מאגר הכתר שמות פרק יא עם פירוש ראב"ע פירוש א - הקצר

פרק יא
[א] וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה ע֣וֹד נֶ֤גַע אֶחָד֙ אָבִ֤יא עַל־פַּרְעֹה֙ וְעַל־מִצְרַ֔יִם אַחֲרֵי־כֵ֕ן יְשַׁלַּ֥ח אֶתְכֶ֖ם מִזֶּ֑ה כְּשַׁ֨לְּח֔וֹ כָּלָ֕ה גָּרֵ֛שׁ יְגָרֵ֥שׁ אֶתְכֶ֖ם מִזֶּֽה:
[ב] דַּבֶּר־נָ֖א בְּאָזְנֵ֣י הָעָ֑ם וְיִשְׁאֲל֞וּ אִ֣ישׁ׀ מֵאֵ֣ת רֵעֵ֗הוּ וְאִשָּׁה֙ מֵאֵ֣ת רְעוּתָ֔הּ כְּלֵי־כֶ֖סֶף וּכְלֵ֥י זָהָֽב:
[ג] וַיִּתֵּ֧ן יְהוָ֛ה אֶת־חֵ֥ן הָעָ֖ם בְּעֵינֵ֣י מִצְרָ֑יִם גַּ֣ם׀ הָאִ֣ישׁ מֹשֶׁ֗ה גָּד֤וֹל מְאֹד֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּעֵינֵ֥י עַבְדֵֽי־פַרְעֹ֖ה וּבְעֵינֵ֥י הָעָֽם: ס
[רביעי] [ד] וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהוָ֑ה כַּחֲצֹ֣ת הַלַּ֔יְלָה אֲנִ֥י יוֹצֵ֖א בְּת֥וֹךְ מִצְרָֽיִם:
[ה] וּמֵ֣ת כָּל־בְּכוֹר֘ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַיִם֒ מִבְּכ֤וֹר פַּרְעֹה֙ הַיֹּשֵׁ֣ב עַל־כִּסְא֔וֹ עַ֚ד בְּכ֣וֹר הַשִּׁפְחָ֔ה אֲשֶׁ֖ר אַחַ֣ר הָרֵחָ֑יִם וְכֹ֖ל בְּכ֥וֹר בְּהֵמָֽה:
[ו] וְהָ֥יְתָ֛ה צְעָקָ֥ה גְדֹלָ֖ה בְּכָל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲשֶׁ֤ר כָּמֹ֙הוּ֙ לֹ֣א נִֽהְיָ֔תָה וְכָמֹ֖הוּ לֹ֥א תֹסִֽף:
[ז] וּלְכֹ֣ל׀ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לֹ֤א יֶֽחֱרַץ־כֶּ֙לֶב֙ לְשֹׁנ֔וֹ לְמֵאִ֖ישׁ וְעַד־בְּהֵמָ֑ה לְמַ֙עַן֙ תֵּֽדְע֔וּן אֲשֶׁר֙ יַפְלֶ֣ה יְהוָ֔ה בֵּ֥ין מִצְרַ֖יִם וּבֵ֥ין יִשְׂרָאֵֽל:
[ח] וְיָרְד֣וּ כָל־עֲבָדֶיךָ֩ אֵ֨לֶּה אֵלַ֜י וְהִשְׁתַּחֲווּ־לִ֣י לֵאמֹ֗ר צֵ֤א אַתָּה֙ וְכָל־הָעָ֣ם אֲשֶׁר־בְּרַגְלֶ֔יךָ וְאַחֲרֵי־כֵ֖ן אֵצֵ֑א וַיֵּצֵ֥א מֵֽעִם־פַּרְעֹ֖ה בָּחֳרִי־אָֽף: ס
[ט] וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה לֹא־יִשְׁמַ֥ע אֲלֵיכֶ֖ם פַּרְעֹ֑ה לְמַ֛עַן רְב֥וֹת מוֹפְתַ֖י בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
[י] וּמֹשֶׁ֣ה וְאַהֲרֹ֗ן עָשׂ֛וּ אֶת־כָּל־הַמֹּפְתִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֑ה וַיְחַזֵּ֤ק יְהוָה֙ אֶת־לֵ֣ב פַּרְעֹ֔ה וְלֹא־שִׁלַּ֥ח אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאַרְצֽוֹ: ס

פרק יא
(א) ויאמר יי' למשה - וכבר אמר השם למשה; וכבר הראיתיך רבים כאלה (בר' כד , יד ועוד). כשלחו - שילוח כלה , מגזרת "כלה ונחרצה" (יש' י , כג); כטעם "כי כולנו מתים" (שמ' יב , לג); וכן "ומשרתו יהושע בן נון נער" (שמ' לג , יא); ורבים כאלה. ויש אומרים: כשלחו כלה - ישלח ויגרש; כי כן כתוב "כי גורשו ממצרים" (שמ' יב , לט). (ב) דבר נא - כמו 'עתה'; וכן "אוי נא לנו" (איכה ה , טז) , וכולם. כלי כסף וכלי זהב - ואף כי שמלות (ראה שמ' ג , כב). (ד) ויאמר משה כה אמר יי' - זאת הפרשה דבקה עם "לא אוסיף עוד ראות פניך" (שמ' י , כט); ונכנסו ביניהם הפסוקים שכבר השם הודיע את משה כי נגע אחד נשאר (ראה לעיל , א) , וכבר הודיעו בתחלה "הנה אנכי הורג את בנך בכורך" (שמ' ד , כג). גם אמר השם: כאשר אעשה הנפלאות במצרים , ובהיות ישראל קרובים לצאת - "ושאלה" (שמ' ג , כב); ולולי שנתן השם החן (ראה שם , כא) , לא היו נותנים להם כלום (ראה לעיל , ב - ג). ודע , כי דבר גדול היה , וצדיקים גמורים היו ישראל שלא גלו הסוד , והוא , שפרעה חשב על דברי משה "דרך שלשת ימים" (שמ' ה , ג) - שילכו וישובו אל מצרים. וחלילה שהנביא דבר כזב , כי לא אמר לעולם: 'נשוב'. וחכמת השם נשגבה מדעתינו. ואשר נראה לי , שהיה זה הדבר בעבור שני דברים: האחד , שיתנו להם כלי כסף וזהב; ואלו ידעו שלא ישובו , לא היו נותנים. והדבר השני - שיטבע פרעה וחילו. כי אלו היו הולכים ברשותו , ואין בלבו שישובו , לא רדף אחריהם; והעד: "ויוגד למלך מצרים כי ברח העם" (שמ' יד , ה). אני יוצא - על דרך שליח. (ה) אשר אחר הרחים - שהוא טוחן. ויש אומרים , שהוא כמו 'תחת רחים' , שישימו על פי הבור. (ו) אשר כמהו - אשר על כמוהו , על שבר כמוהו. או כמוהו - על הקול. לא תוסף - על הצעקה. (ז) לא יחרץ כלב - פירושו לפי המקום. ויש אומרים (ראה השרשים: 'חרץ') , שהוא מגזרת "אתה חרצת" (מ"א כ , מ); והטעם: האות הדומה לו"ו , שיחרץ בלשונו. (ט) ויאמר יי' אל משה לא ישמע אליכם - טעמו: וכבר אמר השם בתחלה למשה: לא ישמע אליכם (ראה שמ' ז , ד). (י) ומשה ואהרן... - עד שעשו כל המופתים שצום השם.