מאגר הכתר שמות פרק יז עם פירוש רש"י

פרק יז
(ב) מה תנסון - לומר: היוכל לתת מים בארץ ציה? (ד) עוד מעט - אם אמתין עוד מעט , וסקלוני. (ה) עבור לפני העם - ונראה אם יסקלוך (תנחומא בשלח כג); למה הוצאת לעז על בני?! וקח אתך מזקני ישראל - לעדות , שיראו שעל ידך המים יוצאים מן הצור , ולא יאמרו: מעינות היו שם מימי קדם (ראה מכיל' בשלח ויסע ו). ומטך אשר הכית בו את היאר - מה תלמוד לומר אשר הכית בו את היאר? אלא שהיו ישראל אומרים על המטה , שאינו אלא לפרענות: בו לקה פרעה ומצרים כמה מכות , במצרים ועל הים; לכך נאמר: אשר הכית בו את היאר והם אומרים עליו שהוא לפורענות - יראו עתה שאף לטובה הוא מוכן (ראה שם). (ו) והכית בצור - 'על הצור' לא נאמר , אלא בצור - מכאן שהמטה היה של מין דבר חזק ושמו 'סנפירינון' , והצור נבקע מפניו (ראה מכיל' בשלח ויסע ו). (ח) ויבא עמלק - סמך פרשה זו למקרא זה , לומר: אני תמיד ביניכם , ומזומן לכל צרכיכם , ואתם אומרים: "היש יי' בקרבינו אם אין" (לעיל , ז)!? חייכם , בא הכלב ונושך אתכם , ואתם צועקים לי , ותדעו היכן אני. משל לאדם שהרכיב בנו על כתיפו ויצא לדרך; היה אותו הבן רואה חפץ ואומר: אבא , טול חפץ זה ותן לי , והוא נותן לו , וכן שנייה , וכן שלישית. פגעו באדם אחד , אמר לו אותו הבן: ראית את אבא? אמר לו אביו: אינך יודע היכן אני? השליכו מעליו , ובא הכלב ונשכו (ראה פס"ר יב). (ט) בחר לנו אנשים - לי ולך; השוָהו לו. מכאן אמרו חכמים (מכיל' בשלח עמלק א): יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך. כבוד חברך כמורא רבך מניין? שנאמר "ויאמר אהרן אל משה בי אדני" (במ' יב , יא) - והלא אהרן גדול באחים היה , ועשה את חברו כרבו. ומורא רבך כמורא שמים , שנאמר "אדני משה כלאם" (במ' יא , כח) - כַּלֵּם מן העולם; חייבים הם כלייה , המורדים בך , כאילו פשעו בהקדוש ברוך הוא. וצא הלחם - צא מן הענן והלחם בו (ראה מכיל' בשלח עמלק א). מחר , בעת המלחמה , אנכי נצב. בחר לנו אנשים - גבורים ויראי חטא (ראה שם) , שתהא זכותם מסייעתם. דבר אחר: בחר לנו אנשים שיודעים לבטל כשפים , לפי שבני עמלק מכשפים היו (ראה ירוש' ר"ה ג , ח [נט , א]). (י) ומשה ואהרן (בנוסחנו: אהרן) וחור - מכאן לתענית שצריכה שלשה לעבור לפני התיבה , שבתענית היו שרויים (ראה מכיל' בשלח עמלק א). חור - בנה של מרים היה [וכלב בעלה] (ראה סוטה יא , ב). (יא) והיה כאשר ירים משה ידו - וכי ידיו של משה וכו'; כדאיתא בראש השנה (כט , א). (יב) וידי משה כבדים - בשביל שנתעצל במצוה ומינה אחר תחתיו , נתיקרו ידיו (ראה מכיל' בשלח עמלק ב). ויקחו אהרן וחור אבן וישימו תחתיו - ולא ישב לו על כר וכסת; אמר: ישראל שרויים בצער , אף אני אהיה עמם בצער (ראה תענית יא , א). ויהי ידיו אמונה - ויהי משה ידיו באמונה פרושות השמים , בתפילה נאמנת ונכונה. עד בא השמש - שהיו עמלקיים מחשבין את השעות באסטרולוגיא , באיזה שעה הם נוצחים; והעמיד להם משה חמה וערבב את השעות (ראה תנח' בשלח כח). (יג) ויחלש - חתך ראשי גבוריו (ראה מכיל' בשלח עמלק א) ולא השאיר אלא חלשים שבהם , ולא הרגן כולם. מיכן אנו למדין , שעשו על פי הדִבֵּר של שכינה (ראה שם). (יד) כתב זאת זכרון - שבא עמלק להזדויג לישראל קודם לכל האומות (ראה מכיל' בשלח עמלק ב). ושים באזני יהושע - המכניס את ישראל לארץ , שיצוה את ישראל לשלם לו את גמולו. כאן נרמז לו למשה , שיהושע מכניס את ישראל לארץ (ראה שם). כי מחה אמחה - לכך אני מזהירך כן , כי חפץ אני למחותו. (טו) ויקרא שמו של מזבח: יי' נסי - הקדוש ברוך הוא עשה לנו כאן נס. לא שהמזבח קרוי 'יי'' , אלא המזכיר שמו של מזבח זוכר הנס שעשה הקדוש ברוך הוא: יי' הוא נס שלנו. (טז) ויאמר כי יד על כס יה - ידו של הקדוש ברוך הוא הורמה לישבע בכסאו , להיות לו מלחמה ואיבה בעמלק עולמית. ומהו כס , ולא נאמר 'כסא' , ואף השם נחלק לחציו? שנשבע הקדוש ברוך הוא , שאין שמו שלם ואין כסאו שלם עד שימחה שמו של עשו כולו; ומשנמחה שמו של עשו , יהי השם שלם והכסא שלם , שנאמר "האויב תמו חרבות לנצח" (תה' ט , ז) , וזהו עשו , שכתוב בו "ועברתו שמרה נצח" (עמ' א , יא). "וערים נטשת (בנוסחנו: נתשת) אבד זכרם המה" (תה' ט , ז) , מהו אומר אחריו? "ויי' לעולם ישב" (שם , ח) - הרי השם שלם , "כונן למשפט כסאו" (שם) - הרי הכסא שלם (ראה תנח' כי תצא יא).