פרק יג
[שביעי]
[א]
וַיְדַבֵּ֥ר
יְהוָ֖ה
אֶל־מֹשֶׁ֥ה
לֵּאמֹֽר:
[ב]
קַדֶּשׁ־לִ֨י
כָל־בְּכ֜וֹר
פֶּ֤טֶר
כָּל־רֶ֙חֶם֙
בִּבְנֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֔ל
בָּאָדָ֖ם
וּבַבְּהֵמָ֑ה
לִ֖י
הֽוּא:
[ג]
וַיֹּ֨אמֶר
מֹשֶׁ֜ה
אֶל־הָעָ֗ם
זָכ֞וֹר
אֶת־הַיּ֤וֹם
הַזֶּה֙
אֲשֶׁ֨ר
יְצָאתֶ֤ם
מִמִּצְרַ֙יִם֙
מִבֵּ֣ית
עֲבָדִ֔ים
כִּ֚י
בְּחֹ֣זֶק
יָ֔ד
הוֹצִ֧יא
יְהוָ֛ה
אֶתְכֶ֖ם
מִזֶּ֑ה
וְלֹ֥א
יֵאָכֵ֖ל
חָמֵֽץ:
[ד]
הַיּ֖וֹם
אַתֶּ֣ם
יֹצְאִ֑ים
בְּחֹ֖דֶשׁ
הָאָבִֽיב:
[ה]
וְהָיָ֣ה
כִֽי־יְבִיאֲךָ֣
יְהוָ֡ה
אֶל־אֶ֣רֶץ
הַֽ֠כְּנַעֲנִי
וְהַחִתִּ֨י
וְהָאֱמֹרִ֜י
וְהַחִוִּ֣י
וְהַיְבוּסִ֗י
אֲשֶׁ֨ר
נִשְׁבַּ֤ע
לַאֲבֹתֶ֙יךָ֙
לָ֣תֶת
לָ֔ךְ
אֶ֛רֶץ
זָבַ֥ת
חָלָ֖ב
וּדְבָ֑שׁ
וְעָבַדְתָּ֛
אֶת־הָעֲבֹדָ֥ה
הַזֹּ֖את
בַּחֹ֥דֶשׁ
הַזֶּֽה:
[ו]
שִׁבְעַ֥ת
יָמִ֖ים
תֹּאכַ֣ל
מַצֹּ֑ת
וּבַיּוֹם֙
הַשְּׁבִיעִ֔י
חַ֖ג
לַיהוָֽה:
[ז]
מַצּוֹת֙
יֵאָכֵ֔ל
אֵ֖ת
שִׁבְעַ֣ת
הַיָּמִ֑ים
וְלֹא־יֵרָאֶ֨ה
לְךָ֜
חָמֵ֗ץ
וְלֹא־יֵרָאֶ֥ה
לְךָ֛
שְׂאֹ֖ר
בְּכָל־גְּבֻלֶֽךָ:
[ח]
וְהִגַּדְתָּ֣
לְבִנְךָ֔
בַּיּ֥וֹם
הַה֖וּא
לֵאמֹ֑ר
בַּעֲב֣וּר
זֶ֗ה
עָשָׂ֤ה
יְהוָה֙
לִ֔י
בְּצֵאתִ֖י
מִמִּצְרָֽיִם:
[ט]
וְהָיָה֩
לְךָ֨
לְא֜וֹת
עַל־יָדְךָ֗
וּלְזִכָּרוֹן֙
בֵּ֣ין
עֵינֶ֔יךָ
לְמַ֗עַן
תִּהְיֶ֛ה
תּוֹרַ֥ת
יְהוָ֖ה
בְּפִ֑יךָ
כִּ֚י
בְּיָ֣ד
חֲזָקָ֔ה
הוֹצִאֲךָ֥
יְהוָ֖ה
מִמִּצְרָֽיִם:
[י]
וְשָׁמַרְתָּ֛
אֶת־הַחֻקָּ֥ה
הַזֹּ֖את
לְמוֹעֲדָ֑הּ
מִיָּמִ֖ים
יָמִֽימָה:
פ
[יא]
וְהָיָ֞ה
כִּֽי־יְבִאֲךָ֤
יְהוָה֙
אֶל־אֶ֣רֶץ
הַֽכְּנַעֲנִ֔י
כַּאֲשֶׁ֛ר
נִשְׁבַּ֥ע
לְךָ֖
וְלַאֲבֹתֶ֑יךָ
וּנְתָנָ֖הּ
לָֽךְ:
[יב]
וְהַעֲבַרְתָּ֥
כָל־פֶּֽטֶר־רֶ֖חֶם
לַֽיהוָ֑ה
וְכָל־פֶּ֣טֶר׀
שֶׁ֣גֶר
בְּהֵמָ֗ה
אֲשֶׁ֨ר
יִהְיֶ֥ה
לְךָ֛
הַזְּכָרִ֖ים
לַיהוָֽה:
[יג]
וְכָל־פֶּ֤טֶר
חֲמֹר֙
תִּפְדֶּ֣ה
בְשֶׂ֔ה
וְאִם־לֹ֥א
תִפְדֶּ֖ה
וַעֲרַפְתּ֑וֹ
וְכֹ֨ל
בְּכ֥וֹר
אָדָ֛ם
בְּבָנֶ֖יךָ
תִּפְדֶּֽה:
[מפטיר]
[יד]
וְהָיָ֞ה
כִּֽי־יִשְׁאָלְךָ֥
בִנְךָ֛
מָחָ֖ר
לֵאמֹ֣ר
מַה־זֹּ֑את
וְאָמַרְתָּ֣
אֵלָ֔יו
בְּחֹ֣זֶק
יָ֗ד
הוֹצִיאָ֧נוּ
יְהוָ֛ה
מִמִּצְרַ֖יִם
מִבֵּ֥ית
עֲבָדִֽים:
[טו]
וַיְהִ֗י
כִּֽי־הִקְשָׁ֣ה
פַרְעֹה֘
לְשַׁלְּחֵנוּ֒
וַיַּהֲרֹ֨ג
יְהוָ֤ה
כָּל־בְּכוֹר֙
בְּאֶ֣רֶץ
מִצְרַ֔יִם
מִבְּכֹ֥ר
אָדָ֖ם
וְעַד־בְּכ֣וֹר
בְּהֵמָ֑ה
עַל־כֵּן֩
אֲנִ֨י
זֹבֵ֜חַ
לַיהוָ֗ה
כָּל־פֶּ֤טֶר
רֶ֙חֶם֙
הַזְּכָרִ֔ים
וְכָל־בְּכ֥וֹר
בָּנַ֖י
אֶפְדֶּֽה:
[טז]
וְהָיָ֤ה
לְאוֹת֙
עַל־יָ֣דְכָ֔ה
וּלְטוֹטָפֹ֖ת
בֵּ֣ין
עֵינֶ֑יךָ
כִּ֚י
בְּחֹ֣זֶק
יָ֔ד
הוֹצִיאָ֥נוּ
יְהוָ֖ה
מִמִּצְרָֽיִם:
ס
{פרשת בשלח}
[יז]
וַיְהִ֗י
בְּשַׁלַּ֣ח
פַּרְעֹה֘
אֶת־הָעָם֒
וְלֹא־נָחָ֣ם
אֱלֹהִ֗ים
דֶּ֚רֶךְ
אֶ֣רֶץ
פְּלִשְׁתִּ֔ים
כִּ֥י
קָר֖וֹב
ה֑וּא
כִּ֣י׀
אָמַ֣ר
אֱלֹהִ֗ים
פֶּֽן־יִנָּחֵ֥ם
הָעָ֛ם
בִּרְאֹתָ֥ם
מִלְחָמָ֖ה
וְשָׁ֥בוּ
מִצְרָֽיְמָה:
[יח]
וַיַּסֵּ֨ב
אֱלֹהִ֧ים
׀
אֶת־הָעָ֛ם
דֶּ֥רֶךְ
הַמִּדְבָּ֖ר
יַם־ס֑וּף
וַחֲמֻשִׁ֛ים
עָל֥וּ
בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל
מֵאֶ֥רֶץ
מִצְרָֽיִם:
[יט]
וַיִּקַּ֥ח
מֹשֶׁ֛ה
אֶת־עַצְמ֥וֹת
יוֹסֵ֖ף
עִמּ֑וֹ
כִּי֩
הַשְׁבֵּ֨עַ
הִשְׁבִּ֜יעַ
אֶת־בְּנֵ֤י
יִשְׂרָאֵל֙
לֵאמֹ֔ר
פָּקֹ֨ד
יִפְקֹ֤ד
אֱלֹהִים֙
אֶתְכֶ֔ם
וְהַעֲלִיתֶ֧ם
אֶת־עַצְמֹתַ֛י
מִזֶּ֖ה
אִתְּכֶֽם:
[כ]
וַיִּסְע֖וּ
מִסֻּכֹּ֑ת
וַיַּחֲנ֣וּ
בְאֵתָ֔ם
בִּקְצֵ֖ה
הַמִּדְבָּֽר:
[כא]
וַיהוָ֡ה
הֹלֵךְ֩
לִפְנֵיהֶ֨ם
יוֹמָ֜ם
בְּעַמּ֤וּד
עָנָן֙
לַנְחֹתָ֣ם
הַדֶּ֔רֶךְ
וְלַ֛יְלָה
בְּעַמּ֥וּד
אֵ֖שׁ
לְהָאִ֣יר
לָהֶ֑ם
לָלֶ֖כֶת
יוֹמָ֥ם
וָלָֽיְלָה:
[כב]
לֹֽא־יָמִ֞ישׁ
עַמּ֤וּד
הֶֽעָנָן֙
יוֹמָ֔ם
וְעַמּ֥וּד
הָאֵ֖שׁ
לָ֑יְלָה
לִפְנֵ֖י
הָעָֽם:
פ
פרק יג
[שביעי]
[א]
וידבר
יהוה
אל משה
לאמר:
[ב]
קדש לי
כל בכור
פטר
כל רחם
בבני
ישראל
באדם
ובבהמה
לי
הוא:
[ג]
ויאמר
משה
אל העם
זכור
את היום
הזה
אשר
יצאתם
ממצרים
מבית
עבדים
כי
בחזק
יד
הוציא
יהוה
אתכם
מזה
ולא
יאכל
חמץ:
[ד]
היום
אתם
יצאים
בחדש
האביב:
[ה]
והיה
כי יביאך
יהוה
אל ארץ
הכנעני
והחתי
והאמרי
והחוי
והיבוסי
אשר
נשבע
לאבתיך
לתת
לך
ארץ
זבת
חלב
ודבש
ועבדת
את העבדה
הזאת
בחדש
הזה:
[ו]
שבעת
ימים
תאכל
מצת
וביום
השביעי
חג
ליהוה:
[ז]
מצות
יאכל
את
שבעת
הימים
ולא יראה
לך
חמץ
ולא יראה
לך
שאר
בכל גבלך:
[ח]
והגדת
לבנך
ביום
ההוא
לאמר
בעבור
זה
עשה
יהוה
לי
בצאתי
ממצרים:
[ט]
והיה
לך
לאות
על ידך
ולזכרון
בין
עיניך
למען
תהיה
תורת
יהוה
בפיך
כי
ביד
חזקה
הוצאך
יהוה
ממצרים:
[י]
ושמרת
את החקה
הזאת
למועדה
מימים
ימימה:
פ
[יא]
והיה
כי יבאך
יהוה
אל ארץ
הכנעני
כאשר
נשבע
לך
ולאבתיך
ונתנה
לך:
[יב]
והעברת
כל פטר רחם
ליהוה
וכל פטר׀
שגר
בהמה
אשר
יהיה
לך
הזכרים
ליהוה:
[יג]
וכל פטר
חמר
תפדה
בשה
ואם לא
תפדה
וערפתו
וכל
בכור
אדם
בבניך
תפדה:
[מפטיר]
[יד]
והיה
כי ישאלך
בנך
מחר
לאמר
מה זאת
ואמרת
אליו
בחזק
יד
הוציאנו
יהוה
ממצרים
מבית
עבדים:
[טו]
ויהי
כי הקשה
פרעה
לשלחנו
ויהרג
יהוה
כל בכור
בארץ
מצרים
מבכר
אדם
ועד בכור
בהמה
על כן
אני
זבח
ליהוה
כל פטר
רחם
הזכרים
וכל בכור
בני
אפדה:
[טז]
והיה
לאות
על ידכה
ולטוטפת
בין
עיניך
כי
בחזק
יד
הוציאנו
יהוה
ממצרים:
ס
{פרשת בשלח}
[יז]
ויהי
בשלח
פרעה
את העם
ולא נחם
אלהים
דרך
ארץ
פלשתים
כי
קרוב
הוא
כי׀
אמר
אלהים
פן ינחם
העם
בראתם
מלחמה
ושבו
מצרימה:
[יח]
ויסב
אלהים
׀
את העם
דרך
המדבר
ים סוף
וחמשים
עלו
בני ישראל
מארץ
מצרים:
[יט]
ויקח
משה
את עצמות
יוסף
עמו
כי
השבע
השביע
את בני
ישראל
לאמר
פקד
יפקד
אלהים
אתכם
והעליתם
את עצמתי
מזה
אתכם:
[כ]
ויסעו
מסכת
ויחנו
באתם
בקצה
המדבר:
[כא]
ויהוה
הלך
לפניהם
יומם
בעמוד
ענן
לנחתם
הדרך
ולילה
בעמוד
אש
להאיר
להם
ללכת
יומם
ולילה:
[כב]
לא ימיש
עמוד
הענן
יומם
ועמוד
האש
לילה
לפני
העם:
פ