פרק יד
[א]
וַיְדַבֵּ֥ר
יְהוָ֖ה
אֶל־מֹשֶׁ֥ה
לֵּאמֹֽר:
[ב]
דַּבֵּר֘
אֶל־בְּנֵ֣י
יִשְׂרָאֵל֒
וְיָשֻׁ֗בוּ
וְיַֽחֲנוּ֙
לִפְנֵי֙
פִּ֣י
הַחִירֹ֔ת
בֵּ֥ין
מִגְדֹּ֖ל
וּבֵ֣ין
הַיָּ֑ם
לִפְנֵי֙
בַּ֣עַל
צְפֹ֔ן
נִכְח֥וֹ
תַחֲנ֖וּ
עַל־הַיָּֽם:
[ג]
וְאָמַ֤ר
פַּרְעֹה֙
לִבְנֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֔ל
נְבֻכִ֥ים
הֵ֖ם
בָּאָ֑רֶץ
סָגַ֥ר
עֲלֵיהֶ֖ם
הַמִּדְבָּֽר:
[ד]
וְחִזַּקְתִּ֣י
אֶת־לֵב־פַּרְעֹה֘
וְרָדַ֣ף
אַחֲרֵיהֶם֒
וְאִכָּבְדָ֤ה
בְּפַרְעֹה֙
וּבְכָל־חֵיל֔וֹ
וְיָדְע֥וּ
מִצְרַ֖יִם
כִּֽי־אֲנִ֣י
יְהוָ֑ה
וַיַּעֲשׂוּ־כֵֽן:
[ה]
וַיֻּגַּד֙
לְמֶ֣לֶךְ
מִצְרַ֔יִם
כִּ֥י
בָרַ֖ח
הָעָ֑ם
וַ֠יֵּהָפֵךְ
לְבַ֨ב
פַּרְעֹ֤ה
וַֽעֲבָדָיו֙
אֶל־הָעָ֔ם
וַיֹּֽאמְרוּ֙
מַה־זֹּ֣את
עָשִׂ֔ינוּ
כִּֽי־שִׁלַּ֥חְנוּ
אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל
מֵעָבְדֵֽנוּ:
[ו]
וַיֶּאְסֹ֖ר
אֶת־רִכְבּ֑וֹ
וְאֶת־עַמּ֖וֹ
לָקַ֥ח
עִמּֽוֹ:
[ז]
וַיִּקַּ֗ח
שֵׁשׁ־מֵא֥וֹת
רֶ֙כֶב֙
בָּח֔וּר
וְכֹ֖ל
רֶ֣כֶב
מִצְרָ֑יִם
וְשָׁלִשִׁ֖ם
עַל־כֻּלּֽוֹ:
[ח]
וַיְחַזֵּ֣ק
יְהוָ֗ה
אֶת־לֵ֤ב
פַּרְעֹה֙
מֶ֣לֶךְ
מִצְרַ֔יִם
וַיִּרְדֹּ֕ף
אַחֲרֵ֖י
בְּנֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֑ל
וּבְנֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֔ל
יֹצְאִ֖ים
בְּיָ֥ד
רָמָֽה:
[שני]
[ט]
וַיִּרְדְּפ֨וּ
מִצְרַ֜יִם
אַחֲרֵיהֶ֗ם
וַיַּשִּׂ֤יגוּ
אוֹתָם֙
חֹנִ֣ים
עַל־הַיָּ֔ם
כָּל־סוּס֙
רֶ֣כֶב
פַּרְעֹ֔ה
וּפָרָשָׁ֖יו
וְחֵיל֑וֹ
עַל־פִּי֙
הַחִירֹ֔ת
לִפְנֵ֖י
בַּ֥עַל
צְפֹֽן:
[י]
וּפַרְעֹ֖ה
הִקְרִ֑יב
וַיִּשְׂאוּ֩
בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֨ל
אֶת־עֵינֵיהֶ֜ם
וְהִנֵּ֥ה
מִצְרַ֣יִם׀
נֹסֵ֣עַ
אַחֲרֵיהֶ֗ם
וַיִּֽירְאוּ֙
מְאֹ֔ד
וַיִּצְעֲק֥וּ
בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל
אֶל־יְהוָֽה:
[יא]
וַיֹּאמְרוּ֘
אֶל־מֹשֶׁה֒
הֲֽמִבְּלִ֤י
אֵין־קְבָרִים֙
בְּמִצְרַ֔יִם
לְקַחְתָּ֖נוּ
לָמ֣וּת
בַּמִּדְבָּ֑ר
מַה־זֹּאת֙
עָשִׂ֣יתָ
לָּ֔נוּ
לְהוֹצִיאָ֖נוּ
מִמִּצְרָֽיִם:
[יב]
הֲלֹא־זֶ֣ה
הַדָּבָ֗ר
אֲשֶׁר֩
דִּבַּ֨רְנוּ
אֵלֶ֤יךָ
בְמִצְרַ֙יִם֙
לֵאמֹ֔ר
חֲדַ֥ל
מִמֶּ֖נּוּ
וְנַעַבְדָ֣ה
אֶת־מִצְרָ֑יִם
כִּ֣י
ט֥וֹב
לָ֙נוּ֙
עֲבֹ֣ד
אֶת־מִצְרַ֔יִם
מִמֻּתֵ֖נוּ
בַּמִּדְבָּֽר:
[יג]
וַיֹּ֨אמֶר
מֹשֶׁ֣ה
אֶל־הָעָם֘
אַל־תִּירָאוּ֒
הִֽתְיַצְּב֗וּ
וּרְאוּ֙
אֶת־יְשׁוּעַ֣ת
יְהוָ֔ה
אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֥ה
לָכֶ֖ם
הַיּ֑וֹם
כִּ֗י
אֲשֶׁ֨ר
רְאִיתֶ֤ם
אֶת־מִצְרַ֙יִם֙
הַיּ֔וֹם
לֹ֥א
תֹסִ֛פוּ
לִרְאֹתָ֥ם
ע֖וֹד
עַד־עוֹלָֽם:
[יד]
יְהוָ֖ה
יִלָּחֵ֣ם
לָכֶ֑ם
וְאַתֶּ֖ם
תַּחֲרִשֽׁוּן:
פ
[שלישי]
[טו]
וַיֹּ֤אמֶר
יְהוָה֙
אֶל־מֹשֶׁ֔ה
מַה־תִּצְעַ֖ק
אֵלָ֑י
דַּבֵּ֥ר
אֶל־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל
וְיִסָּֽעוּ:
[טז]
וְאַתָּ֞ה
הָרֵ֣ם
אֶֽת־מַטְּךָ֗
וּנְטֵ֧ה
אֶת־יָדְךָ֛
עַל־הַיָּ֖ם
וּבְקָעֵ֑הוּ
וְיָבֹ֧אוּ
בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל
בְּת֥וֹךְ
הַיָּ֖ם
בַּיַּבָּשָֽׁה:
[יז]
וַאֲנִ֗י
הִנְנִ֤י
מְחַזֵּק֙
אֶת־לֵ֣ב
מִצְרַ֔יִם
וְיָבֹ֖אוּ
אַחֲרֵיהֶ֑ם
וְאִכָּבְדָ֤ה
בְּפַרְעֹה֙
וּבְכָל־חֵיל֔וֹ
בְּרִכְבּ֖וֹ
וּבְפָרָשָֽׁיו:
[יח]
וְיָדְע֥וּ
מִצְרַ֖יִם
כִּי־אֲנִ֣י
יְהוָ֑ה
בְּהִכָּבְדִ֣י
בְּפַרְעֹ֔ה
בְּרִכְבּ֖וֹ
וּבְפָרָשָֽׁיו:
[יט]
וַיִּסַּ֞ע
מַלְאַ֣ךְ
הָאֱלֹהִ֗ים
הַהֹלֵךְ֙
לִפְנֵי֙
מַחֲנֵ֣ה
יִשְׂרָאֵ֔ל
וַיֵּ֖לֶךְ
מֵאַחֲרֵיהֶ֑ם
וַיִּסַּ֞ע
עַמּ֤וּד
הֶֽעָנָן֙
מִפְּנֵיהֶ֔ם
וַֽיַּעֲמֹ֖ד
מֵאַחֲרֵיהֶֽם:
[כ]
וַיָּבֹ֞א
בֵּ֣ין׀
מַחֲנֵ֣ה
מִצְרַ֗יִם
וּבֵין֙
מַחֲנֵ֣ה
יִשְׂרָאֵ֔ל
וַיְהִ֤י
הֶֽעָנָן֙
וְהַחֹ֔שֶׁךְ
וַיָּ֖אֶר
אֶת־הַלָּ֑יְלָה
וְלֹא־קָרַ֥ב
זֶ֛ה
אֶל־זֶ֖ה
כָּל־הַלָּֽיְלָה:
[כא]
וַיֵּ֨ט
מֹשֶׁ֣ה
אֶת־יָדוֹ֘
עַל־הַיָּם֒
וַיּ֣וֹלֶךְ
יְהוָ֣ה
׀
אֶת־הַ֠יָּם
בְּר֨וּחַ
קָדִ֤ים
עַזָּה֙
כָּל־הַלַּ֔יְלָה
וַיָּ֥שֶׂם
אֶת־הַיָּ֖ם
לֶחָרָבָ֑ה
וַיִּבָּקְע֖וּ
הַמָּֽיִם:
[כב]
וַיָּבֹ֧אוּ
בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל
בְּת֥וֹךְ
הַיָּ֖ם
בַּיַּבָּשָׁ֑ה
וְהַמַּ֤יִם
לָהֶם֙
חוֹמָ֔ה
מִֽימִינָ֖ם
וּמִשְּׂמֹאלָֽם:
[כג]
וַיִּרְדְּפ֤וּ
מִצְרַ֙יִם֙
וַיָּבֹ֣אוּ
אַחֲרֵיהֶ֔ם
כֹּ֚ל
ס֣וּס
פַּרְעֹ֔ה
רִכְבּ֖וֹ
וּפָרָשָׁ֑יו
אֶל־תּ֖וֹךְ
הַיָּֽם:
[כד]
וַֽיְהִי֙
בְּאַשְׁמֹ֣רֶת
הַבֹּ֔קֶר
וַיַּשְׁקֵ֤ף
יְהוָה֙
אֶל־מַחֲנֵ֣ה
מִצְרַ֔יִם
בְּעַמּ֥וּד
אֵ֖שׁ
וְעָנָ֑ן
וַיָּ֕הָם
אֵ֖ת
מַחֲנֵ֥ה
מִצְרָֽיִם:
[כה]
וַיָּ֗סַר
אֵ֚ת
אֹפַ֣ן
מַרְכְּבֹתָ֔יו
וַֽיְנַהֲגֵ֖הוּ
בִּכְבֵדֻ֑ת
וַיֹּ֣אמֶר
מִצְרַ֗יִם
אָנ֙וּסָה֙
מִפְּנֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֔ל
כִּ֣י
יְהוָ֔ה
נִלְחָ֥ם
לָהֶ֖ם
בְּמִצְרָֽיִם:
פ
[רביעי]
[כו]
וַיֹּ֤אמֶר
יְהוָה֙
אֶל־מֹשֶׁ֔ה
נְטֵ֥ה
אֶת־יָדְךָ֖
עַל־הַיָּ֑ם
וְיָשֻׁ֤בוּ
הַמַּ֙יִם֙
עַל־מִצְרַ֔יִם
עַל־רִכְבּ֖וֹ
וְעַל־פָּרָשָֽׁיו:
[כז]
וַיֵּט֩
מֹשֶׁ֨ה
אֶת־יָד֜וֹ
עַל־הַיָּ֗ם
וַיָּ֨שָׁב
הַיָּ֜ם
לִפְנ֥וֹת
בֹּ֙קֶר֙
לְאֵ֣יתָנ֔וֹ
וּמִצְרַ֖יִם
נָסִ֣ים
לִקְרָאת֑וֹ
וַיְנַעֵ֧ר
יְהוָ֛ה
אֶת־מִצְרַ֖יִם
בְּת֥וֹךְ
הַיָּֽם:
[כח]
וַיָּשֻׁ֣בוּ
הַמַּ֗יִם
וַיְכַסּ֤וּ
אֶת־הָרֶ֙כֶב֙
וְאֶת־הַפָּ֣רָשִׁ֔ים
לְכֹל֙
חֵ֣יל
פַּרְעֹ֔ה
הַבָּאִ֥ים
אַחֲרֵיהֶ֖ם
בַּיָּ֑ם
לֹא־נִשְׁאַ֥ר
בָּהֶ֖ם
עַד־אֶחָֽד:
[כט]
וּבְנֵ֧י
יִשְׂרָאֵ֛ל
הָלְכ֥וּ
בַיַּבָּשָׁ֖ה
בְּת֣וֹךְ
הַיָּ֑ם
וְהַמַּ֤יִם
לָהֶם֙
חֹמָ֔ה
מִֽימִינָ֖ם
וּמִשְּׂמֹאלָֽם:
[ל]
וַיּ֨וֹשַׁע
יְהוָ֜ה
בַּיּ֥וֹם
הַה֛וּא
אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל
מִיַּ֣ד
מִצְרָ֑יִם
וַיַּ֤רְא
יִשְׂרָאֵל֙
אֶת־מִצְרַ֔יִם
מֵ֖ת
עַל־שְׂפַ֥ת
הַיָּֽם:
[לא]
וַיַּ֨רְא
יִשְׂרָאֵ֜ל
אֶת־הַיָּ֣ד
הַגְּדֹלָ֗ה
אֲשֶׁ֨ר
עָשָׂ֤ה
יְהוָה֙
בְּמִצְרַ֔יִם
וַיִּֽירְא֥וּ
הָעָ֖ם
אֶת־יְהוָ֑ה
וַֽיַּאֲמִ֙ינוּ֙
בַּֽיהוָ֔ה
וּבְמֹשֶׁ֖ה
עַבְדּֽוֹ:
פ
פרק יד
[א]
וידבר
יהוה
אל משה
לאמר:
[ב]
דבר
אל בני
ישראל
וישבו
ויחנו
לפני
פי
החירת
בין
מגדל
ובין
הים
לפני
בעל
צפן
נכחו
תחנו
על הים:
[ג]
ואמר
פרעה
לבני
ישראל
נבכים
הם
בארץ
סגר
עליהם
המדבר:
[ד]
וחזקתי
את לב פרעה
ורדף
אחריהם
ואכבדה
בפרעה
ובכל חילו
וידעו
מצרים
כי אני
יהוה
ויעשו כן:
[ה]
ויגד
למלך
מצרים
כי
ברח
העם
ויהפך
לבב
פרעה
ועבדיו
אל העם
ויאמרו
מה זאת
עשינו
כי שלחנו
את ישראל
מעבדנו:
[ו]
ויאסר
את רכבו
ואת עמו
לקח
עמו:
[ז]
ויקח
שש מאות
רכב
בחור
וכל
רכב
מצרים
ושלשם
על כלו:
[ח]
ויחזק
יהוה
את לב
פרעה
מלך
מצרים
וירדף
אחרי
בני
ישראל
ובני
ישראל
יצאים
ביד
רמה:
[שני]
[ט]
וירדפו
מצרים
אחריהם
וישיגו
אותם
חנים
על הים
כל סוס
רכב
פרעה
ופרשיו
וחילו
על פי
החירת
לפני
בעל
צפן:
[י]
ופרעה
הקריב
וישאו
בני ישראל
את עיניהם
והנה
מצרים׀
נסע
אחריהם
וייראו
מאד
ויצעקו
בני ישראל
אל יהוה:
[יא]
ויאמרו
אל משה
המבלי
אין קברים
במצרים
לקחתנו
למות
במדבר
מה זאת
עשית
לנו
להוציאנו
ממצרים:
[יב]
הלא זה
הדבר
אשר
דברנו
אליך
במצרים
לאמר
חדל
ממנו
ונעבדה
את מצרים
כי
טוב
לנו
עבד
את מצרים
ממתנו
במדבר:
[יג]
ויאמר
משה
אל העם
אל תיראו
התיצבו
וראו
את ישועת
יהוה
אשר יעשה
לכם
היום
כי
אשר
ראיתם
את מצרים
היום
לא
תספו
לראתם
עוד
עד עולם:
[יד]
יהוה
ילחם
לכם
ואתם
תחרשון:
פ
[שלישי]
[טו]
ויאמר
יהוה
אל משה
מה תצעק
אלי
דבר
אל בני ישראל
ויסעו:
[טז]
ואתה
הרם
את מטך
ונטה
את ידך
על הים
ובקעהו
ויבאו
בני ישראל
בתוך
הים
ביבשה:
[יז]
ואני
הנני
מחזק
את לב
מצרים
ויבאו
אחריהם
ואכבדה
בפרעה
ובכל חילו
ברכבו
ובפרשיו:
[יח]
וידעו
מצרים
כי אני
יהוה
בהכבדי
בפרעה
ברכבו
ובפרשיו:
[יט]
ויסע
מלאך
האלהים
ההלך
לפני
מחנה
ישראל
וילך
מאחריהם
ויסע
עמוד
הענן
מפניהם
ויעמד
מאחריהם:
[כ]
ויבא
בין׀
מחנה
מצרים
ובין
מחנה
ישראל
ויהי
הענן
והחשך
ויאר
את הלילה
ולא קרב
זה
אל זה
כל הלילה:
[כא]
ויט
משה
את ידו
על הים
ויולך
יהוה
׀
את הים
ברוח
קדים
עזה
כל הלילה
וישם
את הים
לחרבה
ויבקעו
המים:
[כב]
ויבאו
בני ישראל
בתוך
הים
ביבשה
והמים
להם
חומה
מימינם
ומשמאלם:
[כג]
וירדפו
מצרים
ויבאו
אחריהם
כל
סוס
פרעה
רכבו
ופרשיו
אל תוך
הים:
[כד]
ויהי
באשמרת
הבקר
וישקף
יהוה
אל מחנה
מצרים
בעמוד
אש
וענן
ויהם
את
מחנה
מצרים:
[כה]
ויסר
את
אפן
מרכבתיו
וינהגהו
בכבדת
ויאמר
מצרים
אנוסה
מפני
ישראל
כי
יהוה
נלחם
להם
במצרים:
פ
[רביעי]
[כו]
ויאמר
יהוה
אל משה
נטה
את ידך
על הים
וישבו
המים
על מצרים
על רכבו
ועל פרשיו:
[כז]
ויט
משה
את ידו
על הים
וישב
הים
לפנות
בקר
לאיתנו
ומצרים
נסים
לקראתו
וינער
יהוה
את מצרים
בתוך
הים:
[כח]
וישבו
המים
ויכסו
את הרכב
ואת הפרשים
לכל
חיל
פרעה
הבאים
אחריהם
בים
לא נשאר
בהם
עד אחד:
[כט]
ובני
ישראל
הלכו
ביבשה
בתוך
הים
והמים
להם
חמה
מימינם
ומשמאלם:
[ל]
ויושע
יהוה
ביום
ההוא
את ישראל
מיד
מצרים
וירא
ישראל
את מצרים
מת
על שפת
הים:
[לא]
וירא
ישראל
את היד
הגדלה
אשר
עשה
יהוה
במצרים
וייראו
העם
את יהוה
ויאמינו
ביהוה
ובמשה
עבדו:
פ