מאגר הכתר שמות פרק יג עם פירוש רשב"ם

פרק יג
[שביעי] [א] וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר:
[ב] קַדֶּשׁ־לִ֨י כָל־בְּכ֜וֹר פֶּ֤טֶר כָּל־רֶ֙חֶם֙ בִּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָ֑ה לִ֖י הֽוּא:
[ג] וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶל־הָעָ֗ם זָכ֞וֹר אֶת־הַיּ֤וֹם הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֨ר יְצָאתֶ֤ם מִמִּצְרַ֙יִם֙ מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֔ים כִּ֚י בְּחֹ֣זֶק יָ֔ד הוֹצִ֧יא יְהוָ֛ה אֶתְכֶ֖ם מִזֶּ֑ה וְלֹ֥א יֵאָכֵ֖ל חָמֵֽץ:
[ד] הַיּ֖וֹם אַתֶּ֣ם יֹצְאִ֑ים בְּחֹ֖דֶשׁ הָאָבִֽיב:
[ה] וְהָיָ֣ה כִֽי־יְבִיאֲךָ֣ יְהוָ֡ה אֶל־אֶ֣רֶץ הַֽ֠כְּנַעֲנִי וְהַחִתִּ֨י וְהָאֱמֹרִ֜י וְהַחִוִּ֣י וְהַיְבוּסִ֗י אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֤ע לַאֲבֹתֶ֙יךָ֙ לָ֣תֶת לָ֔ךְ אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָ֑שׁ וְעָבַדְתָּ֛ אֶת־הָעֲבֹדָ֥ה הַזֹּ֖את בַּחֹ֥דֶשׁ הַזֶּֽה:
[ו] שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים תֹּאכַ֣ל מַצֹּ֑ת וּבַיּוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י חַ֖ג לַיהוָֽה:
[ז] מַצּוֹת֙ יֵאָכֵ֔ל אֵ֖ת שִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֑ים וְלֹא־יֵרָאֶ֨ה לְךָ֜ חָמֵ֗ץ וְלֹא־יֵרָאֶ֥ה לְךָ֛ שְׂאֹ֖ר בְּכָל־גְּבֻלֶֽךָ:
[ח] וְהִגַּדְתָּ֣ לְבִנְךָ֔ בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא לֵאמֹ֑ר בַּעֲב֣וּר זֶ֗ה עָשָׂ֤ה יְהוָה֙ לִ֔י בְּצֵאתִ֖י מִמִּצְרָֽיִם:
[ט] וְהָיָה֩ לְךָ֨ לְא֜וֹת עַל־יָדְךָ֗ וּלְזִכָּרוֹן֙ בֵּ֣ין עֵינֶ֔יךָ לְמַ֗עַן תִּהְיֶ֛ה תּוֹרַ֥ת יְהוָ֖ה בְּפִ֑יךָ כִּ֚י בְּיָ֣ד חֲזָקָ֔ה הוֹצִאֲךָ֥ יְהוָ֖ה מִמִּצְרָֽיִם:
[י] וְשָׁמַרְתָּ֛ אֶת־הַחֻקָּ֥ה הַזֹּ֖את לְמוֹעֲדָ֑הּ מִיָּמִ֖ים יָמִֽימָה: פ
[יא] וְהָיָ֞ה כִּֽי־יְבִאֲךָ֤ יְהוָה֙ אֶל־אֶ֣רֶץ הַֽכְּנַעֲנִ֔י כַּאֲשֶׁ֛ר נִשְׁבַּ֥ע לְךָ֖ וְלַאֲבֹתֶ֑יךָ וּנְתָנָ֖הּ לָֽךְ:
[יב] וְהַעֲבַרְתָּ֥ כָל־פֶּֽטֶר־רֶ֖חֶם לַֽיהוָ֑ה וְכָל־פֶּ֣טֶר׀ שֶׁ֣גֶר בְּהֵמָ֗ה אֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ הַזְּכָרִ֖ים לַיהוָֽה:
[יג] וְכָל־פֶּ֤טֶר חֲמֹר֙ תִּפְדֶּ֣ה בְשֶׂ֔ה וְאִם־לֹ֥א תִפְדֶּ֖ה וַעֲרַפְתּ֑וֹ וְכֹ֨ל בְּכ֥וֹר אָדָ֛ם בְּבָנֶ֖יךָ תִּפְדֶּֽה:
[מפטיר] [יד] וְהָיָ֞ה כִּֽי־יִשְׁאָלְךָ֥ בִנְךָ֛ מָחָ֖ר לֵאמֹ֣ר מַה־זֹּ֑את וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֔יו בְּחֹ֣זֶק יָ֗ד הוֹצִיאָ֧נוּ יְהוָ֛ה מִמִּצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים:
[טו] וַיְהִ֗י כִּֽי־הִקְשָׁ֣ה פַרְעֹה֘ לְשַׁלְּחֵנוּ֒ וַיַּהֲרֹ֨ג יְהוָ֤ה כָּל־בְּכוֹר֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מִבְּכֹ֥ר אָדָ֖ם וְעַד־בְּכ֣וֹר בְּהֵמָ֑ה עַל־כֵּן֩ אֲנִ֨י זֹבֵ֜חַ לַיהוָ֗ה כָּל־פֶּ֤טֶר רֶ֙חֶם֙ הַזְּכָרִ֔ים וְכָל־בְּכ֥וֹר בָּנַ֖י אֶפְדֶּֽה:
[טז] וְהָיָ֤ה לְאוֹת֙ עַל־יָ֣דְכָ֔ה וּלְטוֹטָפֹ֖ת בֵּ֣ין עֵינֶ֑יךָ כִּ֚י בְּחֹ֣זֶק יָ֔ד הוֹצִיאָ֥נוּ יְהוָ֖ה מִמִּצְרָֽיִם: ס
{פרשת בשלח} [יז] וַיְהִ֗י בְּשַׁלַּ֣ח פַּרְעֹה֘ אֶת־הָעָם֒ וְלֹא־נָחָ֣ם אֱלֹהִ֗ים דֶּ֚רֶךְ אֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֔ים כִּ֥י קָר֖וֹב ה֑וּא כִּ֣י׀ אָמַ֣ר אֱלֹהִ֗ים פֶּֽן־יִנָּחֵ֥ם הָעָ֛ם בִּרְאֹתָ֥ם מִלְחָמָ֖ה וְשָׁ֥בוּ מִצְרָֽיְמָה:
[יח] וַיַּסֵּ֨ב אֱלֹהִ֧ים ׀ אֶת־הָעָ֛ם דֶּ֥רֶךְ הַמִּדְבָּ֖ר יַם־ס֑וּף וַחֲמֻשִׁ֛ים עָל֥וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
[יט] וַיִּקַּ֥ח מֹשֶׁ֛ה אֶת־עַצְמ֥וֹת יוֹסֵ֖ף עִמּ֑וֹ כִּי֩ הַשְׁבֵּ֨עַ הִשְׁבִּ֜יעַ אֶת־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר פָּקֹ֨ד יִפְקֹ֤ד אֱלֹהִים֙ אֶתְכֶ֔ם וְהַעֲלִיתֶ֧ם אֶת־עַצְמֹתַ֛י מִזֶּ֖ה אִתְּכֶֽם:
[כ] וַיִּסְע֖וּ מִסֻּכֹּ֑ת וַיַּחֲנ֣וּ בְאֵתָ֔ם בִּקְצֵ֖ה הַמִּדְבָּֽר:
[כא] וַיהוָ֡ה הֹלֵךְ֩ לִפְנֵיהֶ֨ם יוֹמָ֜ם בְּעַמּ֤וּד עָנָן֙ לַנְחֹתָ֣ם הַדֶּ֔רֶךְ וְלַ֛יְלָה בְּעַמּ֥וּד אֵ֖שׁ לְהָאִ֣יר לָהֶ֑ם לָלֶ֖כֶת יוֹמָ֥ם וָלָֽיְלָה:
[כב] לֹֽא־יָמִ֞ישׁ עַמּ֤וּד הֶֽעָנָן֙ יוֹמָ֔ם וְעַמּ֥וּד הָאֵ֖שׁ לָ֑יְלָה לִפְנֵ֖י הָעָֽם: פ

פרק יג
(ב) פטר - לשון פתיחה; כמו "פוטר מים ראשית מדון" (מש' יז , יד). באדם - עבודה מִתחילה היתה בבכורות. (ד) האביב - ביכור ובישול תבואה; כמו "עודנו באיבו לא יקטף" (איוב ח , יב); "באיבי הנחל" (שה"ש ו , יא) - הדגש במקום אות בי"ת החסירה. (ח) בעבור זה שעשה יי' לי ניסים במצרים , אני עובד עבודה הזאת (ראה לעיל , ה); וכן: "זה יום" אשר "עשה יי'" לי , שהיִתי "לראש פינה" , "נגילה ונשמחה בו" (ראה תה' קיח , כב - כד). (ט) לאות על ידך - לפי עומק פשוטו: יהיה לך לזכרון תמיד , כאילו כתוב על ידך; כעין "שימני כחותם על לבך" (שה"ש ח , ו). בין עיניך - כעין תכשיט ורביד זהב שרגילין ליתן על המצח לנוי. (י) את החוקה - חוקת הפסח. (יב) והעברת - הסירהו מבהמותיך , ותנהו לכהן ויקריבנו. שגר - לשון שילוח מן הבטן. (יג) תפדה - לאחר שנתקדשו הלוים תחת כל בכור בשנה שנייה שהוקם את המשכן: "ולקחת חמשת חמשת שקלים לגולגולת" (במ' ג , מו) , וכתיב "ופדויו מבן חדש תפדה בערכך" וגו' (במ' יח , טז). (טו) ויהי כי הקשה - כל זה תאמר לבנך (ראה לעיל , יד); וכן מוכיח מדכתיב "הוציאנו יי' ממצרים" (להלן , טז) , כי הקדוש ברוך הוא אמר למשה כל הפרשה זו , וישראל אומר לבנו: "הוציאנו יי'" וגו'; כי משה לא אמר לישראל פסוק זה מעצמו , שיאמר משה לישראל "והיה לאות על ידכה... כי בחוזק יד הוציאנו" וגו' (להלן , טז) , אלא האב אומר לבנו כך. (יז) ויהי בשלח פרעה את העם - ונתכוון הקדוש ברוך הוא להביאם לארץ כנען , ולא רצה הקדוש ברוך הוא להנחותם דרך ארץ פלשתים , כי קרוב הוא - דרך הוא ליכנס מיד בארץ כנען; ולכשיבאו לטורח מלחמות ארץ כנען - יתנו ראש וישובו למצרים , כמו שעשו כמה פעמים , כדכתיב "הלא טוב לנו שוב מצרימה" (במ' יד , ג); "נתנה ראש ונשובה מצרימה" וגו' (במ' יד , ד); "זכרנו את הדגה אשר אכלנו במצרים" (ראה במ' יא , ה). לפיכך "ויסב... את העם דרך המדבר" (להלן , יח) - ארץ רחוקה , כדכתיב "אחד עשר יום מחורב" וגו' (דב' א , ב). אבל פלשתים לבדם היו מפסיקין בין מצרים ובין ארץ כנען , כמו שמוכיח ביצחק , שהיה יורד מארץ כנען ללכת דרך ארץ פלשתים לארץ מצרים מפני הרעב , עד שאמר לו הקדוש ברוך הוא "גור בארץ הזאת" (בר' כו , ג) - "וישב יצחק בגרר" (שם , ו). (יח) וחמושים - בכלי זיין , שהיו הולכים לירש את ארץ כנען , כמו שכתוב למעלה "ואומר אעלה אתכם מעני מצרים אל ארץ הכנעני" וגו' (שמ' ג , יז); וכן "תעברו חמושים" דיהושוע (יהו' א , יד). (כא) ויי' הולך - מלאך שהיה מוליך לפני ישראל עמוד האש ועמוד הענן. יומם ולילה - שכשישמע פרעה , יאמר: בורחים הם , וירדפו אחריהם. (כב) לא ימיש - הקדוש ברוך הוא , לשון 'מפעיל': ממיש את אחרים; אבל "לא ימוש ספר התורה" (יהו' א , ח) - לשון 'פועֵל'.