מאגר הכתר שמות פרק יא עם פירוש ר' יוסף בכור שור

פרק יא
[א] וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה ע֣וֹד נֶ֤גַע אֶחָד֙ אָבִ֤יא עַל־פַּרְעֹה֙ וְעַל־מִצְרַ֔יִם אַחֲרֵי־כֵ֕ן יְשַׁלַּ֥ח אֶתְכֶ֖ם מִזֶּ֑ה כְּשַׁ֨לְּח֔וֹ כָּלָ֕ה גָּרֵ֛שׁ יְגָרֵ֥שׁ אֶתְכֶ֖ם מִזֶּֽה:
[ב] דַּבֶּר־נָ֖א בְּאָזְנֵ֣י הָעָ֑ם וְיִשְׁאֲל֞וּ אִ֣ישׁ׀ מֵאֵ֣ת רֵעֵ֗הוּ וְאִשָּׁה֙ מֵאֵ֣ת רְעוּתָ֔הּ כְּלֵי־כֶ֖סֶף וּכְלֵ֥י זָהָֽב:
[ג] וַיִּתֵּ֧ן יְהוָ֛ה אֶת־חֵ֥ן הָעָ֖ם בְּעֵינֵ֣י מִצְרָ֑יִם גַּ֣ם׀ הָאִ֣ישׁ מֹשֶׁ֗ה גָּד֤וֹל מְאֹד֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּעֵינֵ֥י עַבְדֵֽי־פַרְעֹ֖ה וּבְעֵינֵ֥י הָעָֽם: ס
[רביעי] [ד] וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהוָ֑ה כַּחֲצֹ֣ת הַלַּ֔יְלָה אֲנִ֥י יוֹצֵ֖א בְּת֥וֹךְ מִצְרָֽיִם:
[ה] וּמֵ֣ת כָּל־בְּכוֹר֘ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַיִם֒ מִבְּכ֤וֹר פַּרְעֹה֙ הַיֹּשֵׁ֣ב עַל־כִּסְא֔וֹ עַ֚ד בְּכ֣וֹר הַשִּׁפְחָ֔ה אֲשֶׁ֖ר אַחַ֣ר הָרֵחָ֑יִם וְכֹ֖ל בְּכ֥וֹר בְּהֵמָֽה:
[ו] וְהָ֥יְתָ֛ה צְעָקָ֥ה גְדֹלָ֖ה בְּכָל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲשֶׁ֤ר כָּמֹ֙הוּ֙ לֹ֣א נִֽהְיָ֔תָה וְכָמֹ֖הוּ לֹ֥א תֹסִֽף:
[ז] וּלְכֹ֣ל׀ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לֹ֤א יֶֽחֱרַץ־כֶּ֙לֶב֙ לְשֹׁנ֔וֹ לְמֵאִ֖ישׁ וְעַד־בְּהֵמָ֑ה לְמַ֙עַן֙ תֵּֽדְע֔וּן אֲשֶׁר֙ יַפְלֶ֣ה יְהוָ֔ה בֵּ֥ין מִצְרַ֖יִם וּבֵ֥ין יִשְׂרָאֵֽל:
[ח] וְיָרְד֣וּ כָל־עֲבָדֶיךָ֩ אֵ֨לֶּה אֵלַ֜י וְהִשְׁתַּחֲווּ־לִ֣י לֵאמֹ֗ר צֵ֤א אַתָּה֙ וְכָל־הָעָ֣ם אֲשֶׁר־בְּרַגְלֶ֔יךָ וְאַחֲרֵי־כֵ֖ן אֵצֵ֑א וַיֵּצֵ֥א מֵֽעִם־פַּרְעֹ֖ה בָּחֳרִי־אָֽף: ס
[ט] וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה לֹא־יִשְׁמַ֥ע אֲלֵיכֶ֖ם פַּרְעֹ֑ה לְמַ֛עַן רְב֥וֹת מוֹפְתַ֖י בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
[י] וּמֹשֶׁ֣ה וְאַהֲרֹ֗ן עָשׂ֛וּ אֶת־כָּל־הַמֹּפְתִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֑ה וַיְחַזֵּ֤ק יְהוָה֙ אֶת־לֵ֣ב פַּרְעֹ֔ה וְלֹא־שִׁלַּ֥ח אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאַרְצֽוֹ: ס

פרק יא
(א) ויאמר יי' אל משה - שם דיבר אליו , מיד , ושם הזהירו על מכת בכורות , ואחר כך יצא בכעס (ראה להלן , ח) על שאמר לו "ביום ראותך פני תמות" (שמ' י , כח). (ב) דבר נא באזני העם - דבר עתה באזני העם , כי אין שהות עוד יותר , "ושאלה" (שמ' ג , כב) , כמו שפירשתי (ראה שם) , ובמשמעות הפסוק ובעניין העולם , כמו שהיו אומרות: השאיל לי כלי כסף וזהב ובגדיך החמודות להתכבד בין חברותי בחג הנעשה; והקדוש ברוך הוא סיבב את הדבר עד שעמדו ישראל בנאמנותם (ראה פירושו לשמ' יד , ב , ד). (ד) כחצות הלילה - כשתֵּחָצֶה הלילה , והיינו: בחצות לילה. (ו) והייתה צעקה גדולה - שכל אחד צועק על מתו; וכאן עושה צעקה לשון זכר ולשון נקבה. (ז) לא יחרץ כלב לשונו - שום היזק לא יבא להם , ואפילו הכלב לא יחרץ לשונו לצעוק ולנבח בהם כדי להבעיתם; כמו "אז תחרץ כי יצא יי' לפניך" (ש"ב ה , כד); 'אסקריאר' בלעז. (ח) וירדו כל עבדיך - וגם הוא בעצמו ירד; אלא לפי שאמר וישתחוו (בנוסחנו: והשתחוו) לי , חלק לו כבוד , שהוא מלך. (ט-י) ויאמר יי' אל משה לא ישמע אליכם פרעה - בתחילה מתחיל למנות; כלומר: בתחילה אמר הקדוש ברוך הוא למשה: לא ישמע , וכן היה , שלא שמע אליהם עד מכה אחרונה; וגם מונה אהרן ומשה , ושהקדוש ברוך הוא חיזק את לבו למען ספר שמו (ע"פ שמ' ט , טז).