מאגר הכתר שמות פרק י עם פירוש ראב"ע פירוש א - הקצר

פרק י
{פרשת בא} [א] וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בֹּ֖א אֶל־פַּרְעֹ֑ה כִּֽי־אֲנִ֞י הִכְבַּ֤דְתִּי אֶת־לִבּוֹ֙ וְאֶת־לֵ֣ב עֲבָדָ֔יו לְמַ֗עַן שִׁתִ֛י אֹתֹתַ֥י אֵ֖לֶּה בְּקִרְבּֽוֹ:
[ב] וּלְמַ֡עַן תְּסַפֵּר֩ בְּאָזְנֵ֨י בִנְךָ֜ וּבֶן־בִּנְךָ֗ אֵ֣ת אֲשֶׁ֤ר הִתְעַלַּ֙לְתִּי֙ בְּמִצְרַ֔יִם וְאֶת־אֹתֹתַ֖י אֲשֶׁר־שַׂ֣מְתִּי בָ֑ם וִידַעְתֶּ֖ם כִּי־אֲנִ֥י יְהוָֽה:
[ג] וַיָּבֹ֨א מֹשֶׁ֣ה וְאַהֲרֹן֘ אֶל־פַּרְעֹה֒ וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֗יו כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י הָעִבְרִ֔ים עַד־מָתַ֣י מֵאַ֔נְתָּ לֵעָנֹ֖ת מִפָּנָ֑י שַׁלַּ֥ח עַמִּ֖י וְיַעַבְדֻֽנִי:
[ד] כִּ֛י אִם־מָאֵ֥ן אַתָּ֖ה לְשַׁלֵּ֣חַ אֶת־עַמִּ֑י הִנְנִ֨י מֵבִ֥יא מָחָ֛ר אַרְבֶּ֖ה בִּגְבֻלֶֽךָ:
[ה] וְכִסָּה֙ אֶת־עֵ֣ין הָאָ֔רֶץ וְלֹ֥א יוּכַ֖ל לִרְאֹ֣ת אֶת־הָאָ֑רֶץ וְאָכַ֣ל׀ אֶת־יֶ֣תֶר הַפְּלֵטָ֗ה הַנִּשְׁאֶ֤רֶת לָכֶם֙ מִן־הַבָּרָ֔ד וְאָכַל֙ אֶת־כָּל־הָעֵ֔ץ הַצֹּמֵ֥חַ לָכֶ֖ם מִן־הַשָּׂדֶֽה:
[ו] וּמָלְא֨וּ בָתֶּ֜יךָ וּבָתֵּ֣י כָל־עֲבָדֶיךָ֘ וּבָתֵּ֣י כָל־מִצְרַיִם֒ אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־רָא֤וּ אֲבֹתֶ֙יךָ֙ וַאֲב֣וֹת אֲבֹתֶ֔יךָ מִיּ֗וֹם הֱיוֹתָם֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וַיִּ֥פֶן וַיֵּצֵ֖א מֵעִ֥ם פַּרְעֹֽה:
[ז] וַיֹּאמְרוּ֩ עַבְדֵ֨י פַרְעֹ֜ה אֵלָ֗יו עַד־מָתַי֙ יִהְיֶ֨ה זֶ֥ה לָ֙נוּ֙ לְמוֹקֵ֔שׁ שַׁלַּח֙ אֶת־הָ֣אֲנָשִׁ֔ים וְיַעַבְד֖וּ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיהֶ֑ם הֲטֶ֣רֶם תֵּדַ֔ע כִּ֥י אָבְדָ֖ה מִצְרָֽיִם:
[ח] וַיּוּשַׁ֞ב אֶת־מֹשֶׁ֤ה וְאֶֽת־אַהֲרֹן֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם לְכ֥וּ עִבְד֖וּ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם מִ֥י וָמִ֖י הַהֹלְכִֽים:
[ט] וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה בִּנְעָרֵ֥ינוּ וּבִזְקֵנֵ֖ינוּ נֵלֵ֑ךְ בְּבָנֵ֨ינוּ וּבִבְנוֹתֵ֜נוּ בְּצֹאנֵ֤נוּ וּבִבְקָרֵ֙נוּ֙ נֵלֵ֔ךְ כִּ֥י חַג־יְהוָ֖ה לָֽנוּ:
[י] וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם יְהִ֨י כֵ֤ן יְהוָה֙ עִמָּכֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֛ר אֲשַׁלַּ֥ח אֶתְכֶ֖ם וְאֶֽת־טַפְּכֶ֑ם רְא֕וּ כִּ֥י רָעָ֖ה נֶ֥גֶד פְּנֵיכֶֽם:
[יא] לֹ֣א כֵ֗ן לְכֽוּ־נָ֤א הַגְּבָרִים֙ וְעִבְד֣וּ אֶת־יְהוָ֔ה כִּ֥י אֹתָ֖הּ אַתֶּ֣ם מְבַקְשִׁ֑ים וַיְגָ֣רֶשׁ אֹתָ֔ם מֵאֵ֖ת פְּנֵ֥י פַרְעֹֽה: ס
[שני] [יב] וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה נְטֵ֨ה יָדְךָ֜ עַל־אֶ֤רֶץ מִצְרַ֙יִם֙ בָּאַרְבֶּ֔ה וְיַ֖עַל עַל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְיֹאכַל֙ אֶת־כָּל־עֵ֣שֶׂב הָאָ֔רֶץ אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר הִשְׁאִ֖יר הַבָּרָֽד:
[יג] וַיֵּ֨ט מֹשֶׁ֣ה אֶת־מַטֵּהוּ֘ עַל־אֶ֣רֶץ מִצְרַיִם֒ וַיהוָ֗ה נִהַ֤ג רֽוּחַ־קָדִים֙ בָּאָ֔רֶץ כָּל־הַיּ֥וֹם הַה֖וּא וְכָל־הַלָּ֑יְלָה הַבֹּ֣קֶר הָיָ֔ה וְר֙וּחַ֙ הַקָּדִ֔ים נָשָׂ֖א אֶת־הָאַרְבֶּֽה:
[יד] וַיַּ֣עַל הָאַרְבֶּ֗ה עַ֚ל כָּל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיָּ֕נַח בְּכֹ֖ל גְּב֣וּל מִצְרָ֑יִם כָּבֵ֣ד מְאֹ֔ד לְ֠פָנָיו לֹא־הָ֨יָה כֵ֤ן אַרְבֶּה֙ כָּמֹ֔הוּ וְאַחֲרָ֖יו לֹ֥א יִֽהְיֶה־כֵּֽן:
[טו] וַיְכַ֞ס אֶת־עֵ֣ין כָּל־הָאָרֶץ֘ וַתֶּחְשַׁ֣ךְ הָאָרֶץ֒ וַיֹּ֜אכַל אֶת־כָּל־עֵ֣שֶׂב הָאָ֗רֶץ וְאֵת֙ כָּל־פְּרִ֣י הָעֵ֔ץ אֲשֶׁ֥ר הוֹתִ֖יר הַבָּרָ֑ד וְלֹא־נוֹתַ֨ר כָּל־יֶ֧רֶק בָּעֵ֛ץ וּבְעֵ֥שֶׂב הַשָּׂדֶ֖ה בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
[טז] וַיְמַהֵ֣ר פַּרְעֹ֔ה לִקְרֹ֖א לְמֹשֶׁ֣ה וּֽלְאַהֲרֹ֑ן וַיֹּ֗אמֶר חָטָ֛אתִי לַיהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם וְלָכֶֽם:
[יז] וְעַתָּ֗ה שָׂ֣א נָ֤א חַטָּאתִי֙ אַ֣ךְ הַפַּ֔עַם וְהַעְתִּ֖ירוּ לַיהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם וְיָסֵר֙ מֵעָלַ֔י רַ֖ק אֶת־הַמָּ֥וֶת הַזֶּֽה:
[יח] וַיֵּצֵ֖א מֵעִ֣ם פַּרְעֹ֑ה וַיֶּעְתַּ֖ר אֶל־יְהוָֽה:
[יט] וַיַּהֲפֹ֨ךְ יְהוָ֤ה רֽוּחַ־יָם֙ חָזָ֣ק מְאֹ֔ד וַיִּשָּׂא֙ אֶת־הָ֣אַרְבֶּ֔ה וַיִּתְקָעֵ֖הוּ יָ֣מָּה סּ֑וּף לֹ֤א נִשְׁאַר֙ אַרְבֶּ֣ה אֶחָ֔ד בְּכֹ֖ל גְּב֥וּל מִצְרָֽיִם:
[כ] וַיְחַזֵּ֥ק יְהוָ֖ה אֶת־לֵ֣ב פַּרְעֹ֑ה וְלֹ֥א שִׁלַּ֖ח אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: פ
[כא] וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה נְטֵ֤ה יָֽדְךָ֙ עַל־הַשָּׁמַ֔יִם וִ֥יהִי חֹ֖שֶׁךְ עַל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְיָמֵ֖שׁ חֹֽשֶׁךְ:
[כב] וַיֵּ֥ט מֹשֶׁ֛ה אֶת־יָד֖וֹ עַל־הַשָּׁמָ֑יִם וַיְהִ֧י חֹֽשֶׁךְ־אֲפֵלָ֛ה בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִֽים:
[כג] לֹֽא־רָא֞וּ אִ֣ישׁ אֶת־אָחִ֗יו וְלֹא־קָ֛מוּ אִ֥ישׁ מִתַּחְתָּ֖יו שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֑ים וּֽלְכָל־בְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל הָ֥יָה א֖וֹר בְּמוֹשְׁבֹתָֽם:
[שלישי] [כד] וַיִּקְרָ֨א פַרְעֹ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה וַיֹּ֙אמֶר֙ לְכוּ֙ עִבְד֣וּ אֶת־יְהוָ֔ה רַ֛ק צֹאנְכֶ֥ם וּבְקַרְכֶ֖ם יֻצָּ֑ג גַּֽם־טַפְּכֶ֖ם יֵלֵ֥ךְ עִמָּכֶֽם:
[כה] וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה גַּם־אַתָּ֛ה תִּתֵּ֥ן בְּיָדֵ֖נוּ זְבָחִ֣ים וְעֹלֹ֑ת וְעָשִׂ֖ינוּ לַיהוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ:
[כו] וְגַם־מִקְנֵ֜נוּ יֵלֵ֣ךְ עִמָּ֗נוּ לֹ֤א תִשָּׁאֵר֙ פַּרְסָ֔ה כִּ֚י מִמֶּ֣נּוּ נִקַּ֔ח לַעֲבֹ֖ד אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וַאֲנַ֣חְנוּ לֹֽא־נֵדַ֗ע מַֽה־נַּעֲבֹד֙ אֶת־יְהוָ֔ה עַד־בֹּאֵ֖נוּ שָֽׁמָּה:
[כז] וַיְחַזֵּ֥ק יְהוָ֖ה אֶת־לֵ֣ב פַּרְעֹ֑ה וְלֹ֥א אָבָ֖ה לְשַׁלְּחָֽם:
[כח] וַיֹּֽאמֶר־ל֥וֹ פַרְעֹ֖ה לֵ֣ךְ מֵעָלָ֑י הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֗ אַל־תֹּ֙סֶף֙ רְא֣וֹת פָּנַ֔י כִּ֗י בְּי֛וֹם רְאֹתְךָ֥ פָנַ֖י תָּמֽוּת:
[כט] וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה כֵּ֣ן דִּבַּ֑רְתָּ לֹא־אֹסִ֥ף ע֖וֹד רְא֥וֹת פָּנֶֽיךָ: פ

פרק י
(א) בא - אליו זאת הפעם , כי עד עתה אני הכבדתי את לבו. ושיתי - בחסרון ה"א מבנין 'הפעיל'. או יהי כמו "שׂוּמי" (יש' מד , ז). ולפי דעתי איננו , בעבור שמצאנו "ישום אלם" (שמ' ד , יא) , גם "ישים" (בר' ל , מב). (ב) ולמען תספר - למשה ידבר , ולא לפרעה; והטעם: הוא וכל ישראל עמו. התעללתי - על דרך דיבור בן אדם , בעבור הנגעים; והם הכנים והשחין. ואת אותותי - הם הנשארים. (ג) לענות - מבנין 'נפעל': להיות נענֶה מפני השם; הפך "מסתולל" (שמ' ט , יז). (ה) וכסה את עין הארץ - דרך משל; או: עין יושב הארץ , ולא יוכל לראות. (ו) והנה פרעה החריש; ומשה פנה , ויצא גם אהרן עמו. ובעבור שהוא העיקר , לא הזכיר הכתוב את אהרן; וכן "וישב אברהם אל נעריו" (בר' כב , יט); והעד: "ויושב את משה ואת אהרן" (להלן , ח). (ז) יהיה זה לנו - זה הדבר , שלא תשלח את העם. או טעם פירוש זה - על משה. הטרם תדע - הטרם תרצה שיתברר לך שאבדה מצרים , ואחר כן תשלחם?! (ט) כי חג יי' לנו - זבח יש לנו , וכולנו חייבים ללכת. (י) ראו כי רעה נגד פניכם - פירושו: כי הרעה קרובה היא מכם , ונגד פניכם היא. (יא) לא כן , רק לכו עתה הגברים , הם הזכרים , אם אתם מבקשים עבודת השם. והנכון , כי אותה אתם מבקשים - על הרעה , הנזכרת למעלה (פס' י); וכן הוא: כי הרעה שאעשה לכם קרובה היא "נגד פניכם" (שם) , כי אותה אתם מבקשים. ויגרש - והנה גורשו משה ואהרן. (יב) נטה ידך על ארץ מצרים בארבה - בדבר הארבה. ואם כמשמעו - יש לו סוד. (יג-יד) ורוח הקדים נשא את הארבה - ממקומו , והניחו בכל מלכות מצרים. ואחריו לא יהיה כן - נכתב על פי הנבואה. (טז) וימהר פרעה לקרוא - על יד שלוחיו , למשה ולאהרן; ואמר: חטאתי ליי' , גם לכם - שגרשתי אתכם מאתי. (יז) ועתה שא נא חטאתי - יש אומרים , כי לשם אמר , ולנביאיו אמר: העתירו! או אמר למשה , שהוא העיקר: שא נא , ואמר העתירו - על שניהם , דרך מוסר עם אהרן; כי משה היה המעתיר לבדו , וכן כתוב אחריו "ויעתר אל יי'" (להלן , יח). (יט) רוח ים. טעם ויהפוך - שהוא הֵפֶך "רוח הקדים" (לעיל , יג). והנה תקעם אל ים סוף; והנה ים סוף מזרח מצרים , ולא כאשר אמר הגאון. (כא) ויהי חשך - ולא הודיע משה את פרעה; ומשה כועס , בעבור שגורשו בתחלה (ראה לעיל , יא) , ואחר שקראוֹ ובקש ממנו להסיר הארבה , לא שלח את בני ישראל. וימש חשך - פירושו כמו "ידיהם ולא ימישון" (תה' קטו , ז); והטעם , שיהיה אד עב שיוכל אדם להמיש אותו. ומלת וימש - על מצרים; כי ימצא לשון יחיד , כמו "ויאמר מצרים אנוסה" (שמ' יד , כה). ויש אומרים , שהוא חסר כפל - כמו "ויסב אלהים את העם" (שמ' יג , יח) - מגזרת "כאשר ימשש העור" (דב' כח , כט). גם יתכן להיותו כמו "לא ימיש עמוד הענן" (שמ' יג , כב) , ויהי פירושו: 'ויהי חשך על ארץ מצרים , ויסור אפל וחשך הלילה ממקום ישראל'; כטעם "ויאר את הלילה" (שמ' יד , כ). (כב) שלשת ימים - אין צריך להזכיר הלילה , אחר שהימים היו כן. (כג) לא ראו איש את אחיו - באור היום; ויתכן שראו בנרות. ולא קמו איש מתחתיו - מביתו , לעשות מלאכה וללכת חוץ מביתו; וכן "שבו איש תחתיו" (שמ' טז , כט). (כה) גם אתה תתן בידינו - יש אומרים , שנתן להם בצאתם , וזה טעם "וברכתם גם אותי" (שמ' יב , לב). והנכון בעיני שפירושו: גם אתה חייב לתת לנו זבחים ועולות שנעשה לשם , שיסיר כל אלה המכות; כאשר אמר בתחלה "פן יפגענו בדבר" (שמ' ה , ג) - ואיך נציג אנחנו מקנינו (ראה לעיל , כד)? (כו) מה נעבד - אם ברב מקנה או במעט. עד בואינו שמה - עד הר סיני , כאשר פירשתי לך (שמ' ג , יב); והוא המקום שיאמר "דרך שלשת ימים" (שמ' ח , כג). (כח) ויאמר לו פרעה - למשה; ונכנס פסוק "ויחזק יי' את לב פרעה" (לעיל , כז) בין דברי משה לפרעה. תמות - אצוה להרגך. (כט) כן דברת - אמת דברת; וכן "כנים אנחנו" (בר' מב , לא); "כן בנות צלפחד" (במ' כז , ז). או: כן יהי כאשר דברת , כי אני לא אוסיף לבוא אליך ולראות פניך עוד לעולם , או פעם אחרת; כאשר פירשתי (בר' ח , כא).