מאגר הכתר שמות פרק יא עם פירוש רלב"ג ביאור הפרשה

פרק יא
[א] וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה ע֣וֹד נֶ֤גַע אֶחָד֙ אָבִ֤יא עַל־פַּרְעֹה֙ וְעַל־מִצְרַ֔יִם אַחֲרֵי־כֵ֕ן יְשַׁלַּ֥ח אֶתְכֶ֖ם מִזֶּ֑ה כְּשַׁ֨לְּח֔וֹ כָּלָ֕ה גָּרֵ֛שׁ יְגָרֵ֥שׁ אֶתְכֶ֖ם מִזֶּֽה:
[ב] דַּבֶּר־נָ֖א בְּאָזְנֵ֣י הָעָ֑ם וְיִשְׁאֲל֞וּ אִ֣ישׁ׀ מֵאֵ֣ת רֵעֵ֗הוּ וְאִשָּׁה֙ מֵאֵ֣ת רְעוּתָ֔הּ כְּלֵי־כֶ֖סֶף וּכְלֵ֥י זָהָֽב:
[ג] וַיִּתֵּ֧ן יְהוָ֛ה אֶת־חֵ֥ן הָעָ֖ם בְּעֵינֵ֣י מִצְרָ֑יִם גַּ֣ם׀ הָאִ֣ישׁ מֹשֶׁ֗ה גָּד֤וֹל מְאֹד֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּעֵינֵ֥י עַבְדֵֽי־פַרְעֹ֖ה וּבְעֵינֵ֥י הָעָֽם: ס
[רביעי] [ד] וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהוָ֑ה כַּחֲצֹ֣ת הַלַּ֔יְלָה אֲנִ֥י יוֹצֵ֖א בְּת֥וֹךְ מִצְרָֽיִם:
[ה] וּמֵ֣ת כָּל־בְּכוֹר֘ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַיִם֒ מִבְּכ֤וֹר פַּרְעֹה֙ הַיֹּשֵׁ֣ב עַל־כִּסְא֔וֹ עַ֚ד בְּכ֣וֹר הַשִּׁפְחָ֔ה אֲשֶׁ֖ר אַחַ֣ר הָרֵחָ֑יִם וְכֹ֖ל בְּכ֥וֹר בְּהֵמָֽה:
[ו] וְהָ֥יְתָ֛ה צְעָקָ֥ה גְדֹלָ֖ה בְּכָל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲשֶׁ֤ר כָּמֹ֙הוּ֙ לֹ֣א נִֽהְיָ֔תָה וְכָמֹ֖הוּ לֹ֥א תֹסִֽף:
[ז] וּלְכֹ֣ל׀ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לֹ֤א יֶֽחֱרַץ־כֶּ֙לֶב֙ לְשֹׁנ֔וֹ לְמֵאִ֖ישׁ וְעַד־בְּהֵמָ֑ה לְמַ֙עַן֙ תֵּֽדְע֔וּן אֲשֶׁר֙ יַפְלֶ֣ה יְהוָ֔ה בֵּ֥ין מִצְרַ֖יִם וּבֵ֥ין יִשְׂרָאֵֽל:
[ח] וְיָרְד֣וּ כָל־עֲבָדֶיךָ֩ אֵ֨לֶּה אֵלַ֜י וְהִשְׁתַּחֲווּ־לִ֣י לֵאמֹ֗ר צֵ֤א אַתָּה֙ וְכָל־הָעָ֣ם אֲשֶׁר־בְּרַגְלֶ֔יךָ וְאַחֲרֵי־כֵ֖ן אֵצֵ֑א וַיֵּצֵ֥א מֵֽעִם־פַּרְעֹ֖ה בָּחֳרִי־אָֽף: ס
[ט] וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה לֹא־יִשְׁמַ֥ע אֲלֵיכֶ֖ם פַּרְעֹ֑ה לְמַ֛עַן רְב֥וֹת מוֹפְתַ֖י בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
[י] וּמֹשֶׁ֣ה וְאַהֲרֹ֗ן עָשׂ֛וּ אֶת־כָּל־הַמֹּפְתִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֑ה וַיְחַזֵּ֤ק יְהוָה֙ אֶת־לֵ֣ב פַּרְעֹ֔ה וְלֹא־שִׁלַּ֥ח אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאַרְצֽוֹ: ס

פרק יא
(א) ויאמר יי' אל משה - וכבר אמר יי' אל משה; וזה , כי זאת הנבואה לא באתהו לפני פרעה. והנה הוא מבואר , שהוא אמר לפרעה ענין זאת המכה קודם שיצא מלפניו , כי בְּסוף סַפְּרוֹ ענין זאת המכה אמר "ויצא מעם פרעה בחרי אף" (להלן , ח). כלה - בשלמות , שלא ישאל מכם שתעזבו דבר. (ד) כחצות הלילה - הוא כמו 'בחצות הלילה'; וכן "כצאתי את העיר" (שמ' ט , כט) - כמו 'בצאתי את העיר'. ולרבותינו ז"ל (ברכות ד , א) בזה דרך אחרת , היא הולכת מהלך הדרש. (ה) היושב על כסאו - הראוי להיות יושב על כסאו , כי בנו הבכור היה ראוי שימלוך תחתיו אחריו. עד בכור השפחה אשר אחר הרחים - הוא "בכור השבי אשר בבית הבור" (שמ' יב , כט); והנה השפחה היא שבויה , והיא אחר הרחים לטחון שם , והיא עומדת שם בבית הבור , כדי שלא תברח. והנה הרצון בזה , כי ימותו אז כל הבכורות , מהבכור היותר נכבד עד הבכור היותר פחוּת. (ו) אשר כמהו לא נהיתה וכמהו לא תוסיף - הוא כמו "רוח גדולה וחזק" (מ"א יט , יא) , שבא בענין זכר ונקבה; וכן 'ארץ' ימצא בלשון זכר ובלשון נקבה. והרצון בו , שכמו ארץ מצרים לא נהיתה ארץ בעולם; רוצה לומר , שלא חלו בה כמו אלו הפגעים הרעים שחלו בארץ מצרים; וכן לא תוסיף ארץ להיות כמו ארץ מצרים , שהכה השם יתעלה אותה באלו המכות העצומות. (ז) לא יחרץ כלב לשונו - רוצה לומר , שלא יזיקם ולא יפחידם דבר , אפילו הפחד החלוש שיהיה לאדם כי יחרץ הכלב לשונו לו , להיות נובח. (ט-י) ויאמר יי' אל משה לא ישמע אליכם פרעה וגו' - הרצון בזה , שכבר אמר השם יתעלה למשה קודם שיבא למצרים (ראה שמ' ג , יט - כ) , שלא ישמע אליו פרעה , כי הוא יסבב זה , כדי שירבו מופתיו בארץ מצרים , להקנות לישראל אמונה אמתית בשם יתעלה; ושם הודיע לו , כי בסוף הענין יביא עליהם מכת בכורות (ראה שמ' ד , כג). והנה קיים השם יתעלה זה הייעוד; רוצה לומר , שכבר עשו משה ואהרן את כל המופתים האלה לפני פרעה , ולא רצה לשלח את ישראל , כי השם יתעלה חזק ואמץ לבבו (ע"פ דב' ב , ל). והנה דברי זה הספור הם מבוארים עם מה שקדם לנו מהדברים בהם. (התועלות לשמ' י , א - יא , י , בקובץ תועלות לרלב"ג).