מאגר הכתר שמות פרק יא עם פירוש רשב"ם

פרק יא
[א] וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה ע֣וֹד נֶ֤גַע אֶחָד֙ אָבִ֤יא עַל־פַּרְעֹה֙ וְעַל־מִצְרַ֔יִם אַחֲרֵי־כֵ֕ן יְשַׁלַּ֥ח אֶתְכֶ֖ם מִזֶּ֑ה כְּשַׁ֨לְּח֔וֹ כָּלָ֕ה גָּרֵ֛שׁ יְגָרֵ֥שׁ אֶתְכֶ֖ם מִזֶּֽה:
[ב] דַּבֶּר־נָ֖א בְּאָזְנֵ֣י הָעָ֑ם וְיִשְׁאֲל֞וּ אִ֣ישׁ׀ מֵאֵ֣ת רֵעֵ֗הוּ וְאִשָּׁה֙ מֵאֵ֣ת רְעוּתָ֔הּ כְּלֵי־כֶ֖סֶף וּכְלֵ֥י זָהָֽב:
[ג] וַיִּתֵּ֧ן יְהוָ֛ה אֶת־חֵ֥ן הָעָ֖ם בְּעֵינֵ֣י מִצְרָ֑יִם גַּ֣ם׀ הָאִ֣ישׁ מֹשֶׁ֗ה גָּד֤וֹל מְאֹד֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּעֵינֵ֥י עַבְדֵֽי־פַרְעֹ֖ה וּבְעֵינֵ֥י הָעָֽם: ס
[רביעי] [ד] וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהוָ֑ה כַּחֲצֹ֣ת הַלַּ֔יְלָה אֲנִ֥י יוֹצֵ֖א בְּת֥וֹךְ מִצְרָֽיִם:
[ה] וּמֵ֣ת כָּל־בְּכוֹר֘ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַיִם֒ מִבְּכ֤וֹר פַּרְעֹה֙ הַיֹּשֵׁ֣ב עַל־כִּסְא֔וֹ עַ֚ד בְּכ֣וֹר הַשִּׁפְחָ֔ה אֲשֶׁ֖ר אַחַ֣ר הָרֵחָ֑יִם וְכֹ֖ל בְּכ֥וֹר בְּהֵמָֽה:
[ו] וְהָ֥יְתָ֛ה צְעָקָ֥ה גְדֹלָ֖ה בְּכָל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲשֶׁ֤ר כָּמֹ֙הוּ֙ לֹ֣א נִֽהְיָ֔תָה וְכָמֹ֖הוּ לֹ֥א תֹסִֽף:
[ז] וּלְכֹ֣ל׀ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לֹ֤א יֶֽחֱרַץ־כֶּ֙לֶב֙ לְשֹׁנ֔וֹ לְמֵאִ֖ישׁ וְעַד־בְּהֵמָ֑ה לְמַ֙עַן֙ תֵּֽדְע֔וּן אֲשֶׁר֙ יַפְלֶ֣ה יְהוָ֔ה בֵּ֥ין מִצְרַ֖יִם וּבֵ֥ין יִשְׂרָאֵֽל:
[ח] וְיָרְד֣וּ כָל־עֲבָדֶיךָ֩ אֵ֨לֶּה אֵלַ֜י וְהִשְׁתַּחֲווּ־לִ֣י לֵאמֹ֗ר צֵ֤א אַתָּה֙ וְכָל־הָעָ֣ם אֲשֶׁר־בְּרַגְלֶ֔יךָ וְאַחֲרֵי־כֵ֖ן אֵצֵ֑א וַיֵּצֵ֥א מֵֽעִם־פַּרְעֹ֖ה בָּחֳרִי־אָֽף: ס
[ט] וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה לֹא־יִשְׁמַ֥ע אֲלֵיכֶ֖ם פַּרְעֹ֑ה לְמַ֛עַן רְב֥וֹת מוֹפְתַ֖י בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
[י] וּמֹשֶׁ֣ה וְאַהֲרֹ֗ן עָשׂ֛וּ אֶת־כָּל־הַמֹּפְתִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֑ה וַיְחַזֵּ֤ק יְהוָה֙ אֶת־לֵ֣ב פַּרְעֹ֔ה וְלֹא־שִׁלַּ֥ח אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאַרְצֽוֹ: ס

פרק יא
(א) ויאמר יי' אל משה בעומדו לפני פרעה: עוד נגע אחד וגו'; ואחרי כן השיב משה לפרעה: "כה אמר יי' כחצות הלילה" וגו' (להלן , ד). כלה - הכל , גברים ונשים , טף ומקנה. (ב) וישאלו - לשם מתנה גמורה , כמו "שאל ממני ואתנה גוים נחלתך" (תה' ב , ח). (ד) ויאמר משה לפרעה: כה אמר יי' כחצות הלילה. כחצות - מן 'חצה' , כמו 'כעשות' - מן 'עשה'; "כעלות המנחה" (מ"ב ג , כ) - מן 'עלה'; כלומר: כשיגיע זמן יציאת ישראל , כשיחָצה הלילה , אני יוצא בתוך מצרים; ובשעת מעשה ראוי לכתוב "ויהי בחצי הלילה" (שמ' יב , כט) - בבי"ת. זהו לפי פשוטו , כי כשאמר משה לפני הזמן של מכת בכורות , אז ראוי לאמר כחצות , כלומר: כשיגיע אותו זמן שיחצה הלילה. (ה) אשר אחר הרחיים - ולהלן הוא אומר "עד בכור השבי אשר בבית הבור" (שם) !? שני הפסוקים אחד הם , כי "בכור השבי" הוא אחר הרחיים , שהיו מטחינים אותם , כמה שנאמר "ויהי טוחן בבית האסורים" (שו' טז , כא). (ו) אשר כמוהו לא נהייתה - הרבה מצינו לשון זכר ולשון נקבה בדבר אחד: "המחנה האחת והכהו" (בר' לב , ט). (ז) לא יחרץ כלב - המלאך מזיק ומשחית בכורי מצרים , אבל בכורי ישראל , אפילו קול ניבוח של מזיקי החיות לא יזיק אותם. (ח) וירדו כל עבדיך - דרך כבוד אמר לו , שהרי בשעת מעשה "ויקם פרעה לילה" , "ויקרא למשה ולאהרן לילה" (שמ' יב , ל - לא). וכל זה אמר לו משה לקיים מה שאמר לו "לא אוסיף עוד ראות פניך" (שמ' י , כט) , אבל אתה ועבדיך תבואו אלי. (ט) לא ישמע אליכם פרעה - כלומר: אחר כל מכה ומכה היה אומר הקדוש ברוך הוא למשה ולאהרן: לא ישמע אליכם עד לבסוף. (י) ויחזק יי' - בכל פעם ופעם.