פרק יא
[א]
וַיֹּ֨אמֶר
יְהוָ֜ה
אֶל־מֹשֶׁ֗ה
ע֣וֹד
נֶ֤גַע
אֶחָד֙
אָבִ֤יא
עַל־פַּרְעֹה֙
וְעַל־מִצְרַ֔יִם
אַחֲרֵי־כֵ֕ן
יְשַׁלַּ֥ח
אֶתְכֶ֖ם
מִזֶּ֑ה
כְּשַׁ֨לְּח֔וֹ
כָּלָ֕ה
גָּרֵ֛שׁ
יְגָרֵ֥שׁ
אֶתְכֶ֖ם
מִזֶּֽה:
[ב]
דַּבֶּר־נָ֖א
בְּאָזְנֵ֣י
הָעָ֑ם
וְיִשְׁאֲל֞וּ
אִ֣ישׁ׀
מֵאֵ֣ת
רֵעֵ֗הוּ
וְאִשָּׁה֙
מֵאֵ֣ת
רְעוּתָ֔הּ
כְּלֵי־כֶ֖סֶף
וּכְלֵ֥י
זָהָֽב:
[ג]
וַיִּתֵּ֧ן
יְהוָ֛ה
אֶת־חֵ֥ן
הָעָ֖ם
בְּעֵינֵ֣י
מִצְרָ֑יִם
גַּ֣ם׀
הָאִ֣ישׁ
מֹשֶׁ֗ה
גָּד֤וֹל
מְאֹד֙
בְּאֶ֣רֶץ
מִצְרַ֔יִם
בְּעֵינֵ֥י
עַבְדֵֽי־פַרְעֹ֖ה
וּבְעֵינֵ֥י
הָעָֽם:
ס
[רביעי]
[ד]
וַיֹּ֣אמֶר
מֹשֶׁ֔ה
כֹּ֖ה
אָמַ֣ר
יְהוָ֑ה
כַּחֲצֹ֣ת
הַלַּ֔יְלָה
אֲנִ֥י
יוֹצֵ֖א
בְּת֥וֹךְ
מִצְרָֽיִם:
[ה]
וּמֵ֣ת
כָּל־בְּכוֹר֘
בְּאֶ֣רֶץ
מִצְרַיִם֒
מִבְּכ֤וֹר
פַּרְעֹה֙
הַיֹּשֵׁ֣ב
עַל־כִּסְא֔וֹ
עַ֚ד
בְּכ֣וֹר
הַשִּׁפְחָ֔ה
אֲשֶׁ֖ר
אַחַ֣ר
הָרֵחָ֑יִם
וְכֹ֖ל
בְּכ֥וֹר
בְּהֵמָֽה:
[ו]
וְהָ֥יְתָ֛ה
צְעָקָ֥ה
גְדֹלָ֖ה
בְּכָל־אֶ֣רֶץ
מִצְרָ֑יִם
אֲשֶׁ֤ר
כָּמֹ֙הוּ֙
לֹ֣א
נִֽהְיָ֔תָה
וְכָמֹ֖הוּ
לֹ֥א
תֹסִֽף:
[ז]
וּלְכֹ֣ל׀
בְּנֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֗ל
לֹ֤א
יֶֽחֱרַץ־כֶּ֙לֶב֙
לְשֹׁנ֔וֹ
לְמֵאִ֖ישׁ
וְעַד־בְּהֵמָ֑ה
לְמַ֙עַן֙
תֵּֽדְע֔וּן
אֲשֶׁר֙
יַפְלֶ֣ה
יְהוָ֔ה
בֵּ֥ין
מִצְרַ֖יִם
וּבֵ֥ין
יִשְׂרָאֵֽל:
[ח]
וְיָרְד֣וּ
כָל־עֲבָדֶיךָ֩
אֵ֨לֶּה
אֵלַ֜י
וְהִשְׁתַּחֲווּ־לִ֣י
לֵאמֹ֗ר
צֵ֤א
אַתָּה֙
וְכָל־הָעָ֣ם
אֲשֶׁר־בְּרַגְלֶ֔יךָ
וְאַחֲרֵי־כֵ֖ן
אֵצֵ֑א
וַיֵּצֵ֥א
מֵֽעִם־פַּרְעֹ֖ה
בָּחֳרִי־אָֽף:
ס
[ט]
וַיֹּ֤אמֶר
יְהוָה֙
אֶל־מֹשֶׁ֔ה
לֹא־יִשְׁמַ֥ע
אֲלֵיכֶ֖ם
פַּרְעֹ֑ה
לְמַ֛עַן
רְב֥וֹת
מוֹפְתַ֖י
בְּאֶ֥רֶץ
מִצְרָֽיִם:
[י]
וּמֹשֶׁ֣ה
וְאַהֲרֹ֗ן
עָשׂ֛וּ
אֶת־כָּל־הַמֹּפְתִ֥ים
הָאֵ֖לֶּה
לִפְנֵ֣י
פַרְעֹ֑ה
וַיְחַזֵּ֤ק
יְהוָה֙
אֶת־לֵ֣ב
פַּרְעֹ֔ה
וְלֹא־שִׁלַּ֥ח
אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל
מֵאַרְצֽוֹ:
ס
פרק יא
[א]
ויאמר
יהוה
אל משה
עוד
נגע
אחד
אביא
על פרעה
ועל מצרים
אחרי כן
ישלח
אתכם
מזה
כשלחו
כלה
גרש
יגרש
אתכם
מזה:
[ב]
דבר נא
באזני
העם
וישאלו
איש׀
מאת
רעהו
ואשה
מאת
רעותה
כלי כסף
וכלי
זהב:
[ג]
ויתן
יהוה
את חן
העם
בעיני
מצרים
גם׀
האיש
משה
גדול
מאד
בארץ
מצרים
בעיני
עבדי פרעה
ובעיני
העם:
ס
[רביעי]
[ד]
ויאמר
משה
כה
אמר
יהוה
כחצת
הלילה
אני
יוצא
בתוך
מצרים:
[ה]
ומת
כל בכור
בארץ
מצרים
מבכור
פרעה
הישב
על כסאו
עד
בכור
השפחה
אשר
אחר
הרחים
וכל
בכור
בהמה:
[ו]
והיתה
צעקה
גדלה
בכל ארץ
מצרים
אשר
כמהו
לא
נהיתה
וכמהו
לא
תסף:
[ז]
ולכל׀
בני
ישראל
לא
יחרץ כלב
לשנו
למאיש
ועד בהמה
למען
תדעון
אשר
יפלה
יהוה
בין
מצרים
ובין
ישראל:
[ח]
וירדו
כל עבדיך
אלה
אלי
והשתחוו לי
לאמר
צא
אתה
וכל העם
אשר ברגליך
ואחרי כן
אצא
ויצא
מעם פרעה
בחרי אף:
ס
[ט]
ויאמר
יהוה
אל משה
לא ישמע
אליכם
פרעה
למען
רבות
מופתי
בארץ
מצרים:
[י]
ומשה
ואהרן
עשו
את כל המפתים
האלה
לפני
פרעה
ויחזק
יהוה
את לב
פרעה
ולא שלח
את בני ישראל
מארצו:
ס