מאגר הכתר שמות פרק י עם פירוש רש"י

פרק י
{פרשת בא} [א] וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בֹּ֖א אֶל־פַּרְעֹ֑ה כִּֽי־אֲנִ֞י הִכְבַּ֤דְתִּי אֶת־לִבּוֹ֙ וְאֶת־לֵ֣ב עֲבָדָ֔יו לְמַ֗עַן שִׁתִ֛י אֹתֹתַ֥י אֵ֖לֶּה בְּקִרְבּֽוֹ:
[ב] וּלְמַ֡עַן תְּסַפֵּר֩ בְּאָזְנֵ֨י בִנְךָ֜ וּבֶן־בִּנְךָ֗ אֵ֣ת אֲשֶׁ֤ר הִתְעַלַּ֙לְתִּי֙ בְּמִצְרַ֔יִם וְאֶת־אֹתֹתַ֖י אֲשֶׁר־שַׂ֣מְתִּי בָ֑ם וִידַעְתֶּ֖ם כִּי־אֲנִ֥י יְהוָֽה:
[ג] וַיָּבֹ֨א מֹשֶׁ֣ה וְאַהֲרֹן֘ אֶל־פַּרְעֹה֒ וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֗יו כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י הָעִבְרִ֔ים עַד־מָתַ֣י מֵאַ֔נְתָּ לֵעָנֹ֖ת מִפָּנָ֑י שַׁלַּ֥ח עַמִּ֖י וְיַעַבְדֻֽנִי:
[ד] כִּ֛י אִם־מָאֵ֥ן אַתָּ֖ה לְשַׁלֵּ֣חַ אֶת־עַמִּ֑י הִנְנִ֨י מֵבִ֥יא מָחָ֛ר אַרְבֶּ֖ה בִּגְבֻלֶֽךָ:
[ה] וְכִסָּה֙ אֶת־עֵ֣ין הָאָ֔רֶץ וְלֹ֥א יוּכַ֖ל לִרְאֹ֣ת אֶת־הָאָ֑רֶץ וְאָכַ֣ל׀ אֶת־יֶ֣תֶר הַפְּלֵטָ֗ה הַנִּשְׁאֶ֤רֶת לָכֶם֙ מִן־הַבָּרָ֔ד וְאָכַל֙ אֶת־כָּל־הָעֵ֔ץ הַצֹּמֵ֥חַ לָכֶ֖ם מִן־הַשָּׂדֶֽה:
[ו] וּמָלְא֨וּ בָתֶּ֜יךָ וּבָתֵּ֣י כָל־עֲבָדֶיךָ֘ וּבָתֵּ֣י כָל־מִצְרַיִם֒ אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־רָא֤וּ אֲבֹתֶ֙יךָ֙ וַאֲב֣וֹת אֲבֹתֶ֔יךָ מִיּ֗וֹם הֱיוֹתָם֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וַיִּ֥פֶן וַיֵּצֵ֖א מֵעִ֥ם פַּרְעֹֽה:
[ז] וַיֹּאמְרוּ֩ עַבְדֵ֨י פַרְעֹ֜ה אֵלָ֗יו עַד־מָתַי֙ יִהְיֶ֨ה זֶ֥ה לָ֙נוּ֙ לְמוֹקֵ֔שׁ שַׁלַּח֙ אֶת־הָ֣אֲנָשִׁ֔ים וְיַעַבְד֖וּ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיהֶ֑ם הֲטֶ֣רֶם תֵּדַ֔ע כִּ֥י אָבְדָ֖ה מִצְרָֽיִם:
[ח] וַיּוּשַׁ֞ב אֶת־מֹשֶׁ֤ה וְאֶֽת־אַהֲרֹן֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם לְכ֥וּ עִבְד֖וּ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם מִ֥י וָמִ֖י הַהֹלְכִֽים:
[ט] וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה בִּנְעָרֵ֥ינוּ וּבִזְקֵנֵ֖ינוּ נֵלֵ֑ךְ בְּבָנֵ֨ינוּ וּבִבְנוֹתֵ֜נוּ בְּצֹאנֵ֤נוּ וּבִבְקָרֵ֙נוּ֙ נֵלֵ֔ךְ כִּ֥י חַג־יְהוָ֖ה לָֽנוּ:
[י] וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם יְהִ֨י כֵ֤ן יְהוָה֙ עִמָּכֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֛ר אֲשַׁלַּ֥ח אֶתְכֶ֖ם וְאֶֽת־טַפְּכֶ֑ם רְא֕וּ כִּ֥י רָעָ֖ה נֶ֥גֶד פְּנֵיכֶֽם:
[יא] לֹ֣א כֵ֗ן לְכֽוּ־נָ֤א הַגְּבָרִים֙ וְעִבְד֣וּ אֶת־יְהוָ֔ה כִּ֥י אֹתָ֖הּ אַתֶּ֣ם מְבַקְשִׁ֑ים וַיְגָ֣רֶשׁ אֹתָ֔ם מֵאֵ֖ת פְּנֵ֥י פַרְעֹֽה: ס
[שני] [יב] וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה נְטֵ֨ה יָדְךָ֜ עַל־אֶ֤רֶץ מִצְרַ֙יִם֙ בָּאַרְבֶּ֔ה וְיַ֖עַל עַל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְיֹאכַל֙ אֶת־כָּל־עֵ֣שֶׂב הָאָ֔רֶץ אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר הִשְׁאִ֖יר הַבָּרָֽד:
[יג] וַיֵּ֨ט מֹשֶׁ֣ה אֶת־מַטֵּהוּ֘ עַל־אֶ֣רֶץ מִצְרַיִם֒ וַיהוָ֗ה נִהַ֤ג רֽוּחַ־קָדִים֙ בָּאָ֔רֶץ כָּל־הַיּ֥וֹם הַה֖וּא וְכָל־הַלָּ֑יְלָה הַבֹּ֣קֶר הָיָ֔ה וְר֙וּחַ֙ הַקָּדִ֔ים נָשָׂ֖א אֶת־הָאַרְבֶּֽה:
[יד] וַיַּ֣עַל הָאַרְבֶּ֗ה עַ֚ל כָּל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיָּ֕נַח בְּכֹ֖ל גְּב֣וּל מִצְרָ֑יִם כָּבֵ֣ד מְאֹ֔ד לְ֠פָנָיו לֹא־הָ֨יָה כֵ֤ן אַרְבֶּה֙ כָּמֹ֔הוּ וְאַחֲרָ֖יו לֹ֥א יִֽהְיֶה־כֵּֽן:
[טו] וַיְכַ֞ס אֶת־עֵ֣ין כָּל־הָאָרֶץ֘ וַתֶּחְשַׁ֣ךְ הָאָרֶץ֒ וַיֹּ֜אכַל אֶת־כָּל־עֵ֣שֶׂב הָאָ֗רֶץ וְאֵת֙ כָּל־פְּרִ֣י הָעֵ֔ץ אֲשֶׁ֥ר הוֹתִ֖יר הַבָּרָ֑ד וְלֹא־נוֹתַ֨ר כָּל־יֶ֧רֶק בָּעֵ֛ץ וּבְעֵ֥שֶׂב הַשָּׂדֶ֖ה בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
[טז] וַיְמַהֵ֣ר פַּרְעֹ֔ה לִקְרֹ֖א לְמֹשֶׁ֣ה וּֽלְאַהֲרֹ֑ן וַיֹּ֗אמֶר חָטָ֛אתִי לַיהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם וְלָכֶֽם:
[יז] וְעַתָּ֗ה שָׂ֣א נָ֤א חַטָּאתִי֙ אַ֣ךְ הַפַּ֔עַם וְהַעְתִּ֖ירוּ לַיהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם וְיָסֵר֙ מֵעָלַ֔י רַ֖ק אֶת־הַמָּ֥וֶת הַזֶּֽה:
[יח] וַיֵּצֵ֖א מֵעִ֣ם פַּרְעֹ֑ה וַיֶּעְתַּ֖ר אֶל־יְהוָֽה:
[יט] וַיַּהֲפֹ֨ךְ יְהוָ֤ה רֽוּחַ־יָם֙ חָזָ֣ק מְאֹ֔ד וַיִּשָּׂא֙ אֶת־הָ֣אַרְבֶּ֔ה וַיִּתְקָעֵ֖הוּ יָ֣מָּה סּ֑וּף לֹ֤א נִשְׁאַר֙ אַרְבֶּ֣ה אֶחָ֔ד בְּכֹ֖ל גְּב֥וּל מִצְרָֽיִם:
[כ] וַיְחַזֵּ֥ק יְהוָ֖ה אֶת־לֵ֣ב פַּרְעֹ֑ה וְלֹ֥א שִׁלַּ֖ח אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: פ
[כא] וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה נְטֵ֤ה יָֽדְךָ֙ עַל־הַשָּׁמַ֔יִם וִ֥יהִי חֹ֖שֶׁךְ עַל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְיָמֵ֖שׁ חֹֽשֶׁךְ:
[כב] וַיֵּ֥ט מֹשֶׁ֛ה אֶת־יָד֖וֹ עַל־הַשָּׁמָ֑יִם וַיְהִ֧י חֹֽשֶׁךְ־אֲפֵלָ֛ה בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִֽים:
[כג] לֹֽא־רָא֞וּ אִ֣ישׁ אֶת־אָחִ֗יו וְלֹא־קָ֛מוּ אִ֥ישׁ מִתַּחְתָּ֖יו שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֑ים וּֽלְכָל־בְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל הָ֥יָה א֖וֹר בְּמוֹשְׁבֹתָֽם:
[שלישי] [כד] וַיִּקְרָ֨א פַרְעֹ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה וַיֹּ֙אמֶר֙ לְכוּ֙ עִבְד֣וּ אֶת־יְהוָ֔ה רַ֛ק צֹאנְכֶ֥ם וּבְקַרְכֶ֖ם יֻצָּ֑ג גַּֽם־טַפְּכֶ֖ם יֵלֵ֥ךְ עִמָּכֶֽם:
[כה] וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה גַּם־אַתָּ֛ה תִּתֵּ֥ן בְּיָדֵ֖נוּ זְבָחִ֣ים וְעֹלֹ֑ת וְעָשִׂ֖ינוּ לַיהוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ:
[כו] וְגַם־מִקְנֵ֜נוּ יֵלֵ֣ךְ עִמָּ֗נוּ לֹ֤א תִשָּׁאֵר֙ פַּרְסָ֔ה כִּ֚י מִמֶּ֣נּוּ נִקַּ֔ח לַעֲבֹ֖ד אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וַאֲנַ֣חְנוּ לֹֽא־נֵדַ֗ע מַֽה־נַּעֲבֹד֙ אֶת־יְהוָ֔ה עַד־בֹּאֵ֖נוּ שָֽׁמָּה:
[כז] וַיְחַזֵּ֥ק יְהוָ֖ה אֶת־לֵ֣ב פַּרְעֹ֑ה וְלֹ֥א אָבָ֖ה לְשַׁלְּחָֽם:
[כח] וַיֹּֽאמֶר־ל֥וֹ פַרְעֹ֖ה לֵ֣ךְ מֵעָלָ֑י הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֗ אַל־תֹּ֙סֶף֙ רְא֣וֹת פָּנַ֔י כִּ֗י בְּי֛וֹם רְאֹתְךָ֥ פָנַ֖י תָּמֽוּת:
[כט] וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה כֵּ֣ן דִּבַּ֑רְתָּ לֹא־אֹסִ֥ף ע֖וֹד רְא֥וֹת פָּנֶֽיךָ: פ

פרק י
(א) בא אל פרעה. שיתי - שימי; שאשית אני. (ב) [ולמען תספר בתורה , להודיע לדורות.] התעללתי - שיחקתי , כמו: "כי התעללת בי" (במ' כב , כט); "הלא כאשר התעלל בהם" (ש"א ו , ו). ואינו לשון 'פּוֹעַל' ו'מעללים' , שאם כן היה אומר 'עוללתי' , כמו: "ועולל למו כאשר עוללת" (איכה א , כב); "אשר עולל לי" (שם , יב). (ג) לענות - כתרגומו: "לאתכנעא" (ת"א) , והוא מגזרת 'עני': מאנת להיות עני ושפל מפני. (ה) את עין הארץ - את מראה הארץ. ולא יוכל - הרואה לראות את הארץ; ולשון קצרה דבר. (ז) הטרם תדע - העוד לא ידעת כי אבדה מצרים? (ח) ויושב - הושבו על ידי שליח , ששלח אחריהם והשיבום אל פרעה. (י) כאשר אשלח אתכם ואת טפכם - ואף כי אשלח גם את הצאן והבקר כאשר אמרתם. ראו כי רעה נגד פניכם - כתרגומו. ומדרש אגדה שמעתי (ראה מדה"ג י , י): כוכב אחד יש ששמו 'רעה'; אמר להם פרעה: רואה אני באיצטגנינות שלי אותו כוכב עולה לקראתכם במדבר , והוא סימן דם והריגה. וכשחטאו ישראל בעגל ובקש הקדוש ברוך הוא להרגן , אמר משה בתפלתו: "למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם" (שמ' לב , יב) - זו היא שאמרנו להם: כי רעה נגד פניכם. מיד: "וינחם יי' על הרעה" (שם , יד) , והפך את הדם לדם מילה , שמל יהושע אותם; וזהו שנאמר "היום גלותי את חרפת מצרים" (יהו' ה , ט) , שהיו אומרים לכם: דם אנו רואין עליכם במדבר. (יא) לא כן - כאשר אמרתם להוליך הטף עמכם , אלא לכו נא הגברים ועבדו , כי אתה אתם מבקשים - כי אותה בקשתם עד הנה: "נזבחה לאלהינו" (שמ' ה , ח) , ואין דרך הטף לזבח. ויגרש אותם - הרי זה לשון קצר , ולא פירש מי המגרש. (יב) בארבה - בשביל מכת הארבה. (יג) [ורוח הקדים - רוח מזרחי נשא את הארבה , לפי שבא כנגדו , שמצרים בדרומית מערבית היתה , כמו שמפורש במקום אחר (ראה רש"י במ' לד , ג).] (יד) ואחריו לא יהיה כן - ואותו שהיה בימי יואל , שנאמר בו "כמהו לא נהיה מן העולם" (יואל ב , ב) , למדנו שהיה כבד משל משה על ידי מינים הרבה שהיו יחד: ארבה , חסיל , ילק , גזם; אבל של משה - מין אחד , וכמוהו לא נהיה ולא יהיה. (טו) כל ירק - עלה ירוק , 'וורדורא' בלעז. (יט) [רוח ים - רוח מערבי. ימה סוף - אומר אני , שים סוף היה מקצתו במערב כנגד כל רוח דרומית וגם במזרחו של ארץ ישראל , לפיכך רוח ים תקעוֹ לארבה בימה סוף כנגדו; וכן מצינו לענין תחומין שהוא פונה לצד מזרח , שנאמר "מים סוף ועד ים פלשתים" (שמ' כג , לא) - ממזרח למערב , שים פלשתים במערב היה , שנאמר בפלשתים: "יושבי חבל הים גוי כרתים" (צפ' ב , ה).] לא נשאר ארבה אחד - אף המלוחין שמלחו מהן (ראה תנח' וארא יד). (כא) וימש חשך - ויחשיך עליהם חשך יותר מחשכו של לילה; חשך של לילה יאמש ויחשיך עוד. וימש - כמו 'ויאמש'. יש לנו תיבות הרבה חסרות אל"ף , אלא לפי שאין הברת האל"ף נִכֶּרֶת כל כך , אין הכתוב מקפיד על חסרונה; כגון "לא יהל שם ערבי" (יש' יג , כ) - כמו 'לא יאהל' - לא יטה אהלו; וכן "ותזרני חיל" (ש"ב כב , מ) - כמו 'ותאזרני'. ואונקלוס תרגמו לשון 'הסרה' , כמו "לא ימוש" (יש' נד , י): "בתר דיעדי קבל ליליא" - כשיגיע סמוך לאור היום; אבל אין הדיבור מיושב על הוי"ו של וימש , לפי שהוא כתוב אחר ויהי חשך. ומדרש אגדה (תנח' וארא יד) פותרו לשון "ממשש בצהרים" (דב' כח , כט) - שהיה כפול ומכופל ועב , עד שהיה בו ממש. (כב) שלשת ימים - שילוש של ימים , 'טירצינא' בלעז; וכן 'שבעת ימים' בכל מקום: 'שיטיינא' (בלעז) של ימים. ויהי חשך אפלה שלשת ימים - חשך של אופל , ש"לא ראו איש את אחיו" (להלן , כג) אותן שלשת ימים , ועוד "שלשת ימים" אחרים חשך מכופל על זה , ש"לא קמו איש מתחתיו" (שם): יושב אין יכול לעמוד , ועומד אין יכול לישב (ראה תנח' וארא יד). ולמה הביא עליהם חשך? שהיו בישראל באותו הדור פושעים שלא היו רוצים לצאת , ומתו בשלשת ימי אפלה , כדי שלא יראו מצרים במפלתם ויאמרו: אף הם לוקים כמונו. ועוד , שחפשו ישראל וראו את כליהם , וכשיצאו והיו שואלין מהם , והם אומרים: אין בידי , אומר לו: אני ראיתיו בביתך , ובמקום פלוני הוא (ראה תנח' וארא יד; שמ"ר יד , ג). (כד) יצג - יהי מוצג במקומו. (כה) גם אתה תתן - לא דייך שמקננו ילך עמנו , אלא אף משלך תתן. (כו) פרסה - פרסת רגל; 'פלנטא' בלעז. לא נדע מה נעבד - במה תכבד העבודה; שמא ישאל יותר ממה שיש בידינו. (כט) כן דברת - יפה דברת , ובזמנו דברת! אמת שלא אוסיף עוד ראות פניך.