת
הֵ֔נָּה
בְּטֶ֨רֶם
תָּב֧וֹא
אֲלֵהֶ֛ן
הַמְיַלֶּ֖דֶת
וְיָלָֽדוּ:
[כ]
וַיֵּ֥יטֶב
אֱלֹהִ֖ים
לַֽמְיַלְּדֹ֑ת
וַיִּ֧רֶב
הָעָ֛ם
וַיַּעַצְמ֖וּ
מְאֹֽד:
[כא]
וַיְהִ֕י
כִּֽי־יָרְא֥וּ
הַֽמְיַלְּדֹ֖ת
אֶת־הָאֱלֹהִ֑ים
וַיַּ֥עַשׂ
לָהֶ֖ם
בָּתִּֽים:
[כב]
וַיְצַ֣ו
פַּרְעֹ֔ה
לְכָל־עַמּ֖וֹ
לֵאמֹ֑ר
כָּל־הַבֵּ֣ן
הַיִּלּ֗וֹד
הַיְאֹ֙רָה֙
תַּשְׁלִיכֻ֔הוּ
וְכָל־הַבַּ֖ת
תְּחַיּֽוּן:
פ
פרק א
{פרשת שמות}
[א]
ואלה
שמות
בני
ישראל
הבאים
מצרימה
את
יעקב
איש
וביתו
באו:
[ב]
ראובן
שמעון
לוי
ויהודה:
[ג]
יששכר
זבולן
ובנימן:
[ד]
דן
ונפתלי
גד
ואשר:
[ה]
ויהי
כל נפש
יצאי
ירך יעקב
שבעים
נפש
ויוסף
היה
במצרים:
[ו]
וימת
יוסף
וכל אחיו
וכל
הדור
ההוא:
[ז]
ובני
ישראל
פרו
וישרצו
וירבו
ויעצמו
במאד
מאד
ותמלא
הארץ
אתם:
פ
[ח]
ויקם
מלך חדש
על מצרים
אשר
לא ידע
את יוסף:
[ט]
ויאמר
אל עמו
הנה
עם
בני
ישראל
רב
ועצום
ממנו:
[י]
הבה
נתחכמה
לו
פן ירבה
והיה
כי תקראנה
מלחמה
ונוסף
גם הוא
על שנאינו
ונלחם בנו
ועלה
מן הארץ:
[יא]
וישימו
עליו
שרי
מסים
למען
ענתו
בסבלתם
ויבן
ערי
מסכנות
לפרעה
את פתם
ואת רעמסס:
[יב]
וכאשר
יענו
אתו
כן
ירבה
וכן
יפרץ
ויקצו
מפני
בני
ישראל:
[יג]
ויעבדו
מצרים
את בני
ישראל
בפרך:
[יד]
וימררו
את חייהם
בעבדה
קשה
בחמר
ובלבנים
ובכל עבדה
בשדה
את
כל עבדתם
אשר עבדו
בהם
בפרך:
[טו]
ויאמר
מלך
מצרים
למילדת
העברית
אשר
שם
האחת
שפרה
ושם
השנית
פועה:
[טז]
ויאמר
בילדכן
את העבריות
וראיתן
על האבנים
אם בן
הוא
והמתן
אתו
ואם בת
הוא
וחיה:
[יז]
ותיראן
המילדת
את האלהים
ולא
עשו
כאשר
דבר
אליהן
מלך
מצרים
ותחיין
את הילדים:
[שני]
[יח]
ויקרא
מלך מצרים
למילדת
ויאמר
להן
מדוע
עשיתן
הדבר
הזה
ותחיין
את הילדים:
[יט]
ותאמרן
המילדת
אל פרעה
כי
לא
כנשים
המצרית
העברית
כי חיות
הנה
בטרם
תבוא
אלהן
המילדת
וילדו:
[כ]
וייטב
אלהים
למילדת
וירב
העם
ויעצמו
מאד:
[כא]
ויהי
כי יראו
המילדת
את האלהים
ויעש
להם
בתים:
[כב]
ויצו
פרעה
לכל עמו
לאמר
כל הבן
הילוד
היארה
תשליכהו
וכל הבת
תחיון:
פ