פרק י
{פרשת בא}
[א]
וַיֹּ֤אמֶר
יְהוָה֙
אֶל־מֹשֶׁ֔ה
בֹּ֖א
אֶל־פַּרְעֹ֑ה
כִּֽי־אֲנִ֞י
הִכְבַּ֤דְתִּי
אֶת־לִבּוֹ֙
וְאֶת־לֵ֣ב
עֲבָדָ֔יו
לְמַ֗עַן
שִׁתִ֛י
אֹתֹתַ֥י
אֵ֖לֶּה
בְּקִרְבּֽוֹ:
[ב]
וּלְמַ֡עַן
תְּסַפֵּר֩
בְּאָזְנֵ֨י
בִנְךָ֜
וּבֶן־בִּנְךָ֗
אֵ֣ת
אֲשֶׁ֤ר
הִתְעַלַּ֙לְתִּי֙
בְּמִצְרַ֔יִם
וְאֶת־אֹתֹתַ֖י
אֲשֶׁר־שַׂ֣מְתִּי
בָ֑ם
וִידַעְתֶּ֖ם
כִּי־אֲנִ֥י
יְהוָֽה:
[ג]
וַיָּבֹ֨א
מֹשֶׁ֣ה
וְאַהֲרֹן֘
אֶל־פַּרְעֹה֒
וַיֹּאמְר֣וּ
אֵלָ֗יו
כֹּֽה־אָמַ֤ר
יְהוָה֙
אֱלֹהֵ֣י
הָעִבְרִ֔ים
עַד־מָתַ֣י
מֵאַ֔נְתָּ
לֵעָנֹ֖ת
מִפָּנָ֑י
שַׁלַּ֥ח
עַמִּ֖י
וְיַעַבְדֻֽנִי:
[ד]
כִּ֛י
אִם־מָאֵ֥ן
אַתָּ֖ה
לְשַׁלֵּ֣חַ
אֶת־עַמִּ֑י
הִנְנִ֨י
מֵבִ֥יא
מָחָ֛ר
אַרְבֶּ֖ה
בִּגְבֻלֶֽךָ:
[ה]
וְכִסָּה֙
אֶת־עֵ֣ין
הָאָ֔רֶץ
וְלֹ֥א
יוּכַ֖ל
לִרְאֹ֣ת
אֶת־הָאָ֑רֶץ
וְאָכַ֣ל׀
אֶת־יֶ֣תֶר
הַפְּלֵטָ֗ה
הַנִּשְׁאֶ֤רֶת
לָכֶם֙
מִן־הַבָּרָ֔ד
וְאָכַל֙
אֶת־כָּל־הָעֵ֔ץ
הַצֹּמֵ֥חַ
לָכֶ֖ם
מִן־הַשָּׂדֶֽה:
[ו]
וּמָלְא֨וּ
בָתֶּ֜יךָ
וּבָתֵּ֣י
כָל־עֲבָדֶיךָ֘
וּבָתֵּ֣י
כָל־מִצְרַיִם֒
אֲשֶׁ֨ר
לֹֽא־רָא֤וּ
אֲבֹתֶ֙יךָ֙
וַאֲב֣וֹת
אֲבֹתֶ֔יךָ
מִיּ֗וֹם
הֱיוֹתָם֙
עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה
עַ֖ד
הַיּ֣וֹם
הַזֶּ֑ה
וַיִּ֥פֶן
וַיֵּצֵ֖א
מֵעִ֥ם
פַּרְעֹֽה:
[ז]
וַיֹּאמְרוּ֩
עַבְדֵ֨י
פַרְעֹ֜ה
אֵלָ֗יו
עַד־מָתַי֙
יִהְיֶ֨ה
זֶ֥ה
לָ֙נוּ֙
לְמוֹקֵ֔שׁ
שַׁלַּח֙
אֶת־הָ֣אֲנָשִׁ֔ים
וְיַעַבְד֖וּ
אֶת־יְהוָ֣ה
אֱלֹהֵיהֶ֑ם
הֲטֶ֣רֶם
תֵּדַ֔ע
כִּ֥י
אָבְדָ֖ה
מִצְרָֽיִם:
[ח]
וַיּוּשַׁ֞ב
אֶת־מֹשֶׁ֤ה
וְאֶֽת־אַהֲרֹן֙
אֶל־פַּרְעֹ֔ה
וַיֹּ֣אמֶר
אֲלֵהֶ֔ם
לְכ֥וּ
עִבְד֖וּ
אֶת־יְהוָ֣ה
אֱלֹהֵיכֶ֑ם
מִ֥י
וָמִ֖י
הַהֹלְכִֽים:
[ט]
וַיֹּ֣אמֶר
מֹשֶׁ֔ה
בִּנְעָרֵ֥ינוּ
וּבִזְקֵנֵ֖ינוּ
נֵלֵ֑ךְ
בְּבָנֵ֨ינוּ
וּבִבְנוֹתֵ֜נוּ
בְּצֹאנֵ֤נוּ
וּבִבְקָרֵ֙נוּ֙
נֵלֵ֔ךְ
כִּ֥י
חַג־יְהוָ֖ה
לָֽנוּ:
[י]
וַיֹּ֣אמֶר
אֲלֵהֶ֗ם
יְהִ֨י
כֵ֤ן
יְהוָה֙
עִמָּכֶ֔ם
כַּאֲשֶׁ֛ר
אֲשַׁלַּ֥ח
אֶתְכֶ֖ם
וְאֶֽת־טַפְּכֶ֑ם
רְא֕וּ
כִּ֥י
רָעָ֖ה
נֶ֥גֶד
פְּנֵיכֶֽם:
[יא]
לֹ֣א
כֵ֗ן
לְכֽוּ־נָ֤א
הַגְּבָרִים֙
וְעִבְד֣וּ
אֶת־יְהוָ֔ה
כִּ֥י
אֹתָ֖הּ
אַתֶּ֣ם
מְבַקְשִׁ֑ים
וַיְגָ֣רֶשׁ
אֹתָ֔ם
מֵאֵ֖ת
פְּנֵ֥י
פַרְעֹֽה:
ס
[שני]
[יב]
וַיֹּ֨אמֶר
יְהוָ֜ה
אֶל־מֹשֶׁ֗ה
נְטֵ֨ה
יָדְךָ֜
עַל־אֶ֤רֶץ
מִצְרַ֙יִם֙
בָּאַרְבֶּ֔ה
וְיַ֖עַל
עַל־אֶ֣רֶץ
מִצְרָ֑יִם
וְיֹאכַל֙
אֶת־כָּל־עֵ֣שֶׂב
הָאָ֔רֶץ
אֵ֛ת
כָּל־אֲשֶׁ֥ר
הִשְׁאִ֖יר
הַבָּרָֽד:
[יג]
וַיֵּ֨ט
מֹשֶׁ֣ה
אֶת־מַטֵּהוּ֘
עַל־אֶ֣רֶץ
מִצְרַיִם֒
וַיהוָ֗ה
נִהַ֤ג
רֽוּחַ־קָדִים֙
בָּאָ֔רֶץ
כָּל־הַיּ֥וֹם
הַה֖וּא
וְכָל־הַלָּ֑יְלָה
הַבֹּ֣קֶר
הָיָ֔ה
וְר֙וּחַ֙
הַקָּדִ֔ים
נָשָׂ֖א
אֶת־הָאַרְבֶּֽה:
[יד]
וַיַּ֣עַל
הָאַרְבֶּ֗ה
עַ֚ל
כָּל־אֶ֣רֶץ
מִצְרַ֔יִם
וַיָּ֕נַח
בְּכֹ֖ל
גְּב֣וּל
מִצְרָ֑יִם
כָּבֵ֣ד
מְאֹ֔ד
לְ֠פָנָיו
לֹא־הָ֨יָה
כֵ֤ן
אַרְבֶּה֙
כָּמֹ֔הוּ
וְאַחֲרָ֖יו
לֹ֥א
יִֽהְיֶה־כֵּֽן:
[טו]
וַיְכַ֞ס
אֶת־עֵ֣ין
כָּל־הָאָרֶץ֘
וַתֶּחְשַׁ֣ךְ
הָאָרֶץ֒
וַיֹּ֜אכַל
אֶת־כָּל־עֵ֣שֶׂב
הָאָ֗רֶץ
וְאֵת֙
כָּל־פְּרִ֣י
הָעֵ֔ץ
אֲשֶׁ֥ר
הוֹתִ֖יר
הַבָּרָ֑ד
וְלֹא־נוֹתַ֨ר
כָּל־יֶ֧רֶק
בָּעֵ֛ץ
וּבְעֵ֥שֶׂב
הַשָּׂדֶ֖ה
בְּכָל־אֶ֥רֶץ
מִצְרָֽיִם:
[טז]
וַיְמַהֵ֣ר
פַּרְעֹ֔ה
לִקְרֹ֖א
לְמֹשֶׁ֣ה
וּֽלְאַהֲרֹ֑ן
וַיֹּ֗אמֶר
חָטָ֛אתִי
לַיהוָ֥ה
אֱלֹהֵיכֶ֖ם
וְלָכֶֽם:
[יז]
וְעַתָּ֗ה
שָׂ֣א
נָ֤א
חַטָּאתִי֙
אַ֣ךְ
הַפַּ֔עַם
וְהַעְתִּ֖ירוּ
לַיהוָ֣ה
אֱלֹהֵיכֶ֑ם
וְיָסֵר֙
מֵעָלַ֔י
רַ֖ק
אֶת־הַמָּ֥וֶת
הַזֶּֽה:
[יח]
וַיֵּצֵ֖א
מֵעִ֣ם
פַּרְעֹ֑ה
וַיֶּעְתַּ֖ר
אֶל־יְהוָֽה:
[יט]
וַיַּהֲפֹ֨ךְ
יְהוָ֤ה
רֽוּחַ־יָם֙
חָזָ֣ק
מְאֹ֔ד
וַיִּשָּׂא֙
אֶת־הָ֣אַרְבֶּ֔ה
וַיִּתְקָעֵ֖הוּ
יָ֣מָּה
סּ֑וּף
לֹ֤א
נִשְׁאַר֙
אַרְבֶּ֣ה
אֶחָ֔ד
בְּכֹ֖ל
גְּב֥וּל
מִצְרָֽיִם:
[כ]
וַיְחַזֵּ֥ק
יְהוָ֖ה
אֶת־לֵ֣ב
פַּרְעֹ֑ה
וְלֹ֥א
שִׁלַּ֖ח
אֶת־בְּנֵ֥י
יִשְׂרָאֵֽל:
פ
[כא]
וַיֹּ֨אמֶר
יְהוָ֜ה
אֶל־מֹשֶׁ֗ה
נְטֵ֤ה
יָֽדְךָ֙
עַל־הַשָּׁמַ֔יִם
וִ֥יהִי
חֹ֖שֶׁךְ
עַל־אֶ֣רֶץ
מִצְרָ֑יִם
וְיָמֵ֖שׁ
חֹֽשֶׁךְ:
[כב]
וַיֵּ֥ט
מֹשֶׁ֛ה
אֶת־יָד֖וֹ
עַל־הַשָּׁמָ֑יִם
וַיְהִ֧י
חֹֽשֶׁךְ־אֲפֵלָ֛ה
בְּכָל־אֶ֥רֶץ
מִצְרַ֖יִם
שְׁלֹ֥שֶׁת
יָמִֽים:
[כג]
לֹֽא־רָא֞וּ
אִ֣ישׁ
אֶת־אָחִ֗יו
וְלֹא־קָ֛מוּ
אִ֥ישׁ
מִתַּחְתָּ֖יו
שְׁלֹ֣שֶׁת
יָמִ֑ים
וּֽלְכָל־בְּנֵ֧י
יִשְׂרָאֵ֛ל
הָ֥יָה
א֖וֹר
בְּמוֹשְׁבֹתָֽם:
[שלישי]
[כד]
וַיִּקְרָ֨א
פַרְעֹ֜ה
אֶל־מֹשֶׁ֗ה
וַיֹּ֙אמֶר֙
לְכוּ֙
עִבְד֣וּ
אֶת־יְהוָ֔ה
רַ֛ק
צֹאנְכֶ֥ם
וּבְקַרְכֶ֖ם
יֻצָּ֑ג
גַּֽם־טַפְּכֶ֖ם
יֵלֵ֥ךְ
עִמָּכֶֽם:
[כה]
וַיֹּ֣אמֶר
מֹשֶׁ֔ה
גַּם־אַתָּ֛ה
תִּתֵּ֥ן
בְּיָדֵ֖נוּ
זְבָחִ֣ים
וְעֹלֹ֑ת
וְעָשִׂ֖ינוּ
לַיהוָ֥ה
אֱלֹהֵֽינוּ:
[כו]
וְגַם־מִקְנֵ֜נוּ
יֵלֵ֣ךְ
עִמָּ֗נוּ
לֹ֤א
תִשָּׁאֵר֙
פַּרְסָ֔ה
כִּ֚י
מִמֶּ֣נּוּ
נִקַּ֔ח
לַעֲבֹ֖ד
אֶת־יְהוָ֣ה
אֱלֹהֵ֑ינוּ
וַאֲנַ֣חְנוּ
לֹֽא־נֵדַ֗ע
מַֽה־נַּעֲבֹד֙
אֶת־יְהוָ֔ה
עַד־בֹּאֵ֖נוּ
שָֽׁמָּה:
[כז]
וַיְחַזֵּ֥ק
יְהוָ֖ה
אֶת־לֵ֣ב
פַּרְעֹ֑ה
וְלֹ֥א
אָבָ֖ה
לְשַׁלְּחָֽם:
[כח]
וַיֹּֽאמֶר־ל֥וֹ
פַרְעֹ֖ה
לֵ֣ךְ
מֵעָלָ֑י
הִשָּׁ֣מֶר
לְךָ֗
אַל־תֹּ֙סֶף֙
רְא֣וֹת
פָּנַ֔י
כִּ֗י
בְּי֛וֹם
רְאֹתְךָ֥
פָנַ֖י
תָּמֽוּת:
[כט]
וַיֹּ֥אמֶר
מֹשֶׁ֖ה
כֵּ֣ן
דִּבַּ֑רְתָּ
לֹא־אֹסִ֥ף
ע֖וֹד
רְא֥וֹת
פָּנֶֽיךָ:
פ
פרק י
{פרשת בא}
[א]
ויאמר
יהוה
אל משה
בא
אל פרעה
כי אני
הכבדתי
את לבו
ואת לב
עבדיו
למען
שתי
אתתי
אלה
בקרבו:
[ב]
ולמען
תספר
באזני
בנך
ובן בנך
את
אשר
התעללתי
במצרים
ואת אתתי
אשר שמתי
בם
וידעתם
כי אני
יהוה:
[ג]
ויבא
משה
ואהרן
אל פרעה
ויאמרו
אליו
כה אמר
יהוה
אלהי
העברים
עד מתי
מאנת
לענת
מפני
שלח
עמי
ויעבדני:
[ד]
כי
אם מאן
אתה
לשלח
את עמי
הנני
מביא
מחר
ארבה
בגבלך:
[ה]
וכסה
את עין
הארץ
ולא
יוכל
לראת
את הארץ
ואכל׀
את יתר
הפלטה
הנשארת
לכם
מן הברד
ואכל
את כל העץ
הצמח
לכם
מן השדה:
[ו]
ומלאו
בתיך
ובתי
כל עבדיך
ובתי
כל מצרים
אשר
לא ראו
אבתיך
ואבות
אבתיך
מיום
היותם
על האדמה
עד
היום
הזה
ויפן
ויצא
מעם
פרעה:
[ז]
ויאמרו
עבדי
פרעה
אליו
עד מתי
יהיה
זה
לנו
למוקש
שלח
את האנשים
ויעבדו
את יהוה
אלהיהם
הטרם
תדע
כי
אבדה
מצרים:
[ח]
ויושב
את משה
ואת אהרן
אל פרעה
ויאמר
אלהם
לכו
עבדו
את יהוה
אלהיכם
מי
ומי
ההלכים:
[ט]
ויאמר
משה
בנערינו
ובזקנינו
נלך
בבנינו
ובבנותנו
בצאננו
ובבקרנו
נלך
כי
חג יהוה
לנו:
[י]
ויאמר
אלהם
יהי
כן
יהוה
עמכם
כאשר
אשלח
אתכם
ואת טפכם
ראו
כי
רעה
נגד
פניכם:
[יא]
לא
כן
לכו נא
הגברים
ועבדו
את יהוה
כי
אתה
אתם
מבקשים
ויגרש
אתם
מאת
פני
פרעה:
ס
[שני]
[יב]
ויאמר
יהוה
אל משה
נטה
ידך
על ארץ
מצרים
בארבה
ויעל
על ארץ
מצרים
ויאכל
את כל עשב
הארץ
את
כל אשר
השאיר
הברד:
[יג]
ויט
משה
את מטהו
על ארץ
מצרים
ויהוה
נהג
רוח קדים
בארץ
כל היום
ההוא
וכל הלילה
הבקר
היה
ורוח
הקדים
נשא
את הארבה:
[יד]
ויעל
הארבה
על
כל ארץ
מצרים
וינח
בכל
גבול
מצרים
כבד
מאד
לפניו
לא היה
כן
ארבה
כמהו
ואחריו
לא
יהיה כן:
[טו]
ויכס
את עין
כל הארץ
ותחשך
הארץ
ויאכל
את כל עשב
הארץ
ואת
כל פרי
העץ
אשר
הותיר
הברד
ולא נותר
כל ירק
בעץ
ובעשב
השדה
בכל ארץ
מצרים:
[טז]
וימהר
פרעה
לקרא
למשה
ולאהרן
ויאמר
חטאתי
ליהוה
אלהיכם
ולכם:
[יז]
ועתה
שא
נא
חטאתי
אך
הפעם
והעתירו
ליהוה
אלהיכם
ויסר
מעלי
רק
את המות
הזה:
[יח]
ויצא
מעם
פרעה
ויעתר
אל יהוה:
[יט]
ויהפך
יהוה
רוח ים
חזק
מאד
וישא
את הארבה
ויתקעהו
ימה
סוף
לא
נשאר
ארבה
אחד
בכל
גבול
מצרים:
[כ]
ויחזק
יהוה
את לב
פרעה
ולא
שלח
את בני
ישראל:
פ
[כא]
ויאמר
יהוה
אל משה
נטה
ידך
על השמים
ויהי
חשך
על ארץ
מצרים
וימש
חשך:
[כב]
ויט
משה
את ידו
על השמים
ויהי
חשך אפלה
בכל ארץ
מצרים
שלשת
ימים:
[כג]
לא ראו
איש
את אחיו
ולא קמו
איש
מתחתיו
שלשת
ימים
ולכל בני
ישראל
היה
אור
במושבתם:
[שלישי]
[כד]
ויקרא
פרעה
אל משה
ויאמר
לכו
עבדו
את יהוה
רק
צאנכם
ובקרכם
יצג
גם טפכם
ילך
עמכם:
[כה]
ויאמר
משה
גם אתה
תתן
בידנו
זבחים
ועלת
ועשינו
ליהוה
אלהינו:
[כו]
וגם מקננו
ילך
עמנו
לא
תשאר
פרסה
כי
ממנו
נקח
לעבד
את יהוה
אלהינו
ואנחנו
לא נדע
מה נעבד
את יהוה
עד באנו
שמה:
[כז]
ויחזק
יהוה
את לב
פרעה
ולא
אבה
לשלחם:
[כח]
ויאמר לו
פרעה
לך
מעלי
השמר
לך
אל תסף
ראות
פני
כי
ביום
ראתך
פני
תמות:
[כט]
ויאמר
משה
כן
דברת
לא אסף
עוד
ראות
פניך:
פ