פרק יא
[א]
וַיֹּ֨אמֶר
יְהוָ֜ה
אֶל־מֹשֶׁ֗ה
ע֣וֹד
נֶ֤גַע
אֶחָד֙
אָבִ֤יא
עַל־פַּרְעֹה֙
וְעַל־מִצְרַ֔יִם
אַחֲרֵי־כֵ֕ן
יְשַׁלַּ֥ח
אֶתְכֶ֖ם
מִזֶּ֑ה
כְּשַׁ֨לְּח֔וֹ
כָּלָ֕ה
גָּרֵ֛שׁ
יְגָרֵ֥שׁ
אֶתְכֶ֖ם
מִזֶּֽה:
[ב]
דַּבֶּר־נָ֖א
בְּאָזְנֵ֣י
הָעָ֑ם
וְיִשְׁאֲל֞וּ
אִ֣ישׁ׀
מֵאֵ֣ת
רֵעֵ֗הוּ
וְאִשָּׁה֙
מֵאֵ֣ת
רְעוּתָ֔הּ
כְּלֵי־כֶ֖סֶף
וּכְלֵ֥י
זָהָֽב:
[ג]
וַיִּתֵּ֧ן
יְהוָ֛ה
אֶת־חֵ֥ן
הָעָ֖ם
בְּעֵינֵ֣י
מִצְרָ֑יִם
גַּ֣ם׀
הָאִ֣ישׁ
מֹשֶׁ֗ה
גָּד֤וֹל
מְאֹד֙
בְּאֶ֣רֶץ
מִצְרַ֔יִם
בְּעֵינֵ֥י
עַבְדֵֽי־פַרְעֹ֖ה
וּבְעֵינֵ֥י
הָעָֽם:
ס
[רביעי]
[ד]
וַיֹּ֣אמֶר
מֹשֶׁ֔ה
כֹּ֖ה
אָמַ֣ר
יְהוָ֑ה
כַּחֲצֹ֣ת
הַלַּ֔יְלָה
אֲנִ֥י
יוֹצֵ֖א
בְּת֥וֹךְ
מִצְרָֽיִם:
[ה]
וּמֵ֣ת
כָּל־בְּכוֹר֘
בְּאֶ֣רֶץ
מִצְרַיִם֒
מִבְּכ֤וֹר
פַּרְעֹה֙
הַיֹּשֵׁ֣ב
עַל־כִּסְא֔וֹ
עַ֚ד
בְּכ֣וֹר
הַשִּׁפְחָ֔ה
אֲשֶׁ֖ר
אַחַ֣ר
הָרֵחָ֑יִם
וְכֹ֖ל
בְּכ֥וֹר
בְּהֵמָֽה:
[ו]
וְהָ֥יְתָ֛ה
צְעָקָ֥ה
גְדֹלָ֖ה
בְּכָל־אֶ֣רֶץ
מִצְרָ֑יִם
אֲשֶׁ֤ר
כָּמֹ֙הוּ֙
לֹ֣א
נִֽהְיָ֔תָה
וְכָמֹ֖הוּ
לֹ֥א
תֹסִֽף:
[ז]
וּלְכֹ֣ל׀
בְּנֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֗ל
לֹ֤א
יֶֽחֱרַץ־כֶּ֙לֶב֙
לְשֹׁנ֔וֹ
לְמֵאִ֖ישׁ
וְעַד־בְּהֵמָ֑ה
לְמַ֙עַן֙
תֵּֽדְע֔וּן
אֲשֶׁר֙
יַפְלֶ֣ה
יְהוָ֔ה
בֵּ֥ין
מִצְרַ֖יִם
וּבֵ֥ין
יִשְׂרָאֵֽל:
[ח]
וְיָרְד֣וּ
כָל־עֲבָדֶיךָ֩
אֵ֨לֶּה
אֵלַ֜י
וְהִשְׁתַּחֲווּ־לִ֣י
לֵאמֹ֗ר
צֵ֤א
אַתָּה֙
וְכָל־הָעָ֣ם
אֲשֶׁר־בְּרַגְלֶ֔יךָ
וְאַחֲרֵי־כֵ֖ן
אֵצֵ֑א
וַיֵּצֵ֥א
מֵֽעִם־פַּרְעֹ֖ה
בָּחֳרִי־אָֽף:
ס
[ט]
וַיֹּ֤אמֶר
יְהוָה֙
אֶל־מֹשֶׁ֔ה
לֹא־יִשְׁמַ֥ע
אֲלֵיכֶ֖ם
פַּרְעֹ֑ה
לְמַ֛עַן
רְב֥וֹת
מוֹפְתַ֖י
בְּאֶ֥רֶץ
מִצְרָֽיִם:
[י]
וּמֹשֶׁ֣ה
וְאַהֲרֹ֗ן
עָשׂ֛וּ
אֶת־כָּל־הַמֹּפְתִ֥ים
הָאֵ֖לֶּה
לִפְנֵ֣י
פַרְעֹ֑ה
וַיְחַזֵּ֤ק
יְהוָה֙
אֶת־לֵ֣ב
פַּרְעֹ֔ה
וְלֹא־שִׁלַּ֥ח
אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל
מֵאַרְצֽוֹ:
ס
פרק יא
(א)
ויאמר
יי'
אל
משה
עוד
נגע
אחד
-
בעמדו
לפני
פרעה
נאמר
לו
זה
,
שהרי
משיצא
מלפניו
לא
הוסיף
ראות
פניו;
לשון
רבנו
שלמה.
וכך
אמרו
רבותינו
(שמ"ר
יח
,
א):
קפץ
עליו
האלהים
,
כביכול
נכנס
בגוולטין
של
פרעה
בשביל
משה
שאמר
"לא
אוסיף
עוד
ראות
פניך"
(שמ'
י
,
כט)
,
שלא
ימָצא
בדאי;
ואתה
מוצא
,
שלא
דבר
הקדוש
ברוך
הוא
עם
משה
בביתו
של
פרעה
אלא
אותה
שעה
,
מנין?
"כצאתי
את
העיר"
וגו'
(שמ'
ט
,
כט);
ועכשו
קפץ
הקדוש
ברוך
הוא
ודבר
עם
משה
,
שנאמר:
עוד
נגע
אחד
וגו'.
והנה
גם
בזה
קצור
בספורים
,
כי
השם
אמר
לו:
עוד
נגע
אחד
אביא
על
פרעה
,
והודיעו
הנגע
ההוא
,
ואמר
לו:
"כחצות
הלילה
אני
יוצא
בתוך
מצרים"
(להלן
,
ד)
,
וכל
ענין
הפרשה
ההיא
,
אבל
לא
רצה
הכתוב
להאריך
באמירה
שאמר
השם
למשה
,
כי
די
במה
שספר
משה
לפרעה:
"כה
אמר
יי'"
(להלן
,
ה)
,
כמו
שפירשתי
בארבה
(שמ'
י
,
ב).
ובאו
כענין
הזה
פרשיות
רבות
בתורה
,
ובסדר
הזה
,
פרשת
'קדש
לי
כל
בכור'
תקצר
בדבור
הקדוש
ברוך
הוא
למשה
(שמ'
יג
,
א
-
ב)
,
ותאריך
ב"ויאמר
משה
אל
העם
זכור
את
היום
הזה
אשר
יצאתם
ממצרים"
(שם
,
ג)
,
וגמר
הפרשה
כולה;
והם
דברי
השם
אל
משה
,
שאמרם
לישראל
בו
בלשון
שנצטוה.
(ב-ג)
ואמר:
דבר
נא
באזני
העם
-
בצאתך
מלפני
פרעה.
וטעם
ויתן
יי'
את
חן
העם
בעיני
מצרים
-
שלא
היו
אנשי
מצרים
שונאים
אותם
על
המכות
,
אבל
מוסיפים
בהם
אהבה
,
ונושאים
חן
בעיניהם
,
לאמר:
אנחנו
הרשעים
עושים
חמס
,
וראוי
הוא
שיחונן
אתכם
האלהים.
גם
האיש
משה
-
המביא
עליהם
המכות
,
גדול
מאד
בכל
ארץ
מצרים
בעיני
עבדי
פרעה
,
אנשי
ריבו
,
ובעיני
העם
,
ישראל
,
אחרי
שאמרו
לו
"ירא
יי'
עליכם
וישפוט"
(שמ'
ה
,
כא)
,
ואחרי
"ולא
שמעו
אל
משה"
(שמ'
ו
,
ט)
,
כי
נתגדל
מאד
בעיניהם
בראותם
כי
נאמן
הוא
לנביא
ליי'
(ע"פ
ש"א
ג
,
כ).
ויש
אומרים
(ראה
ראב"ע)
,
כי
בעיני
העם
-
עַם
מצרים;
ולא
אמר
'בעיני
פרעה
ובעיני
עבדיו'
,
כי
השם
אמץ
את
לבבו
כנגד
משה
,
ודבר
לו
שלא
כהוגן
עתה
פעמַיִם
(ראה
שמ'
י
,
י
-
יא;
י
,
כח)
,
כי
רצה
השם
שיבא
אליו
וישתחוה
לו
כבֹא
אדם
אל
שונאו
,
כי
כל
זה
גדולה
ומעלה
למשה.
ולא
יתכן
לפרש
כי
ויתן
יי'
את
חן
העם
בעיני
מצרים
הוא
חן
ההשאלה
,
כי
עתה
בזמן
ההבטחה
לא
יאמר
ויתן
יי'
,
אבל
היה
אומר:
'ואני
אתן
את
חן
העם'
(ראה
שמ'
ג
,
כא)
,
ולמטה
בשעת
מעשה
נאמר
"ויי'
נתן"
(שמ'
יב
,
לו).
(ד)
ויאמר
משה
כה
אמר
יי'
כחצות
הלילה
אני
יוצא
בתוך
וגו'
-
אל
פרעה
אמר
כן
ואל
עבדיו
,
כמו
שאומר
בסוף
דבריו:
"וירדו
כל
עבדיך
אלה
אלי"
(להלן
,
ח).
ולא
פירש
עתה
איזה
לילה
תהיה
המכה
הזו
,
כי
הדבור
הזה
והאמירה
אל
פרעה
קודם
ראש
חדש
ניסן
היה
,
וכשיאמר
כחצות
הלילה
,
לא
יִוָדע
איזה
לילה
הוא.
והנה
לא
הודיעם
משה
ליל
מכתם
,
אבל
אמר
בחרי
אף:
"לא
אוסיף"
אני
"ראות
פניך"
(שמ'
י
,
כט)
,
אבל
אתה
תקראני
,
ועבדיך
ישתחוו
לי
כחצות
הלילה
,
לצאת
מארצך
(ראה
להלן
,
ח).
ובפרשה
השניה
פירש
לישראל
הלילה:
"ועברתי
בארץ
מצרים
בלילה
הזה"
וגו'
(שמ'
יב
,
יב)
,
ובפרשה
השלישית
אמר
"ויהי
בחצי
הלילה"
(שם
,
כט)
-
הנזכר
,
שעשו
בו
הפסח.
(ט)
ויאמר
יי'
אל
משה
לא
ישמע
אליכם
פרעה
-
בעבור
שהיה
ראוי
שיפחד
פרעה
ועבדיו
במכת
הבכורות
וייראו
ממנה
יותר
מכל
אשר
בא
עליהם
,
וכבר
ראו
כל
דברי
משה
מתקיימים
בהם
,
בעבור
כן
הודיעו
השם
שהוא
מחזק
את
לבו
,
כדי
שירבה
בו
מופתיו
במכת
הבכורות
באדם
ובבהמה
-
ושפטים
באלהיהם
(ראה
שמ'
יב
,
יב).
ורבנו
שלמה
אמר:
מכת
הבכורות
וקריעת
ים
סוף
ולנער
המצריים
בתוכו.
ולא
יתכן
זה
,
בעבור
שאמר
"ולא
שלח
את
בני
ישראל
מארצו"
(להלן
,
י).
(י)
וטעם
ומשה
ואהרן
עשו
את
כל
המופתים
האלה
-
הם
המופתים
הנזכרים
למעלה
(שמ'
ז
,
ח
ואי');
ואמר
זה
בעבור
שהשלים
כל
המעשים
שעשו
,
וגזרת
מכת
בכורות
שכבר
הודיעו
אותה
לפרעה;
כי
במיתת
הבכורות
אין
למשה
ואהרן
בה
מעשה.