מאגר הכתר שמות פרק יז עם פירוש רלב"ג ביאור הפרשה

פרק יז
(ב-ד) מה תנסון את יי' - יתכן שהיו אומרים זה על צד הנסיון , כי כבר היו להם מים לשתות , שהביאו מאלים , אך רצו לנסות אם יוכל משה לתת להם מים שם , בזה יוָדע להם כי מיי' היה כל אשר הוא עושה; ואם לא יוכל על זה , יאמרו כי אין יי' בקרבם כמו שהיה אומר משה; ומה שנתחדש מהנפלאות , יאמרו שכבר היה על דרך המקרה. וזהו מה שאמר אחר זה "ועל נסותם את יי' לאמר היש יי' בקרבנו אם אין" (להלן , ז); וזה , שאם היה יי' בקרבם , היה בלי ספק יכול לתת להם מים , כי הוא שליט בכל. והנה החלק מהעם שהריבו עם משה ונסה השם יתעלה , הוא זולת החלק מהעם שצמא למים. והנה החלק מהעם שצמא למים לא שאלו המים כהוגן , אבל אמרו דבריהם כדרך תרעומת וקנטור; ולזה אמר משה בהתפללו לשם יתעלה שיתן להם מים: עוד מעט וסקלוני. (ו-ז) הנני עומד לפניך שם על הצור בחרב - הוא לדבר כלשון בני אדם. והרצון בו , שכבר ישפע לך ממני שם זה המופת , שכאשר תכה בצור , יצאו ממנו מים , שיספיקו אל שישתו מהם העם. או ירצה בזה , שאתה תשתדל לדבק בי שם , בדרך שאהיה עומד לפניך , ואז יתחדש זה המופת על ידך מפני דבקותך בי. ואמנם הוצרך להשתדל לדבקה בשם יתעלה מפני כעסו על ריב בני ישראל , והכעס הוא ממה שימנע הגעת הדבקות באופן שלם . וידמה לפי מה שהבינו במכילתא (בשלח ויסע ו) , שישראל אמרו למשה: איה כחך וגבורתך להביא באמצעות המטה כל מה שתרצה , כמו שעשית במצרים? תנו לנו מים באמצעות המטה! אבל בלי ספק לא תוכל על זה , כי לא נעשה באמצעות המטה מופת כי אם לרע , לפי שאין מדרך האלוה ההוא , אשר חדש אלו המכות , לעשות כי אם רע; ואלו נעשו המופתים ההם על יד השם יתעלה , הנה בלי ספק יוכל לתת לנו מים באמצעות המטה , כי הטובות שופעות ממנו בנמצאות בתכלית מה שאפשר בהם מהטוב והשלמות. ומפני זה רצו לנסות בזה הענין , אם יש יי' בקרבם במה שחודש מהנפלאות באמצעות המטה , או היו הנפלאות ההם מאלוה אחר , דרכו שיגיעו ממנו רעות לבד. ולזה צוה השם יתעלה , שיעשה זה המופת , אשר היה לטוב , באמצעות המטה. וזה פירוש נאה מאד בזה הענין. והנה שאר דברי זה הספור הם מבוארים עם מה שקדם מהדברים. (התועלות לשמ' טו , כב - יז , ז , בקובץ תועלות לרלב"ג). (חלק רביעי: "ויבא עמלק" וגו' עד סוף הפרשה; שמ' יז , ח - טז). (ט-יא) בחר לנו אנשים - רוצה לומר: אנשי מדות , שיהיו ראויים למלחמה. או יהיה הרצון בזה: אנשי מעלה , כדי שיהיו יותר ראויים שיֵעשה להם נס. אנכי נצב על ראש הגבעה - הנה עשה משה כן , כדי שיראוהו ישראל ויתברר להם , כי בהרימו ידיו יגבר ישראל , ובהניחו ידיו יגבר עמלק. ולזאת הסבה לקח המטה בידו , כדי שיתברר להם , כי השם יתעלה יחדש להם זה המופת באמצעות המטה , ובאמצעות תפלת משה והרמתו ידו לשם יתעלה . (יב) וידי משה כבדים - ייתכן שהיה גדול הגוף , והיה עם זה זקן; והנה אלו הם שתי סבות לתת לו כובד באבריו , וזה מבואר למי שיעיין ב'טבעיות' עיון שלם. ולזה גם כן לא יכול משה לעמוד תמיד , כל מה שהתמידה המלחמה. ולפי שהיתה הכונה שיהיה במקום גבוה , כדי שיראוהו ישראל , לקחו אבן והושיבוהו עליה , בדרך שיגבה מקומו. ולהיות ידיו כבדים , תמכו אהרון וחור בידיו מזה אחד ומזה אחד , בדרך שהתמיד להגביה ידיו מהעת שתמכו בידיו אהרן וחור עד בא השמש. (יג) את עמלק ואת עמו - יתכן שהביא עם אחר עמו להלחם בישראל. (יד) כתוב זאת זכרון בספר - יתכן שכתב זה בספר מה , היה ידוע אצלם , והוא 'ספר הזכרונות' או 'ספר מלחמות יי'' , כמו שכתב החכם אבן עזרא. או יהיה הרצון בזה , שיצוה ישראל לזכור אשר עשה עמלק ולמחות את שמם , כמו שבא הצווי בזה בתורה (דב' כה , יז); ולזה צוהו לכתוב זה הספור בתורה , להעיר ישראל , כי השם יתעלה הוא אשר יתן להם כח למחות עמלק הִמָּחוּת מוחלט. (טו-טז) ולזכר זה הנס שעשה השם יתעלה לישראל , בנה שם משה מזבח על ראש הגבעה , וקרא שמו 'יי' נסי'. והרצון בזה , שהוא נלחם בעבורי , ולא אצטרך לנס להרים במלחמה , לשמור שלא תהיה חרב איש באחיו (ע"פ יח' לח , כא). ויאמר כי יד על כס יה - קבלתי בפירוש זה הפסוק מהרב אדוני אבי: שהוא אמר , כי היד שהוא על הכסא יהיה ממנה מלחמה ליי' בעמלק מדור דור מישראל שיהיו נלחמים עם עמלק , כי יד השם יתעלה תהיה אתם תמיד לעזרם. והנה הכסא הוא השמים , כטעם "השמים כסאי" (יש' סו , א). והנה השם יתעלה הוא מושל על מה שיסודר מהגרמים השמימיים , להפֹך הסדור ההוא כאשר היה מסודר ממנו רע מה לאוהביו הדבקים בו; ובזה הכח , אשר יש לו על הכסא , היה נלחם בעמלק , כי לפי המערכת היה עמלק מנצח את ישראל לולי עזר השם יתעלה. וכן תמצא בימי המן , כי לולי עזר השם יתעלה היו ישראל נופלים ביד העמלקים. והנה זה הפירוש הוא נכון מאד. ואפשר שנאמר לפי הפירוש הזה , כי זאת המלחמה היתה מן היד אשר על כס יה , ולזה קרא שם המזבח 'יי' נסי'; ובזה האופן תהיה המלחמה ליי' בעמלק מדור דור מישראל הנלחמים עמו , כי תמיד היה עמלק מנצח לפי המערכת , לולי עזר השם יתעלה. (חקירה בענין מלחמת עמלק) יש לשאול בזאת הפרשה שאלות קשות: האחת: מה ראה עמלק לעורר מלחמה לעם רב כזה , ואיך לא פחד מהנפלאות שעשה השם יתעלה לישראל בים סוף ובמצרים , שהיו מפורסמות לכל האומות , כמו שהתבאר בזאת הפרשה (שמ' טו , יד - טו)? והשנית היא: למה היתה זאת המלחמה על יד יהושע ולא על יד משה רבינו? והשלישית: אי זה דבר הכריח שלא ישלם ההתגברות לישראל כי אם בעת שהיה משה מרים ידו , עד שכבר הוצרכו אהרן וחור לתמוך בידיו עד בא השמש , ולא מצאנו שהוצרך משה לכמו זה הפועל בשאר הנפלאות הקודמות; עם שהוא מבואר בנפשו שלא היה רושם בהרמת ידי משה לנצח עמלק , כמו שאמרו רבותינו ז"ל בשני ממגִלה (? ראה ר"ה כט , א). והרביעית: מדוע בחר משה להיות במקום גבוה , בהרימו ידיו להתפלל לשם יתעלה בעד ישראל? וזה , כי אין לאומר שיאמר , שיהיה זה בעבור היות המקום ההוא נבחר אל שידבק בו השפע האלהי , כי הוא היה באופן מהדבקות עם השם יתעלה , עד שכבר נאמר לו "מה תצעק אלי" (שמ' יד , טו); כל שכן שלא יצטרך אל התמדת התפלה ואל שיבחר המקום היותר נבחר להגיע אליו השפע האלהי. וסוף הדברים , כי זה הספור כולו הוא חזק הספקות מאד. ונֹאמר כי עמלק , מפני היותו מזרע עשו (ראה בר' לו , יב) , והיה ידוע להם ענין הברכות שבירך יצחק את יעקב , שהושם בהם זרע עשו עבד לזרע יעקב (ראה בר' כז , כט , לז); והיה ידוע להם גם כן ענין מה שאמר יצחק לעשו בברכו אותו , שעל חרבו יחיה , והיה כאשר תהיה לו הממשלה מצד המערכת , יפרֹק עול זרע יעקב מעל צוארו (ראה שם , מ) - הנה התחכם עמלק להלחם עם ישראל בעת שהיה ראוי שינצח את ישראל מצד המערכת; כי זרע עשו היה מצליח בענין החרב והמלחמה , כמו שברכו יצחק , עם שנפש ישראל היתה אז שפָלה , ולא היו מלומדי מלחמה , והיו במדבר בזולת לחם ומזון - לפי מחשבתו - והיו עייפים ויגיעים (ראה דב' כה , יח); ולזה מהר לעשות זה , קודם שתגיע הצלחת ישראל באופן שישים זרע עשו לעבד לו . והנה נתחברה לזה גם כן סבה אחרת , ואם לא כיון אליה עמלק , והוא שישראל לא היו יראים מהשם יתעלה באופן שיהיו ראוים שיעשה להם זה הנס , כמו שאמר "ואתה עיף ויגע ולא ירא אלהים" (שם); ויורה על מיעוט יראתם מהשם יתעלה , מה שהריבו ונסו את השם בזה המקום; ולזה היו ישראל מפני זה כולו בתכלית הסכנה. ולהראות לישראל , כי מאת השם יתעלה היה להם עזר להצילם מיד עמלק , וזרועם לא הושיעה למו (ע"פ תה' מד , ד) , כדי שתהיה להם אמונה שלימה בשם יתעלה ויכנעו לקבל התורה , רצה משה שתעשה המלחמה על יד יהושע , ועמד הוא במקום גבוה , כדי שיראוהו ישראל ונתבאר להם , כי בעת הָרים משה ידיו היו מנצחים , ובעת הניחו ידיו היו מנוצחים. והיה זה על צד המופת , להביא ישראל אל שיאמינו , כי העזר היה להם בזאת המלחמה מהשם יתעלה. ולזאת הסבה תמצא , כי מפני שלא היה יכול משה לעמוד , שָמוּ אבן תחתיו , באופן שיהיה במקום גבוה , כדי שיראוהו ויראו ענין הרמת ידיו. והנה באר בסוף הענין , כי הרמת ידי משה היתה להורות , שהיד אשר היא על השמים , והיא יד השם יתעלה , היא היתה הנלחמת בעמלק. וזהו מה שאמרו במכילתא (בשלח עמלק א): וכי ידיו של משה מגברות ישראל או שוברות עמלק? אלא כל זמן שהיה מגביה ידיו כלפי מעלה , היו ישראל מסתכלין בו ומאמינים במי שפקד משה לעשות כן , והקדוש ברוך הוא עושה להם נסים. ובכאן הותרו אלו הספקות כלם. ולפי שכבר התחכם עמלק להכרית ישראל , רצה השם יתעלה שישולם לו מדה כנגד מדה; עם שבזה ינצלו ישראל מידו , כי הוא היה בהרבה מהעתים מתגבר על ישראל לפי המערכת , ואם לא ישתדלו ישראל למחות זכרו בהיות לאל ידם , יהיו בסכנה עצומה בעת שיהיו בלתי ראויים שתדבק בהם ההשגחה האלהית , ויהיה עמלק מתגבר עליהם מצד המערכת. והנה השם יתעלה , שנתן זאת התורה השלימה לישראל להצילם מכל רע נפשיי או גופיי , לפי מה שאפשר , צוה לנו לזכור מה שעשה עמלק , למחות זכרו כשנוכל על זה. (התועלות לשמ' יז , ח - טז , בקובץ רלב"ג תועלות).