פרק טז
[א]
וַיִּסְעוּ֙
מֵֽאֵילִ֔ם
וַיָּבֹ֜אוּ
כָּל־עֲדַ֤ת
בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙
אֶל־מִדְבַּר־סִ֔ין
אֲשֶׁ֥ר
בֵּין־אֵילִ֖ם
וּבֵ֣ין
סִינָ֑י
בַּחֲמִשָּׁ֨ה
עָשָׂ֥ר
יוֹם֙
לַחֹ֣דֶשׁ
הַשֵּׁנִ֔י
לְצֵאתָ֖ם
מֵאֶ֥רֶץ
מִצְרָֽיִם:
[ב]
וַיִּלֹּ֜ינוּ
וַיִּלּ֜וֹנוּ
כָּל־עֲדַ֧ת
בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל
עַל־מֹשֶׁ֥ה
וְעַֽל־אַהֲרֹ֖ן
בַּמִּדְבָּֽר:
[ג]
וַיֹּאמְר֨וּ
אֲלֵהֶ֜ם
בְּנֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֗ל
מִֽי־יִתֵּ֨ן
מוּתֵ֤נוּ
בְיַד־יְהוָה֙
בְּאֶ֣רֶץ
מִצְרַ֔יִם
בְּשִׁבְתֵּ֙נוּ֙
עַל־סִ֣יר
הַבָּשָׂ֔ר
בְּאָכְלֵ֥נוּ
לֶ֖חֶם
לָשֹׂ֑בַע
כִּֽי־הוֹצֵאתֶ֤ם
אֹתָ֙נוּ֙
אֶל־הַמִּדְבָּ֣ר
הַזֶּ֔ה
לְהָמִ֛ית
אֶת־כָּל־הַקָּהָ֥ל
הַזֶּ֖ה
בָּרָעָֽב:
ס
[ד]
וַיֹּ֤אמֶר
יְהוָה֙
אֶל־מֹשֶׁ֔ה
הִנְנִ֨י
מַמְטִ֥יר
לָכֶ֛ם
לֶ֖חֶם
מִן־הַשָּׁמָ֑יִם
וְיָצָ֨א
הָעָ֤ם
וְלָֽקְטוּ֙
דְּבַר־י֣וֹם
בְּיוֹמ֔וֹ
לְמַ֧עַן
אֲנַסֶּ֛נּוּ
הֲיֵלֵ֥ךְ
בְּתוֹרָתִ֖י
אִם־לֹֽא:
[ה]
וְהָיָה֙
בַּיּ֣וֹם
הַשִּׁשִּׁ֔י
וְהֵכִ֖ינוּ
אֵ֣ת
אֲשֶׁר־יָבִ֑יאוּ
וְהָיָ֣ה
מִשְׁנֶ֔ה
עַ֥ל
אֲשֶֽׁר־יִלְקְט֖וּ
י֥וֹם
׀
יֽוֹם:
[ו]
וַיֹּ֤אמֶר
מֹשֶׁה֙
וְאַֽהֲרֹ֔ן
אֶֽל־כָּל־בְּנֵ֖י
יִשְׂרָאֵ֑ל
עֶ֕רֶב
וִידַעְתֶּ֕ם
כִּ֧י
יְהוָ֛ה
הוֹצִ֥יא
אֶתְכֶ֖ם
מֵאֶ֥רֶץ
מִצְרָֽיִם:
[ז]
וּבֹ֗קֶר
וּרְאִיתֶם֙
אֶת־כְּב֣וֹד
יְהוָ֔ה
בְּשָׁמְע֥וֹ
אֶת־תְּלֻנֹּתֵיכֶ֖ם
עַל־יְהוָ֑ה
וְנַ֣חְנוּ
מָ֔ה
כִּ֥י
תַלִּ֖ונוּ
תַלִּ֖ינוּ
עָלֵֽינוּ:
[ח]
וַיֹּ֣אמֶר
מֹשֶׁ֗ה
בְּתֵ֣ת
יְהוָה֩
לָכֶ֨ם
בָּעֶ֜רֶב
בָּשָׂ֣ר
לֶאֱכֹ֗ל
וְלֶ֤חֶם
בַּבֹּ֙קֶר֙
לִשְׂבֹּ֔עַ
בִּשְׁמֹ֤עַ
יְהוָה֙
אֶת־תְּלֻנֹּ֣תֵיכֶ֔ם
אֲשֶׁר־אַתֶּ֥ם
מַלִּינִ֖ם
עָלָ֑יו
וְנַ֣חְנוּ
מָ֔ה
לֹא־עָלֵ֥ינוּ
תְלֻנֹּתֵיכֶ֖ם
כִּ֥י
עַל־יְהוָֽה:
[ט]
וַיֹּ֤אמֶר
מֹשֶׁה֙
אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן
אֱמֹ֗ר
אֶֽל־כָּל־עֲדַת֙
בְּנֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֔ל
קִרְב֖וּ
לִפְנֵ֣י
יְהוָ֑ה
כִּ֣י
שָׁמַ֔ע
אֵ֖ת
תְּלֻנֹּתֵיכֶֽם:
[י]
וַיְהִ֗י
כְּדַבֵּ֤ר
אַֽהֲרֹן֙
אֶל־כָּל־עֲדַ֣ת
בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל
וַיִּפְנ֖וּ
אֶל־הַמִּדְבָּ֑ר
וְהִנֵּה֙
כְּב֣וֹד
יְהוָ֔ה
נִרְאָ֖ה
בֶּעָנָֽן:
פ
[ששי]
[יא]
וַיְדַבֵּ֥ר
יְהוָ֖ה
אֶל־מֹשֶׁ֥ה
לֵּאמֹֽר:
[יב]
שָׁמַ֗עְתִּי
אֶת־תְּלוּנֹּת֘
בְּנֵ֣י
יִשְׂרָאֵל֒
דַּבֵּ֨ר
אֲלֵהֶ֜ם
לֵאמֹ֗ר
בֵּ֤ין
הָעַרְבַּ֙יִם֙
תֹּאכְל֣וּ
בָשָׂ֔ר
וּבַבֹּ֖קֶר
תִּשְׂבְּעוּ־לָ֑חֶם
וִידַעְתֶּ֕ם
כִּ֛י
אֲנִ֥י
יְהוָ֖ה
אֱלֹהֵיכֶֽם:
[יג]
וַיְהִ֣י
בָעֶ֔רֶב
וַתַּ֣עַל
הַשְּׂלָ֔ו
וַתְּכַ֖ס
אֶת־הַֽמַּחֲנֶ֑ה
וּבַבֹּ֗קֶר
הָֽיְתָה֙
שִׁכְבַ֣ת
הַטַּ֔ל
סָבִ֖יב
לַֽמַּחֲנֶֽה:
[יד]
וַתַּ֖עַל
שִׁכְבַ֣ת
הַטָּ֑ל
וְהִנֵּ֞ה
עַל־פְּנֵ֤י
הַמִּדְבָּר֙
דַּ֣ק
מְחֻסְפָּ֔ס
דַּ֥ק
כַּכְּפֹ֖ר
עַל־הָאָֽרֶץ:
[טו]
וַיִּרְא֣וּ
בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל
וַיֹּ֨אמְר֜וּ
אִ֤ישׁ
אֶל־אָחִיו֙
מָ֣ן
ה֔וּא
כִּ֛י
לֹ֥א
יָדְע֖וּ
מַה־ה֑וּא
וַיֹּ֤אמֶר
מֹשֶׁה֙
אֲלֵהֶ֔ם
ה֣וּא
הַלֶּ֔חֶם
אֲשֶׁ֨ר
נָתַ֧ן
יְהוָ֛ה
לָכֶ֖ם
לְאָכְלָֽה:
[טז]
זֶ֤ה
הַדָּבָר֙
אֲשֶׁ֣ר
צִוָּ֣ה
יְהוָ֔ה
לִקְט֣וּ
מִמֶּ֔נּוּ
אִ֖ישׁ
לְפִ֣י
אָכְל֑וֹ
עֹ֣מֶר
לַגֻּלְגֹּ֗לֶת
מִסְפַּר֙
נַפְשֹׁ֣תֵיכֶ֔ם
אִ֛ישׁ
לַאֲשֶׁ֥ר
בְּאָהֳל֖וֹ
תִּקָּֽחוּ:
[יז]
וַיַּעֲשׂוּ־כֵ֖ן
בְּנֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֑ל
וַֽיִּלְקְט֔וּ
הַמַּרְבֶּ֖ה
וְהַמַּמְעִֽיט:
[יח]
וַיָּמֹ֣דּוּ
בָעֹ֔מֶר
וְלֹ֤א
הֶעְדִּיף֙
הַמַּרְבֶּ֔ה
וְהַמַּמְעִ֖יט
לֹ֣א
הֶחְסִ֑יר
אִ֥ישׁ
לְפִֽי־אָכְל֖וֹ
לָקָֽטוּ:
[יט]
וַיֹּ֥אמֶר
מֹשֶׁ֖ה
אֲלֵהֶ֑ם
אִ֕ישׁ
אַל־יוֹתֵ֥ר
מִמֶּ֖נּוּ
עַד־בֹּֽקֶר:
[כ]
וְלֹא־שָׁמְע֣וּ
אֶל־מֹשֶׁ֗ה
וַיּוֹתִ֨רוּ
אֲנָשִׁ֤ים
מִמֶּ֙נּוּ֙
עַד־בֹּ֔קֶר
וַיָּ֥רֻם
תּוֹלָעִ֖ים
וַיִּבְאַ֑שׁ
וַיִּקְצֹ֥ף
עֲלֵהֶ֖ם
מֹשֶֽׁה:
[כא]
וַיִּלְקְט֤וּ
אֹתוֹ֙
בַּבֹּ֣קֶר
בַּבֹּ֔קֶר
אִ֖ישׁ
כְּפִ֣י
אָכְל֑וֹ
וְחַ֥ם
הַשֶּׁ֖מֶשׁ
וְנָמָֽס:
[כב]
וַיְהִ֣י׀
בַּיּ֣וֹם
הַשִּׁשִּׁ֗י
לָקְט֥וּ
לֶ֙חֶם֙
מִשְׁנֶ֔ה
שְׁנֵ֥י
הָעֹ֖מֶר
לָאֶחָ֑ד
וַיָּבֹ֙אוּ֙
כָּל־נְשִׂיאֵ֣י
הָעֵדָ֔ה
וַיַּגִּ֖ידוּ
לְמֹשֶֽׁה:
[כג]
וַיֹּ֣אמֶר
אֲלֵהֶ֗ם
ה֚וּא
אֲשֶׁ֣ר
דִּבֶּ֣ר
יְהוָ֔ה
שַׁבָּת֧וֹן
שַׁבַּת־קֹ֛דֶשׁ
לַיהוָ֖ה
מָחָ֑ר
אֵ֣ת
אֲשֶׁר־תֹּאפ֞וּ
אֵפ֗וּ
וְאֵ֤ת
אֲשֶֽׁר־תְּבַשְּׁלוּ֙
בַּשֵּׁ֔לוּ
וְאֵת֙
כָּל־הָ֣עֹדֵ֔ף
הַנִּ֧יחוּ
לָכֶ֛ם
לְמִשְׁמֶ֖רֶת
עַד־הַבֹּֽקֶר:
[כד]
וַיַּנִּ֤יחוּ
אֹתוֹ֙
עַד־הַבֹּ֔קֶר
כַּאֲשֶׁ֖ר
צִוָּ֣ה
מֹשֶׁ֑ה
וְלֹ֣א
הִבְאִ֔ישׁ
וְרִמָּ֖ה
לֹא־הָ֥יְתָה
בּֽוֹ:
[כה]
וַיֹּ֤אמֶר
מֹשֶׁה֙
אִכְלֻ֣הוּ
הַיּ֔וֹם
כִּֽי־שַׁבָּ֥ת
הַיּ֖וֹם
לַיהוָ֑ה
הַיּ֕וֹם
לֹ֥א
תִמְצָאֻ֖הוּ
בַּשָּׂדֶֽה:
[כו]
שֵׁ֥שֶׁת
יָמִ֖ים
תִּלְקְטֻ֑הוּ
וּבַיּ֧וֹם
הַשְּׁבִיעִ֛י
שַׁבָּ֖ת
לֹ֥א
יִֽהְיֶה־בּֽוֹ:
[כז]
וַֽיְהִי֙
בַּיּ֣וֹם
הַשְּׁבִיעִ֔י
יָצְא֥וּ
מִן־הָעָ֖ם
לִלְקֹ֑ט
וְלֹ֖א
מָצָֽאוּ:
ס
[כח]
וַיֹּ֥אמֶר
יְהוָ֖ה
אֶל־מֹשֶׁ֑ה
עַד־אָ֙נָה֙
מֵֽאַנְתֶּ֔ם
לִשְׁמֹ֥ר
מִצְוֺתַ֖י
וְתוֹרֹתָֽי:
[כט]
רְא֗וּ
כִּֽי־יְהוָה֘
נָתַ֣ן
לָכֶ֣ם
הַשַּׁבָּת֒
עַל־כֵּ֠ן
ה֣וּא
נֹתֵ֥ן
לָכֶ֛ם
בַּיּ֥וֹם
הַשִּׁשִּׁ֖י
לֶ֣חֶם
יוֹמָ֑יִם
שְׁב֣וּ׀
אִ֣ישׁ
תַּחְתָּ֗יו
אַל־יֵ֥צֵא
אִ֛ישׁ
מִמְּקֹמ֖וֹ
בַּיּ֥וֹם
הַשְּׁבִיעִֽי:
[ל]
וַיִּשְׁבְּת֥וּ
הָעָ֖ם
בַּיּ֥וֹם
הַשְּׁבִעִֽי:
[לא]
וַיִּקְרְא֧וּ
בֵֽית־יִשְׂרָאֵ֛ל
אֶת־שְׁמ֖וֹ
מָ֑ן
וְה֗וּא
כְּזֶ֤רַע
גַּד֙
לָבָ֔ן
וְטַעְמ֖וֹ
כְּצַפִּיחִ֥ת
בִּדְבָֽשׁ:
[לב]
וַיֹּ֣אמֶר
מֹשֶׁ֗ה
זֶ֤ה
הַדָּבָר֙
אֲשֶׁ֣ר
צִוָּ֣ה
יְהוָ֔ה
מְלֹ֤א
הָעֹ֙מֶר֙
מִמֶּ֔נּוּ
לְמִשְׁמֶ֖רֶת
לְדֹרֹתֵיכֶ֑ם
לְמַ֣עַן׀
יִרְא֣וּ
אֶת־הַלֶּ֗חֶם
אֲשֶׁ֨ר
הֶאֱכַ֤לְתִּי
אֶתְכֶם֙
בַּמִּדְבָּ֔ר
בְּהוֹצִיאִ֥י
אֶתְכֶ֖ם
מֵאֶ֥רֶץ
מִצְרָֽיִם:
[לג]
וַיֹּ֨אמֶר
מֹשֶׁ֜ה
אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן
קַ֚ח
צִנְצֶ֣נֶת
אַחַ֔ת
וְתֶן־שָׁ֥מָּה
מְלֹֽא־הָעֹ֖מֶר
מָ֑ן
וְהַנַּ֤ח
אֹתוֹ֙
לִפְנֵ֣י
יְהוָ֔ה
לְמִשְׁמֶ֖רֶת
לְדֹרֹתֵיכֶֽם:
[לד]
כַּאֲשֶׁ֛ר
צִוָּ֥ה
יְהוָ֖ה
אֶל־מֹשֶׁ֑ה
וַיַּנִּיחֵ֧הוּ
אַהֲרֹ֛ן
לִפְנֵ֥י
הָעֵדֻ֖ת
לְמִשְׁמָֽרֶת:
[לה]
וּבְנֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֗ל
אָכְל֤וּ
אֶת־הַמָּן֙
אַרְבָּעִ֣ים
שָׁנָ֔ה
עַד־בֹּאָ֖ם
אֶל־אֶ֣רֶץ
נוֹשָׁ֑בֶת
אֶת־הַמָּן֙
אָֽכְל֔וּ
עַד־בֹּאָ֕ם
אֶל־קְצֵ֖ה
אֶ֥רֶץ
כְּנָֽעַן:
[לו]
וְהָעֹ֕מֶר
עֲשִׂרִ֥ית
הָאֵיפָ֖ה
הֽוּא:
פ
פרק טז
[א]
ויסעו
מאילם
ויבאו
כל עדת
בני ישראל
אל מדבר סין
אשר
בין אילם
ובין
סיני
בחמשה
עשר
יום
לחדש
השני
לצאתם
מארץ
מצרים:
[ב]
וילינו
וילונו
כל עדת
בני ישראל
על משה
ועל אהרן
במדבר:
[ג]
ויאמרו
אלהם
בני
ישראל
מי יתן
מותנו
ביד יהוה
בארץ
מצרים
בשבתנו
על סיר
הבשר
באכלנו
לחם
לשבע
כי הוצאתם
אתנו
אל המדבר
הזה
להמית
את כל הקהל
הזה
ברעב:
ס
[ד]
ויאמר
יהוה
אל משה
הנני
ממטיר
לכם
לחם
מן השמים
ויצא
העם
ולקטו
דבר יום
ביומו
למען
אנסנו
הילך
בתורתי
אם לא:
[ה]
והיה
ביום
הששי
והכינו
את
אשר יביאו
והיה
משנה
על
אשר ילקטו
יום
׀
יום:
[ו]
ויאמר
משה
ואהרן
אל כל בני
ישראל
ערב
וידעתם
כי
יהוה
הוציא
אתכם
מארץ
מצרים:
[ז]
ובקר
וראיתם
את כבוד
יהוה
בשמעו
את תלנתיכם
על יהוה
ונחנו
מה
כי
תלונו
תלינו
עלינו:
[ח]
ויאמר
משה
בתת
יהוה
לכם
בערב
בשר
לאכל
ולחם
בבקר
לשבע
בשמע
יהוה
את תלנתיכם
אשר אתם
מלינם
עליו
ונחנו
מה
לא עלינו
תלנתיכם
כי
על יהוה:
[ט]
ויאמר
משה
אל אהרן
אמר
אל כל עדת
בני
ישראל
קרבו
לפני
יהוה
כי
שמע
את
תלנתיכם:
[י]
ויהי
כדבר
אהרן
אל כל עדת
בני ישראל
ויפנו
אל המדבר
והנה
כבוד
יהוה
נראה
בענן:
פ
[ששי]
[יא]
וידבר
יהוה
אל משה
לאמר:
[יב]
שמעתי
את תלונת
בני
ישראל
דבר
אלהם
לאמר
בין
הערבים
תאכלו
בשר
ובבקר
תשבעו לחם
וידעתם
כי
אני
יהוה
אלהיכם:
[יג]
ויהי
בערב
ותעל
השלו
ותכס
את המחנה
ובבקר
היתה
שכבת
הטל
סביב
למחנה:
[יד]
ותעל
שכבת
הטל
והנה
על פני
המדבר
דק
מחספס
דק
ככפר
על הארץ:
[טו]
ויראו
בני ישראל
ויאמרו
איש
אל אחיו
מן
הוא
כי
לא
ידעו
מה הוא
ויאמר
משה
אלהם
הוא
הלחם
אשר
נתן
יהוה
לכם
לאכלה:
[טז]
זה
הדבר
אשר
צוה
יהוה
לקטו
ממנו
איש
לפי
אכלו
עמר
לגלגלת
מספר
נפשתיכם
איש
לאשר
באהלו
תקחו:
[יז]
ויעשו כן
בני
ישראל
וילקטו
המרבה
והממעיט:
[יח]
וימדו
בעמר
ולא
העדיף
המרבה
והממעיט
לא
החסיר
איש
לפי אכלו
לקטו:
[יט]
ויאמר
משה
אלהם
איש
אל יותר
ממנו
עד בקר:
[כ]
ולא שמעו
אל משה
ויותרו
אנשים
ממנו
עד בקר
וירם
תולעים
ויבאש
ויקצף
עלהם
משה:
[כא]
וילקטו
אתו
בבקר
בבקר
איש
כפי
אכלו
וחם
השמש
ונמס:
[כב]
ויהי׀
ביום
הששי
לקטו
לחם
משנה
שני
העמר
לאחד
ויבאו
כל נשיאי
העדה
ויגידו
למשה:
[כג]
ויאמר
אלהם
הוא
אשר
דבר
יהוה
שבתון
שבת קדש
ליהוה
מחר
את
אשר תאפו
אפו
ואת
אשר תבשלו
בשלו
ואת
כל העדף
הניחו
לכם
למשמרת
עד הבקר:
[כד]
ויניחו
אתו
עד הבקר
כאשר
צוה
משה
ולא
הבאיש
ורמה
לא היתה
בו:
[כה]
ויאמר
משה
אכלהו
היום
כי שבת
היום
ליהוה
היום
לא
תמצאהו
בשדה:
[כו]
ששת
ימים
תלקטהו
וביום
השביעי
שבת
לא
יהיה בו:
[כז]
ויהי
ביום
השביעי
יצאו
מן העם
ללקט
ולא
מצאו:
ס
[כח]
ויאמר
יהוה
אל משה
עד אנה
מאנתם
לשמר
מצותי
ותורתי:
[כט]
ראו
כי יהוה
נתן
לכם
השבת
על כן
הוא
נתן
לכם
ביום
הששי
לחם
יומים
שבו׀
איש
תחתיו
אל יצא
איש
ממקמו
ביום
השביעי:
[ל]
וישבתו
העם
ביום
השבעי:
[לא]
ויקראו
בית ישראל
את שמו
מן
והוא
כזרע
גד
לבן
וטעמו
כצפיחת
בדבש:
[לב]
ויאמר
משה
זה
הדבר
אשר
צוה
יהוה
מלא
העמר
ממנו
למשמרת
לדרתיכם
למען׀
יראו
את הלחם
אשר
האכלתי
אתכם
במדבר
בהוציאי
אתכם
מארץ
מצרים:
[לג]
ויאמר
משה
אל אהרן
קח
צנצנת
אחת
ותן שמה
מלא העמר
מן
והנח
אתו
לפני
יהוה
למשמרת
לדרתיכם:
[לד]
כאשר
צוה
יהוה
אל משה
ויניחהו
אהרן
לפני
העדת
למשמרת:
[לה]
ובני
ישראל
אכלו
את המן
ארבעים
שנה
עד באם
אל ארץ
נושבת
את המן
אכלו
עד באם
אל קצה
ארץ
כנען:
[לו]
והעמר
עשרית
האיפה
הוא:
פ