מאגר הכתר שמות פרק יא עם פירוש רמב"ן

פרק יא
(א) ויאמר יי' אל משה עוד נגע אחד - בעמדו לפני פרעה נאמר לו זה , שהרי משיצא מלפניו לא הוסיף ראות פניו; לשון רבנו שלמה. וכך אמרו רבותינו (שמ"ר יח , א): קפץ עליו האלהים , כביכול נכנס בגוולטין של פרעה בשביל משה שאמר "לא אוסיף עוד ראות פניך" (שמ' י , כט) , שלא ימָצא בדאי; ואתה מוצא , שלא דבר הקדוש ברוך הוא עם משה בביתו של פרעה אלא אותה שעה , מנין? "כצאתי את העיר" וגו' (שמ' ט , כט); ועכשו קפץ הקדוש ברוך הוא ודבר עם משה , שנאמר: עוד נגע אחד וגו'. והנה גם בזה קצור בספורים , כי השם אמר לו: עוד נגע אחד אביא על פרעה , והודיעו הנגע ההוא , ואמר לו: "כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים" (להלן , ד) , וכל ענין הפרשה ההיא , אבל לא רצה הכתוב להאריך באמירה שאמר השם למשה , כי די במה שספר משה לפרעה: "כה אמר יי'" (להלן , ה) , כמו שפירשתי בארבה (שמ' י , ב). ובאו כענין הזה פרשיות רבות בתורה , ובסדר הזה , פרשת 'קדש לי כל בכור' תקצר בדבור הקדוש ברוך הוא למשה (שמ' יג , א - ב) , ותאריך ב"ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים" (שם , ג) , וגמר הפרשה כולה; והם דברי השם אל משה , שאמרם לישראל בו בלשון שנצטוה. (ב-ג) ואמר: דבר נא באזני העם - בצאתך מלפני פרעה. וטעם ויתן יי' את חן העם בעיני מצרים - שלא היו אנשי מצרים שונאים אותם על המכות , אבל מוסיפים בהם אהבה , ונושאים חן בעיניהם , לאמר: אנחנו הרשעים עושים חמס , וראוי הוא שיחונן אתכם האלהים. גם האיש משה - המביא עליהם המכות , גדול מאד בכל ארץ מצרים בעיני עבדי פרעה , אנשי ריבו , ובעיני העם , ישראל , אחרי שאמרו לו "ירא יי' עליכם וישפוט" (שמ' ה , כא) , ואחרי "ולא שמעו אל משה" (שמ' ו , ט) , כי נתגדל מאד בעיניהם בראותם כי נאמן הוא לנביא ליי' (ע"פ ש"א ג , כ). ויש אומרים (ראה ראב"ע) , כי בעיני העם - עַם מצרים; ולא אמר 'בעיני פרעה ובעיני עבדיו' , כי השם אמץ את לבבו כנגד משה , ודבר לו שלא כהוגן עתה פעמַיִם (ראה שמ' י , י - יא; י , כח) , כי רצה השם שיבא אליו וישתחוה לו כבֹא אדם אל שונאו , כי כל זה גדולה ומעלה למשה. ולא יתכן לפרש כי ויתן יי' את חן העם בעיני מצרים הוא חן ההשאלה , כי עתה בזמן ההבטחה לא יאמר ויתן יי' , אבל היה אומר: 'ואני אתן את חן העם' (ראה שמ' ג , כא) , ולמטה בשעת מעשה נאמר "ויי' נתן" (שמ' יב , לו). (ד) ויאמר משה כה אמר יי' כחצות הלילה אני יוצא בתוך וגו' - אל פרעה אמר כן ואל עבדיו , כמו שאומר בסוף דבריו: "וירדו כל עבדיך אלה אלי" (להלן , ח). ולא פירש עתה איזה לילה תהיה המכה הזו , כי הדבור הזה והאמירה אל פרעה קודם ראש חדש ניסן היה , וכשיאמר כחצות הלילה , לא יִוָדע איזה לילה הוא. והנה לא הודיעם משה ליל מכתם , אבל אמר בחרי אף: "לא אוסיף" אני "ראות פניך" (שמ' י , כט) , אבל אתה תקראני , ועבדיך ישתחוו לי כחצות הלילה , לצאת מארצך (ראה להלן , ח). ובפרשה השניה פירש לישראל הלילה: "ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה" וגו' (שמ' יב , יב) , ובפרשה השלישית אמר "ויהי בחצי הלילה" (שם , כט) - הנזכר , שעשו בו הפסח. (ט) ויאמר יי' אל משה לא ישמע אליכם פרעה - בעבור שהיה ראוי שיפחד פרעה ועבדיו במכת הבכורות וייראו ממנה יותר מכל אשר בא עליהם , וכבר ראו כל דברי משה מתקיימים בהם , בעבור כן הודיעו השם שהוא מחזק את לבו , כדי שירבה בו מופתיו במכת הבכורות באדם ובבהמה - ושפטים באלהיהם (ראה שמ' יב , יב). ורבנו שלמה אמר: מכת הבכורות וקריעת ים סוף ולנער המצריים בתוכו. ולא יתכן זה , בעבור שאמר "ולא שלח את בני ישראל מארצו" (להלן , י). (י) וטעם ומשה ואהרן עשו את כל המופתים האלה - הם המופתים הנזכרים למעלה (שמ' ז , ח ואי'); ואמר זה בעבור שהשלים כל המעשים שעשו , וגזרת מכת בכורות שכבר הודיעו אותה לפרעה; כי במיתת הבכורות אין למשה ואהרן בה מעשה.