מאגר הכתר שמות פרק יא עם פירוש רש"י

פרק יא
(א) כלה - גמירא; כולכם ישלח. (ב) דבר נא - אין 'נא' אלא לשון בקשה: בבקשה ממך הזהירם על כך , שלא יאמר אותו צדיק אביהם: "ועבדום וענו אותם" (בר' טו , יג) - קִיֵים בהם; "ואחריכן (בנוסחנו: ואחרי - כן) יצאו ברכוש גדול" (שם , יד) - לא קִיֵים בהם. (ד) ויאמר משה כה אמר יי' וגו' - בעומדו לפני פרעה נאמרה לו , שהרי משיצא מלפניו לא הוסיף ראות פניו (ראה שמ' י , כח - כט). כחצות הלילה - בהחלק הלילה. כחצות - כמו "כעלות" (יהו' ו , טו); "ככלות" (דב' לא , כד); "בחרות אפם בנו" (תה' קכד , ג). זהו פשוטו לישבו על אופניו , שאין 'חצות' שם דבר של 'חצי'. ורבותינו דרשוהו (ברכות ד , א) כמו "בחצי הלילה" (שמ' יב , כט) , ואמרו , שאמר משה: כחצות - דמשמע: סמוך לו , או לפניו או לאחריו , ולא אמר 'בחצות' , שמא יטעו איצטגניני פרעה , ויאמרו: משה בדאי הוא. (ה) "עד בכור השבי" (שמ' יב , כט) - למה לקו השבויים? כדי שלא יאמרו: יראתם תבעה עלבונם והביאה פורענות על מצרים (ראה מכיל' בא פסחא יג). מבכור פרעה... עד בכור השפחה - כל הפחותים מבכור פרעה וחשובים מבכור השפחה היו בכלל. ולמה לקו השפחות? שאף הם היו משתעבדין בהם ושמחים בצרתם (ראה מכיל' שם). וכל בכור בהמה - לפי שהיו עובדין לה. שכשהקדוש ברוך הוא נפרע מן האומה , נפרע מאלהיה. (ז) לא יחרץ כלב וגו' - אומר אני שהוא לשון 'שנון': לא ישנן; וכן "לא חרץ לבני ישראל לאיש את לשונו" (יהו' י , כא) - לא שינן; "אז תחרץ" (ש"ב ה , כד) - תשתנן; "למורג חרוץ" (יש' מא , טו) - שנון; "מחשבות חרוץ" (מש' כא , ה) - אדם חריף ושנון; "ויד חרוצים תעשיר" (מש' י , ד) - חריפים , סוחרים שנונים. אשר יפלה - יבדיל. (ח) וירדו כל עבדיך וגו' - חלק כבוד למלכות (ראה זבחים קב , א) , שהרי סוף שירד פרעה בעצמו אליו בלילה , "ויאמר קומו צאו מתוך עמי" (שמ' יב , לא) , ולא אמר לו משה מתחילה 'וירדת אלי והשתחוית לי'. אשר ברגליך - ההולכים אחר עצתך והלוכך. ואחרי כן אצא - עם כל העם מארצך. ויצא מעם פרעה - כשגמר דבריו יצא מלפניו. בחרי אף - על שאמר לו: "אל תוסף ראות פני" (שמ' י , כח). (ט) למען רבות מופתי - מכת בכורות , וקריעת ים סוף , ולנער את מצרים. (י) ומשה ואהרן עשו וגו' - כבר כתב לנו זאת בכל המופתים , ולא שְׁנָאָהּ כאן אלא בשביל לסומכה לפרשה של אחריו.