פרק א
{פרשת שמות}
[א]
ואלה
שמות
בני
ישראל
הבאים
מצרימה
את
יעקב
איש
וביתו
באו:
[ב]
ראובן
שמעון
לוי
ויהודה:
[ג]
יששכר
זבולן
ובנימן:
[ד]
דן
ונפתלי
גד
ואשר:
[ה]
ויהי
כל־נפש
יצאי
ירך־יעקב
שבעים
נפש
ויוסף
היה
במצרים:
[ו]
וימת
יוסף
וכל־אחיו
וכל
הדור
ההוא:
[ז]
ובני
ישראל
פרו
וישרצו
וירבו
ויעצמו
במאד
מאד
ותמלא
הארץ
אתם:
פ
[ח]
ויקם
מלך־חדש
על־מצרים
אשר
לא־ידע
את־יוסף:
[ט]
ויאמר
אל־עמו
הנה
עם
בני
ישראל
רב
ועצום
ממנו:
[י]
הבה
נתחכמה
לו
פן־ירבה
והיה
כי־תקראנה
מלחמה
ונוסף
גם־הוא
על־שנאינו
ונלחם־בנו
ועלה
מן־הארץ:
[יא]
וישימו
עליו
שרי
מסים
למען
ענתו
בסבלתם
ויבן
ערי
מסכנות
לפרעה
את־פתם
ואת־רעמסס:
[יב]
וכאשר
יענו
אתו
כן
ירבה
וכן
יפרץ
ויקצו
מפני
בני
ישראל:
[יג]
ויעבדו
מצרים
את־בני
ישראל
בפרך:
[יד]
וימררו
את־חייהם
בעבדה
קשה
בחמר
ובלבנים
ובכל־עבדה
בשדה
את
כל־עבדתם
אשר־עבדו
בהם
בפרך:
[טו]
ויאמר
מלך
מצרים
למילדת
העברית
אשר
שם
האחת
שפרה
ושם
השנית
פועה:
[טז]
ויאמר
בילדכן
את־העבריות
וראיתן
על־האבנים
אם־בן
הוא
והמתן
אתו
ואם־בת
הוא
וחיה:
[יז]
ותיראן
המילדת
את־האלהים
ולא
עשו
כאשר
דבר
אליהן
מלך
מצרים
ותחיין
את־הילדים:
[שני]
[יח]
ויקרא
מלך־מצרים
למילדת
ויאמר
להן
מדוע
עשיתן
הדבר
הזה
ותחיין
את־הילדים:
[יט]
ותאמרן
המילדת
אל־פרעה
כי
לא
כנשים
המצרית
העברית
כי־חיות
הנה
בטרם
תבוא
אלהן
המילדת
וילדו:
[כ]
וייטב
אלהים
למילדת
וירב
העם
ויעצמו
מאד:
[כא]
ויהי
כי־יראו
המילדת
את־האלהים
ויעש
להם
בתים:
[כב]
ויצו
פרעה
לכל־עמו
לאמר
כל־הבן
הילוד
היארה
תשליכהו
וכל־הבת
תחיון:
פ